התביעה נגד בתו של היזם שקיבלה דירה בבניין

הבת קיבלה דירת 5 חדרים בפרויקט של אביה ומכרה אותה, אבל איחרה במסירה, לא רשמה את הזכויות בטאבו ולא תיקנה ליקויים. כמה זה יעלה לה?

עו"ד יעקב חגג | פסקדיןפורסם: 18.05.19 , 08:00

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד בתו של יזם נדל"ן שהפרה הסכם למכירת דירה בת 5 חדרים שהוקצתה לה בפרויקט של אביה בחולון. השופט רונן אילן קבע כי היא מסרה את הדירה באיחור לא מוצדק של 16 חודשים, לא מילאה אחר התחייבותה להעברת הזכויות בטאבו ולא תיקנה ליקויי בנייה. התוצאה: היא תוותר על 150 אלף שקל מהתמורה ותשלם לרוכשת פיצויים והוצאות של כ-60 אלף שקל.

הדירה נמכרה ב-2013 תמורת 1.255 מיליון שקל, כשבהסכם היא התחייבה בין היתר למסור אותה תוך שנה מתחילת הבנייה, לרשום את הבניין כבית משותף בתוך שנתיים ממסירת החזקה, וחצי שנה לאחר מכן להעביר את הזכויות על שם הרוכשת.

חוק ונדלן

המתווך תבע עמלה על מכירת דירה - ונדחה

מערכת פסקדין

חרף חוזה בלעדיות מכרו לבסוף בני זוג את הנכס שלהם ללא עזרה מהמתווך. הוא תבע 70 אלף ש', אבל שופטת קבעה שהוא לא היה הגורם היעיל בעסקה

המתווך תבע עמלה על מכירת דירה - ונדחה

ארבע שנים לאחר מכן הגישה הרוכשת תביעה להפרת הסכם בטענה שהדירה נמסרה לה באיחור של 18 חודשים כשיש בה ליקויי בנייה נרחבים, הבניין לא נרשם עדיין כבית משותף וזכויותיה לא הועברו בטאבו. היא ביקשה לחייב את המוכרת בפיצויים של כ-388 אלף שקל, שמהם יקוזזו 150 אלף שקל שהיא עוד חייבת לה עבור הדירה.

המוכרת טענה מנגד שהתביעה הוגשה בניסיון להימנע מתשלום יתרת התמורה. היא הודתה שהדירה נמסרה באיחור, אלא שלטענתה לא מגיע לרוכשת פיצוי משום שמדובר בעיכוב שנבע מנסיבות שלא בשליטתה - מבצע "צוק איתן" ושינויים שדרשה הרוכשת. בנוגע לרישום הזכויות היא ציינה שהעניין עוכב בשל סכסוך עם אחד מבעלי הדירות והרוכשת מודעת לכך. בנוסף נטען כי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים שנותרו בדירה תוך שהבהירה כי הרוכשת הפריזה והגזימה בתיאורם.

השופט רונן אילן קיבל את התביעה במישור העקרוני וקבע כי המוכרת אכן הפרה את ההסכם. ראשית, היא טענה שהבנייה החלה רק ב-2014, אך גרסתה לא מתקבלת על הדעת נוכח העובדה שהיתר הבנייה ניתן שנה קודם לכן. מכאן, שהרוכשת הייתה אמורה לקבל את הדירה בינואר 2014 – כטענתה.

מעבר לכך, המוכרת ואביה – בעלי השליטה על המידע ולוחות הזמנים – לא הציגו שום ראיה שתבסס את הטיעון שלפיו מבצע צוק איתן ודרישות הרוכשת גרמו לעיכוב. משכך נקבע כי המוכרת אחראית לאיחור של 16 חודשים במסירת הדירה (18 חודשים פחות ארכה של 60 יום שנקבעה בהסכם).

בנוסף נקבע שהמוכרת הפרה את התחייבות הרישום בטאבו ולא הוכיחה כי הסכסוך בו היא מצויה מצדיק את העיכוב המשמעותי בהסדרת זכויותיה של הרוכשת. דבר שאמנם לא הסב לה נזק ממוני, אולם "אין להקל ראש בתחושת אי הוודאות הנגרמת למי שרכש דירה, אך זכויותיו הקנייניות אינן רשומות".

לבסוף, השופט קיבל את חוות הדעת של מומחה שמינה לצורך הערכה אובייקטיבית של הליקויים בדירה, ולפיה עלויות התיקון נמוכות משמעותית מאלה להן טענה התובעת ועומדות על 30 אלף שקל בלבד.

בסיכומו של דבר השופט קבע כי הרוכשת זכאית לפיצוי מוסכם של 125,500 שקל בנוסף לפיצויי עוגמת נפש של 15 אלף שקל, עלות תיקון הליקויים והוצאות שונות בסכום של 8,400 שקל. לאחר קיזוז יתרת התמורה חויבה המוכרת לשלם לה 28,900 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.