יזמות חדשה
הסטודנטים ב"מרכז היזמות" של אוניברסיטת תל-אביב ושנקר, בוחרים את המסלול היזמי המתאים להם ומתנסים בפתרון בעיות
"כל אחד יכול להיות יזם", מכריז פרופסור יובל אבנשטיין, ראש מרכז היזמות החדש של אוניברסיטת תל-אביב ושנקר, והוא מפרט: "בין אם אתם עובדים בחברה או חולמים להקים מיזם משל עצמכם, עסקי או חברתי, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת. אנחנו מאמינים שבעולם הדינמי של המאה ה־21, כל הבוגרים שלנו צריכים להצטייד בכלים שיאפשרו להם להיות יזמים, ולכן אנו מאפשרים לסטודנטיות ולסטודנטים מכל התחומים לשלב לימודי יזמות בתואר האקדמי".
כפי שמצופה מאוניברסיטה שחרטה על דגלה מרדף בעקבות הלא נודע, ומצהירה במטרותיה כי היא שואפת תמיד אל הפיתוחים, ההמצאות והידע שטרם התגלה - אין ספק שהיזמות היא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהעשייה של אוניברסיטת תל־אביב.
רק לאחרונה דורגה האוניברסיטה במקום ה-9 בעולם במספר הבוגרים שגייסו הון לסטארטאפים שהם הקימו. פעילויות יזמיות רבות מתקיימות דרך קבע במוסד בתחומי הניהול, ההנדסה, מדעי המוח ועוד, לצד עשייה בדקאנט הסטודנטים, ביטאון אונליין וביטאון ונצ'רס - קרן ההשקעות ביזמות של האוניברסיטה.
ועם כל זה, תחום היזמות במוסד עלה מדרגה נוספת, עם זכייתה של אוניברסיטת תל־אביב בשנה שעברה במכרז של המועצה להשכלה גבוהה, להקמת מרכז ליזמות וחדשנות. מתוך 13 הצעות שהוגשו לקול הקורא שפרסמה הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), זכתה ההצעה המשותפת של אוניברסיטת תל־אביב ושנקר במקום השני המכובד ובמימון של 15 מיליון ש"ח למשך ארבע שנים. הזכייה הזאת איפשרה להקים מרכז יזמות מוביל ברמה עולמית.
מרכז היזמות החדש, מבוסס על מודל של מפת מטרו, הכולל ארבעה קווים: קו בסיס, קו עיצובי־יצירתי, קו עסקי וקו חברתי. לכל סטודנט ניתנת האפשרות לבחור באיזה מבין ארבע התחנות המוצעות הוא מעוניין ללמוד, וגם באיזה אופן יבנה את תוכנית הלימודים שלו.
מה שמייחד את מרכז היזמות היא עובדת היותו רלוונטי לסטודנטים רבים גם מתחומי לימוד אחרים, כמו: מדעי החברה, משפטים, מדעי הרוח ואומנויות, שעד היום לא הגדירו את עצמם כיזמים, משום שהם זיהו יזמות רק עם חברות טכנולוגיות וסטארטאפים. המודל מחבר סטודנטים מקשת רחבה של תחומי לימודים לסוגים שונים של מיזמים, עם דגש חזק על מיזמים חברתיים ועל יזמות פנים ארגונית.
"סקרנות, עקשנות ושאיפה לגלות דברים חדשים הינם בדנ"א של כל קהילת האוניברסיטה ובראשם החוקרים שלנו, הנמצאים במרדף מתמיד בעקבות הלא נודע", אומרים בהודעה משותפת לציבור הסטודנטים במוסד: נשיא האוניברסיטה פרופ' יוסי קלפטר, הרקטור פרופ' ירון עוז והמנכ"ל גדי פרנק. לדבריהם, "מרכז היזמות ישאף להצית אצל רבים מהסטודנטים את זיק היזמות ואת השאיפה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי".
הגמישות שמאפשר מרכז היזמות, לא מסתכמת רק בתחום היזמות, אלא באה לידי ביטוי גם בהיקף הלימודים. זה יכול לנוע מקורס בודד ביסודות היזמות - ועד לסדרת קורסים בהיקף של 8 שעות סמסטריאליות או למסלול יזמות מלא, בהיקף של 16 שעות סמסטריאליות, שבשיאו תוכנית קדם מאיץ, להקמת מיזם.
כמו שמבטיח מודל המטרו, המסלולים מסתכלים על עולם היזמות במבט רב מימדי ומרחיבים את מושג היזם, כך שלצד המסלול היותר צפוי של "יזמות עסקית־טכנולוגית", מוצעים גם מסלולים של "יזמות חברתית" ו"יזמות עיצובית", וכן מסלול של "מודלים ביזמות", שיאפשר לסטודנטים ללמוד על יזמות מנקודות מבט שונות, כגון: יזמות בחינוך, במגדר, בתרבות ובמדעי הרוח.
סבא בא לבנק
ההתנסות בפתרון בעיות אמיתיות שיגיעו מהשטח - הוא אחד המאפיינים שמייחדים את מרכז היזמות החדש של אוניברסיטת תל־אביב ושנקר. במסגרת זאת, צוות המרכז והסטודנטים פועלים ויפעלו בשיתוף פעולה עם חברות עסקיות ועם ארגונים חברתיים, מוניציפאליים וממשלתיים. זאת במטרה לאפיין את הצרכים של אותם הגופים ולבנות סביבם את הפעילויות היזמיות.
קחו למשל את סניפי הבנקים. אחת התופעות הרווחות כיום בעולם הבנקאות, היא מעבר מהסניפים הקיימים פיסית לפעילות דיגיטלית. אם עד לפני מספר שנים נאלצנו להגיע לבנק ולהמתין בתורים הארוכים ומורטי העצבים לבנקאי הראשון שיתפנה, כל זה השתנה. במקום לצאת מהבית, ניתן כיום בקלות ובמהירות לבצע את כל הפעולות הבנקאיות הנדרשות, באמצעות כניסה לאפליקציה או לאתר הבנק והקשת סיסמה.
אבל בעוד שעבור קהל הלקוחות הצעיר שחי ונושם דיגיטל - מדובר בצעד מבורך ומקל מאוד, עבור בני הגיל השלישי שמתקשים לבצע את הפעולות ברשת - זאת מכה בהחלט קשה.
אז איך מתמודדים עם בעיה כזאת? זאת אחת הסוגיות שהסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב נדרשים לה במסגרת האקתון (סדנת חשיבה) שהמרכז מוביל. מדובר באירוע יזמות מרתוני, רב־עוצמתי, העושה שימוש בחוכמת ההמונים. הסטודנטים המשתתפים בו מתחלקים לקבוצות חשיבה, והם יוצרים ומפתחים יחד רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לנסות לענות על אתגר אשר הוגדר מראש על־ידי מארגני ההאקתון.
בנוסף להתנסות בפתרון בעיות באמצעות האקתונים או מייקאתונים (מרתוני חשיבה בני שלושה ימים כל אחד), וכן תחרויות ואתגרים שונים - הסטודנטים גם רוכשים במרכז היזמות כלים לניהול, למנהיגות ובעיקר כלים לעבודה במסגרת ארגון. זאת באמצעות סדנאות שמתבצעות בקבוצות קטנות וללא עלות - עבור הסטודנטים של המרכז.
בפועל, מדובר ברשימת סדנאות מרשימה ומאוד מגוונת, הכולל בין היתר, סדנה להובלת חדשנות, סדנת תקשורת בינאישית וניהול קונפליקטים, סדנת עתידנות עסקית, סדנה למכירת רעיון ועוד.
על מנת להשלים את המפגש בין המערכות אשר תומכות בסטודנטים הפעילים במרכז היזמות, הצטרפה למרכז רשת שותפים ענפה. מדובר בחברות עסקיות רבות במגוון תחומים, בהם: הייטק, ביו־טק, רפואה, מזון, חקלאות, שינוע ועוד. אלה הצטרפו לרשת השותפים של מרכז היזמות, לצד מגוון ארגונים חברתיים וציבוריים, בהם: רשויות מקומיות וממשלתיות, וארגוני חברה אזרחית.
בנוסף לכך, מרכז היזמות גייס בתוך זמן קצר מעל מאתיים מנטורים - סטאראפיסטים, שסייעו לו בגיוס הון ובגיוס אנשי תעשייה בכירים, כמו סמנכ"ל צ'קפוינט וסמנכ"ל אינטל - שהסכימו לתרום מניסיונם העשיר וללוות את הסטודנטים המשתתפים במרכז ליזמות.
עיצוב ומוח
בשורה חדשנית נוספת שמביא איתו מרכז היזמות החדש, הוא השידוך המעניין שנוצר בין אוניברסיטת תל־אביב למכללת שנקר. מנהלת מרכז החדשנות של שנקר, היא גב' תמי ורשבסקי המשמשת גם בתפקיד סגנית ראש מרכז היזמות המשותף של אוניברסיטת תל־אביב ושנקר.
- תמי ורשבסקי, מה יוביל החיבור בין שני המוסדות האקדמיים?
"החיבור של שנקר עם אוניברסיטת תל־אביב יאפשר שילובים לא שגרתיים של לימודים, כמו מדעי המוח - ועיצוב, והוא יעמיד במרכז הבמה את המימד האנושי ואת תהליכי החשיבה העיצובית. כך, למשל, סטודנטים שיבחרו ללמוד במסלול מנהיגות יצירתית - שאותו ורשבסקי מובילה בעצמה - ילמדו טכניקות מתקדמות לפיתוח מיזמים מעוררי השראה, אשר בוחנים רלוונטיות של רעיון - ביחס לשינויים ולמגמות החברתיות והכלכליות המתרחשות כיום בעולם".
חשוב להדגיש, כי הסטודנטים שמשתתפים בפעילויות של מרכז היזמות באוניברסיטת תל־אביב, לומדים בכיתות מעורבות, רב־תחומיות ורב־תרבותיות. בכל אחת מהכיתות האלה לומדים יחד סטודנטיות וסטודנטים מכלל הפקולטות. מה שמאפשר לפי יוזמי התוכנית, לריבוי דעות, נקודות מבט שונות, וכמובן גם מוביל ליצירתיות רבה בדיונים ובפתרונות.
במסגרת הכיתות המעורבות, ניתן דגש מיוחד לעידוד אוכלוסיות שאינן מיוצגות באופן ראוי באקו־סיסטם היזמי, כמו: נשים, ערבים, חרדים ועוד.
ויש עוד ערך מוסף לפעילות המעורבת של הסטודנטים והסטודנטיות במרכז היזמות, והוא: היעדים
החברתיים שהציבה לו ההנהלה. בראש המרכז עומד יאיר סאקוב, שהגיע לאוניברסיטה עם ניסיון עשיר של 25 שנה בתפקידי ניהול בכירים בהייטק, בעמותות, בייזום וניהול של קרן הון סיכון, ופעילות התנדבותית רבת שנים במגזר החברתי.
- יאיר סאקוב, באילו יעדים חברתיים מדובר?
סאקוב: "אנחנו הגענו למסקנה, שזה לא סביר כי מאז שנת 2000, רק 7% ממייסדי הסטרטאפים שהוקמו בישראל, היו נשים. והמצב בקרב הערבים והחרדים גרוע בהרבה".
- אז מה תעשו בקשר לכך?
"המרכז שלנו פועל ויפעל באופן ממוקד, כדי לעודד את ההשתתפות של האוכלוסיות האלו ולטפח מתוכן יזמיות ויזמים מצליחים".
לא רק סטארטאפ
אחד מתרחישי האימה שריחפו מעל שמי הבחירות האחרונות לכנסת, היה החשש מפני התערבותו של גורם חיצוני בהן. כמו מתקפת סייבר של מדינה זרה, בדיוק כפי שקרה בבחירות בארה"ב.
בפועל, גם ללא התערבותה של מדינה זרה, אזרחי ישראל כמעט קרסו תחת נטל השיחות והודעות הספאם מכל מטה מפלגה אפשרי. מי בטלפונים הניידים, מי בטלפונים הנייחים בבית, בעבודה או ברשתות החברתיות. מדובר היה באינספור תעמולות אנונימיות, בוטים שצצו כמו פטריות אחרי הגשם, הכפשות איומות של המתמודדים השונים ואפילו התקפות על בני משפחותיהם, וגם הטרלות והפצה של פייק ניוז. למרבה המזל, הבחירות כבר מאחורינו, אבל תארו לעצמכם שעם אותן תופעות ממש, מתמודדים על בסיס כמעט יומיומי אנשי ציבור, אנשי בידור, מותגים וחברות עסקיות.
אז מה עושים נגד זה? במשרדי TAU Ventures - הלא היא קרן הון הסיכון של אוניברסיטת תל־אביב - קם סטארט אפ בשם: Cyabra. מדובר במיזם שמבטיח להגן על מותגים מובילים ועל ארגוני ממשלה מפני פייק ניוז, באמצעות התראה מראש בפני מתקפה מתקרבת. תרצו - מעין אזעקת צבע אדום.
ה־Cyabra הוא אחד מתוך תשעה סטארטאפים צעירים ומבטיחים בפורטפוליו (תיק העבודות) המרשים של קרן ההון: TAU Ventures, בתחומים של מדפסות תלת מימד, שרשרת אספקה, רחפנים, שיווק דיגיטלי ועוד. באוניברסיטת תל־אביב מבקשים להדגיש, כי בשנה האחרונה, קרן Ventures TAU מהווה בית חם עבור סטודנטים ובוגרים של המוסד, שכבר נדבקו בחיידק היזמות וזקוקים לעזרה בקידום ומינוף המיזם שלהם, כדי לעבור לשלב הבא.
מבחינת אוניברסיטת תל־אביב זה לא מספיק. שם כאמור מאמינים, שכל אחד יכול ללמוד להיות יזם עסקי או חברתי, ולכן יוצאים בקמפיין הסברה לסטודנטים בארץ ובעולם, תחת הכותרת המבטיחה: יזמות היא לא רק סטארט-אפ.
"אנחנו מתכוונים לחשוף את כולם לעולם היזמות", נאמר בהודעה משותפת לקהילת האוניברסיטה שהוציאו הנשיא, הרקטור והמנכ"ל: "השאיפה שלנו היא שחלק גדול מהסטודנטים והסטודנטיות ירצו לקחת חלק פעיל ביזמות. החל מהשתתפות בקורסים ובסדנאות ועד לעשייה פעילה. חלק מהקורסים יקנו נקודות זכות שאותן ניתן יהיה לצבור כקורסי בחירה, או כמקבצים בתוכנית לימוד המאפשרות זאת. במערך הזה ישתלבו קורסים מקוונים והם יאפשרו לנו להגיע גם לתלמידי תיכון וגם לקהל הרחב. אנחנו מאמינים כי בעשייה היזמית נוכל להשיג יותר גיוון וייצוג של נשים, ערבים, חרדים וגם של תושבי הפרייפרייה".
השאלה הנשאלת לסיכום, האם הדבר הגדול הבא יצמח מתוך מרכז היזמות של אוניברסיטת תל־אביב ושנקר? מוקדם מדי לדעת. מה שבטוח הוא, שמדובר במיזם חשוב שלכם - ציבור הסטודנטים - בהחלט שווה להצטרף אליו, וליתר כמובן גם לעקוב אחריו.
לפנייה לכתב/ת 
