הרפתקאה חולית
KTM Adventure 790 הוא האופנוע הראשון בקטגוריה זה זמן רב, שאשכרה מזמין אתכם לצאת איתו להרפתקה. נגיד, לחצות את הסהרה
"קחו דרכונים בתיק", אמרו לנו לפני שהגענו למדבר, כי "אם יקרה לכם משהו, יהיה מהיר יותר לפנות אתכם הביתה". זה העניין הפיזי. אבל דיונות הסהרה זה עניין רוחני.
זה הרבה יותר מהגעה ממקום למקום, הרבה יותר מרכיבה — זה משהו שעובר על המוח שלך. הדיונות הגדולות של מרזוגה — הקצה של מרוקו, אם תעלה על אחת לא נכונה תרד בטעות באלג'יר — ואתה מנווט על החול הרך. "זו השעה הכי דפוקה לרכוב בה על דיונה", אומר ג'ורדי שהשתתף בעשרה(!) ראלי דקאר, משום שבשעה הזו בחול יש אפס אחוזי לחות והוא רך למגע. שזה כיף באופן כללי אבל קצת פחות כשאתה על אופנוע עמוס בשמן ובדלק וברוכב עם סתם הרבה זיעה, וכל המשקל הזה של ברזל, פלסטיק ונוזלים מתקרב ל־300 קילו.
צריך להגיע למצב שאתה זורם עם הדיונה, להרחיק את ההרגל הקבוע של אצבעות יד ימין על הבלם הקדמי, לשמור על גז פתוח כל הזמן, לא להפסיק אותו בפתאומיות. הגוף חייב להיות דרוך אבל צריך לשחרר אותו, לזרום, לגלוש על החול, לעמוד, לחבק עם הברכיים, להעמיס משקל על הגלגל האחורי, להיות מהיר מספיק כדי להגיע לראש הדיונה אבל איטי מספיק כדי שבפסגה תוכל לבדוק אם הדרך נמשכת או שמא יש שם מצוק מסוכן. אסור לחשוב על הבוס, על הבחירות, לנקות את הראש באופן מוחלט מכל דבר שהוא לא ריכוז מוחלט בכמה מטרים הבאים. להיזהר מאבן מיותרת, משיח "קאמל גראס" שמרכז סביבו חול קשה והופך בעצמו לסוג של אבן. לא להסתכל על הנוף, רק לנוע הלאה, קדימה. להיות בתנועה, כי כל היסוס ייגמר בנפילה אל החול.
ומה שקורה כאן מאוד לא ברור מאליו. כדי לנוע על דיונה על שני גלגלים צריך בדרך כלל כלי קליל עם הרבה כוח — כמו אופנועי אנדורו או מוטוקרוס שדופים שיודעים לעשות את העבודה הייחודית הזו. אבל אנחנו כאן עושים את זה בקלות עם מכונת טיולים והרפתקאות, אופנוע אדוונצ'ר שהוא סוג של מהפכה קטנה.
אופנועי אדוונצ'ר, הדו שימושיים הכבדים שמיועדים לכביש ולשטח, איבדו עם השנים את החלק השני במשוואה. הם נהיו נוחים ויעילים יותר למרחקים גדולים אבל במקביל נעשו חזקים (מדי?) ובעיקר העלו פימה וכרס. נהיו פשוט כבדים מדי.
בואו איתי רגע לסיור זקנים, לגעגוע האינפנטלי למה שהיה פעם.
לסוזוקי DR600 האייקוני של האייטיז היו 44 סוסים ורק 136 ק"ג שידעו לקחת זוג לטיול ולהגיע ליותר מ־160 קמ"ש. לאייקון אחר, ב.מ.וו R80GS, זה שקרע מדבריות והביא אליפויות דקאר, היו — אתם יושבים? — רק 50 כ"ס. עדר קטן שבתוך 30 שנה קפץ ביותר מפי שניים וחצי ל־136 כ"ס. התשלום היה משקל שזינק מ־186 ק"ג לקרוב ל־300 באדוונצ'ר החדש כשהוא מתודלק — בהמה שמוציאה לך כל חשק לחשוב על משהו שהוא לא אספלט, מהסוג האוטובאני.
החברה הנחמדים של KTM שזכו לאחרונה באליפות ה־18 ברציפות של הדקאר, ישבו להם כמו זוג נשוי ותהו מה קרה להם, מתי החלו ללכת למפגשי זוגות משמימים במקום לעשות סקס פרוע. הם לקחו דף חלק והתחילו כמעט מההתחלה — הלכו לשאול את הרוכבים מה הם רוצים וחזרו עם תשובה קצרה וברורה: אופנוע אדוונצ'ר קל ונמוך.
ה־790 מגיע בשתי גרסאות כשהקרבית יותר לשטח היא זו שמצוידת באות R ויש לה כנף קדמית רחוקה מהגלגל, ומשקף קצר לעומת הגבוה אצל האח המתורבת יותר (שעולה או יורד למרבה הצער רק עם מברג), כשההבדל המרכזי הוא מתלי WP עבים יותר וניתנים לכוונון מלא.
המנוע, בשניהם, הוא אותו טווין מקבילי מהדיוק 790 עם כמה שינויים קלים. המומנט גדל מעט לתשעה קג"מ והוא גמיש יותר, וההספק הורד מ־105 כ"ס ל־95. די והותר לכל מה שצריך בשטח או לכביש — שבו ראיתי 170 קמ"ש על השעון. הגובה נמוך בצורה יוצאת דופן לתחום ויודע לרדת מ־905 מ"מ עד ל־800 — וזה בונוס ענק שנותן הרבה ביטחון גם לרוכב פחות מנוסה כשיורדים לשטח. אם תרצו, זו פעם ראשונה שהאוסטרים המגודלים יוצרים אופנוע שהוא, נו, לא רק לאוסטרים מגודלים.
אופנועי אדוונצ'ר, למדנו עם השנים, באים עם הרבה פוזה. גובה ענק ומזוודות אימתניות — כל מה שיקשה עליכם לצאת איתו להרפתקה אמיתית. ה־790 גורס הפוך. לצדי המנוע, למטה, יש בליטות של פלסטיק שחור שהם מכלי הדלק של האופנוע, ואיך נאמר, ראיתי דברים אסתטיים יותר. אבל את האדוונצ'ר הקטון הפוזה קצת פחות מעניינת. נכון, הוא לא הבחור הכי יפה בשכונה — אבל הוא בא לעבוד. מכלי הדלק האלה יודעים לשאת עמם 20 ליטר מרשימים שיודעים לספק גם יותר מ־450 ק"מ של רכיבה. זה הרבה, וזה חשוב כשאתה מבקש לצאת למדבר, כי שם באמצע הסהרה אין הרבה תחנות.
המכלים האלה נותנים יתרון נוסף: מרכז כובד נמוך מאוד שמקל על היציבות ומאפשר להרים את האופנוע במקרה של נפילה — ואופנוע אדוונצ'ר אמיתי נופל מתישהו. הכל כאן שימושי מאוד, כמו ה"כנפיים" — צדי הפלסטיקה של האופנוע שהצבע מוטבע ביציקה שלהם והם כבר מוכנים לשריטות שבוא יבואו. שליפה קלה שלהם תציג מאחור סט כלים לתיקון, כשמתחת למושב גישה נוחה לקופסת הנתיכים ואפילו שקע טעינה נוסף על זה שבלוח השעונים.
המחשבה למען הרוכב מחוץ לכביש ממשיכה גם באלקטרוניקה. לשלושה מצבי רכיבה של כביש, גשם ושטח מצטרף מצב "ראלי" שמאפשר לשלוט בפרמטרים השונים, כמו בקרת המשיכה, בלחיצת כפתור פשוטה תוך כדי רכיבה. אתה בשביל כורכר סלול? שים את זה על מצב חמש מתוך עשר. יורד לשביל חול של דיונה? ארבעה קליקים זריזים ואתה במצב 1 שהוא כמעט מנותק לגמרי.
ADVENTURE HARDER, אומר הסלוגן שהמציאו האוסטרים — והם הביאו להשקה אחד שרכב 1,900 ק"מ של שטח מאיזה אגם נידח בצ'אד, ממקום שסוליית צמיג אופנוע לא דרכה, כשאשתו במושב האחורי. אין יותר אדוונצ'ר מזה.
ה־790 הוא כלי שמייצר סוג של מהפכה, של חזרה למקורות, של דו שימושיות שקצת אבדה במרוץ לעוד הישגים וסוסים. כלי כיף עם משקל וגובה נמוך בלי לוותר על מרווח גחון מכובד, כזה שיודע לקחת אותך עם בת הזוג לאילת אבל בדרך מוכן לחתוך לשביל מדברי וחולי. כרגע הוא עומד לבד על המדף, בלי שום מתחרים, ואין לי ספק ששאר היצרנים כבר חושבים על משהו בתגובה. כרוכב שאוהב את הוורסטיליות הזו, אני שמח שהוא הגיע.
KTM Adventure 790
2 ציל' מקבילים, 799 סמ"ק
95כ"ס/8,000 סל"ד, 9 קג"מ/6,000 סל"ד
מכל דלק: 20 ליטר
משקל יבש: 189 ק"ג
צילום: Marco Campelli ,KTM
לפנייה לכתב/ת 
