אחרי תשע שנים: גזר דין בפרשת הרפז
בית משפט השלום בתל אביב גזר 220 שעות עבודות לתועלת הציבור על בועז הרפז, שהודה בזיוף המסמך שלכאורה פגע ברמטכ"ל לשעבר אשכנזי ונועד להריץ את יואב גלנט. הרפז: "לא גאה בדברים שנעשו. גיבורי הפרשה עדיין שחקנים משמעותיים"
סוף ל"פרשת הרפז ": כמעט תשע שנים אחרי חשיפת המסמך שהוביל לסערה בצמרת הצבאית, בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (ד') את דינו של סגן-אלוף במיל' בועז הרפז, וקבע כי יבצע 220 שעות עבודות לתועלת הציבור.
"התחושה טובה, אני בסוף אדם חופשי" אמר הרפז אחרי הקראת גזר הדין. "אני היום יוצא מהמשוואה בתוך הפרשה הזאת, אבל אני חושב שהיא תלווה את הציבוריות הישראלית לאורך שנים ארוכות, כל עוד גיבורי הפרשה האמיתיים עדיין שחקנים משמעותיים".
הרפז הוסיף: "אני יוצא מבית המשפט גאה. אני שמח שלא נגררתי להשמצות כאלה ואחרות ברחוב, ולא לקחתי את האופציה של עד המדינה. הדברים שנעשו אני לא גאה בהם. אני הנפגע העיקרי מכל הפרשה ועדיין אני יוצא עם ראש גאה כי במקומות שאנחנו היינו דברים משתבשים".
כתב האישום המקורי, שהוגש נגד הרפז באוקטובר 2016, ייחס לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט.
הרפז היה הנאשם היחיד בפרשה, ונטען כי הוא היה אחראי למסמך המזויף שלכאורה פגע אז ברמטכ"ל לשעבר אשכנזי, ונועד להריץ את יואב גלנט, שמועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל נפסלה. בנובמבר האחרון אושר הסדר הטיעון בתיק, לאחר שהרפז הודה בזיוף המסמך.
השופט צחי עוזיאל כתב בגזר הדין כי "דומה שאין צורך להכביר במילים על חומרתה של הפרשה בגינה הורשע הנאשם במיוחס לו. מעבר לפגיעה בערכים חברתיים הנעוצים בכל עבירות המרמה, שעניינם הפגיעה בחופש הפעולה והבחירה, הרי שבמרכזה של הפרשה עומדת סוגיית הליך מינוי הרמטכ"ל, הדרג הפיקודי העליון בצבא, והחשיבות הנודעת לתקינותו של הליך זה. התנהלות מהסוג בו הודה הנאשם מחייבת, ככלל, תגובה עונשית מוחשית והולמת".
לצד זאת, ציין השופט את נסיבות ההסדר ובהן נטילת האחריות של הרפז, שיהוי בהגשת כתב האישום, חלוף הזמן והמגבלות שהוטלו על הנאשם, ונסיבותיו האישיות.
עורכי הדין המייצגים את הרפז, עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד-רוט, מסרו: "אנחנו שמחים שהפרשה הזאת סוף סוף הסתיימה. עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. למעשה הפרשה הצטמצמה לגודל הטבעי שלה שהוא גודל מיקרוסקופי. גם העונש שהוטל על בועז הרפז הוא עונש שהולם את הגודל האמיתי של הפרשה ולא מה שהתחילו איתה".
עורכת הדין טוני גולדנברג, פרקליטות מחוז תל אביב: "אין ספק שלו טענו לעונש ב-2012 בימים שבהם גובש כתב האישום אז הטיעון לעונש והתוצאה היו נראים אחרת. שקלנו בעיקר את חלוף הזמן, את העיכוב בהגשת כתב האישום בשל הסתעפות החקירה למחוזות רחוקים ורחבים יותר. בסופו של יום, העיכוב בהגשת כתב האישום היא שלא באשמתו של בועז הרפז ולכן לקחנו בחשבון את הנסיבה הזאת בעיקר בהקלה בעונש. שני הצדדים שבעי רצון על התוצאה ושמחים בעיקר שהסאגה הזאת מאחורינו".
"תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת גלנט"
בכתב האישום המקורי תואר כיצד הרפז הכיר את אשכנזי בעת כהונתו כרמטכ"ל. באותה תקופה נוצרה מתיחות בין אשכנזי ומקורביו לבין שר הביטחון דאז אהוד ברק ואנשי לשכתו, ובראשם ראש המטה של ברק יוני קורן.
באפריל 2010, סיפר הרפז בכזב לאשכנזי ולראש לשכתו דאז ארז וינר כי הוא נחשף למסמך שמגולל תוכנית שתכליתה לפגוע באשכנזי ולהאדיר את שמו של גלנט.
כדי לבסס את המידע הכוזב ולעמוד בדיבורו, החליט הרפז ליצור מסמך שקרי, המדמה בכזב מעורבות חיצונית-אזרחית בהליך מינוי הרמטכ"ל, ולפיו גלנט, או מי מאנשי שלומו, משתמשים בשירותיה של חברה לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי, לצורך קידום מועמדותו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.
לפי כתב האישום המתוקן, "במועדים שונים במהלך חודש אפריל 2010 ועוד קודם לכן נחשף הנאשם, למידע ממקורות שונים, שממנו הסיק כי קיימת תוכנית שתכליתה פגיעה ברא"ל אשכנזי והאדרת שמו של אלוף גלנט. הנאשם סיפר על כך לרא"ל אשכנזי ואל"מ וינר ואמר להם, כי יעביר לידיהם מסמך המבסס מידע זה.
"הנאשם ערך את פרטי המידע שאסף ממקורות שונים על מסמך, והוסיף ללא סמכות על המסמך את הלוגו של חברת EURO RSCG ISRAEL ופרטיה, כך שיראה כתוכנית אסטרטגית, המתייחסת בין היתר, לקידום מינויו של אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 ולפגיעה במעמדו של רא"ל אשכנזי ובמעמדם של מתמודדים נוספים לתפקיד הרמטכ"ל".
תיקי החקירה נגד הרמטכ"ל לשעבר (וחבר הכנסת בהווה) אשכנזי, ראש לשכתו בעבר ארז וינר ודובר צה"ל דאז אבי בניהו, נגנזו בהיעדר אשמה פלילית.
לפנייה לכתב/ת 
