ניצח במערכה: סיפורו של אדם ברדיצ'בסקי
התאונה הימית בתאילנד, קטיעת הרגל וגם הקסאמים מעזה. שום דבר לא מפריע לאדם ברדיצ'בסקי לחלום על מדליה באליפות העולם בטניס בכיסאות גלגלים
כמעט שנה שלמה אדם ברדיצ'בסקי חי את החלום. אחרי שירותו הצבאי בסיירת נח"ל הוא ארז מזוודות, לקח את חברתו הילה, שבהמשך גם הפכה לאשתו, והשניים יצאו לטיול חלומי באוסטרליה, ניו־זילנד והמזרח הרחוק.
ארבעה ימים לפני החזרה ארצה עלו השניים על ספינה באיים הקסומים של דרום תאילנד, שהייתה בדרכה חזרה מ"מאייה ביי" שבקופיפי. קילומטר לפני החוף הספינה טבעה. ברדיצ'בסקי נפצע כשרגלו פגעה במנוע הספינה לאחר שזו התהפכה. הוא פונה לבית חולים ומאוחר יותר הרופאים נאלצו לקטוע את רגלו. רק בנס הצליחה חברתו הילה לצאת מהתאונה ללא פגע.
"לא הרגשתי שחטפתי מכה חזקה", שיחזר ברדיצ'בסקי. "הרגשתי איזושהי נגיעה ברגליים, אבל לא כאב לי ולא רציתי לחשוב שקרה לי משהו רע. כשצפתי בחזרה על פני המים הרמתי את הגוף כדי להתבונן בפציעה, ומיד ראיתי שהחלק התחתון של רגל שמאל בקושי מחובר וסביבו יש שלולית דם גדולה. גם רגל ימין הייתה שבורה לגמרי וכמעט נקטעה".
ברדיצ'בסקי חזר לארץ ועבר שיקום בבית החולים סורוקה. "למדתי ללכת מחדש", סיפר. "שחיתי לאחר מכן ארבע שנים, אבל זה שיעמם אותי, אז עברתי לשחק טניס, ספורט שתמיד אהבתי". אחרי שנה של אימונים ותחרויות, ברדיצ'בסקי נחל את ההצלחה הראשונה בקריירה כשהוכתר כאלוף ישראל בדרגת נכות OPEN (הקלה ביותר). מאז הוא זכה שוב ושוב בתואר, כשבמקביל למד תואר בהנדסת מכונות, התחתן והקים משפחה.
ההתקדמות בדירוג העולמי סידרה לברדיצ'בסקי את הקריטריון למשחקים הפראלימפיים בריו ב־2016, אך בעקבות חוסר ניסיונו במעמדים הללו, הוא הודח כבר בסיבוב הראשון.
מעוטף עזה לטוקיו
ברדיצ'בסקי בן ה־35 גדל בניר יצחק, קיבוץ בעוטף עזה, והוא גר בו גם היום עם משפחתו. בסבב הלחימה האחרון ברדיצ'בסקי לא היה בקיבוץ מכיוון שהתכונן לאחד מאירועי השיא של טניס בכיסאות גלגלים, שנערך לראשונה בישראל - אליפות העולם. בינתיים בדדגת הקוואד הנבחרת הישראלית משיגה ניצחונות יפים, אבל בדרגת האופן, הספיק ברדיצ'בסקי לצבור הפסדים ביחידים ובזוגות.
אחרי שניצחה שלשום הנבחרת (קוואד) את ארה"ב, אתמול היא ניצחה את ברזיל 1:2 והבטיחה את מקומה בחצי הגמר. נועם גרשוני לא התקשה (0:6, 1:6) מול אוגוסט פרננדס, בעוד פטריק בן אוריאל הפסיד 6:1, 6:3 לאימנטו סילבה. בזוגות השלימו גרשוני ושרגא ויינברג את הניצחון עם 0:6, 1:6 על פרננדס וסילבה.
ברדיצ'בסקי עצמו סיפר על ההכנות במהלך התקופה המתוחה: "זה היה לא פשוט להתאמן כשכל רגע יש אזעקת צבע אדום. כשיש כזה מצב כמו בפעם האחרונה, אני לוקח את המשפחה למרכז, אבל חוזר לקיבוץ ומקפץ ברגל אחת לממ"ד בזמן האזעקה. כשכולם פה, אני אוסף עם כיסא הגלגלים שני ילדים ונוסע איתם בתוך הבית לממ"ד. לא אתן לחמאס את התענוג בכך שאברח מהקיבוץ. זה הבית שלי".
ברדיצ'בסקי מדורג במקום ה־34 בעולם. המטרה העיקרית שלו בטורניר הנוכחי היא להשיג ניקוד גבוה ככל האפשר כדי להתברג בין 16 הטובים בענף, מה שיסדר לו הגרלה נוחה יותר במשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020. "האולימפיאדה בריו לא הייתה כל כך מוצלחת עבורי", הודה. "בדרגת הנכות שלי קשה להצליח כי יש המון מתחרים טובים. לא הגעתי עם ציפיות, ידעתי שאני מתאמן רק שלוש שנים. זה היה יותר בקטע של לצבור ניסיון. התחרות בישראל זו הכנה מצוינת כי אפגוש כאן את כל הטניסאים הטובים בעולם. אני מרגיש שאני ברמה המתאימה להתמודד איתם שווה בשווה".
זה יותר מלחיץ שהאליפות נערכת בישראל?
"תמיד כשבא קהל לראות אותי זה נותן לי עוד מוטיבציה ואני משחק יותר טוב. לייצג את המדינה כאן בישראל זו הרגשה מדהימה".
איך תגיב אם תזכו במדליית זהב?
"נראה לי שאבכה ואחבק את כל מי שאראה בדרך, אבל צריך לעבור שלב־שלב. יש נבחרות חזקות כמו צרפת, יפן, הולנד ובלגיה, אבל אחריהן כולן פחות או יותר באותה רמה. לא מכירים אותנו, אז ננסה להפתיע".