רעידת אדמה חריגה בישראל: "רעש לא אופייני"

סדק שנפער בקיר במודיעין עילית בעקבות הרעש(צילום: נחמן כהן)

רעידת אדמה הורגשה אמש (ד') כמעט בכל רחבי הארץ. אלא שבניגוד לרעידות קודמות, שלרוב מקורן בשבר הסורי-אפריקאי במזרח הארץ, הפעם המוקד היה בים התיכון.

הרעש בעוצמה 4.4 התרחש בשעה 19:53. לפי המכון הגיאופיסי, המוקד שלו היה 200 קילומטרים ממערב לחופי ישראל, בעומק של 10 קילומטרים מתחת לפני הקרקע. רעידה בעוצמה כזו מוגדרת "קלה", ואכן היא לא גרמה לנפגעים או לנזק משמעותי.

"הרעש שהורגש היום הוא מאוד לא אופייני למה שקורה בארץ מבחינת רעידות אדמה", אומר ד"ר רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן גוריון. "רוב רעידות האדמה שאנחנו מרגישים - וכל רעידות האדמה ההרסניות שהיו במהלך ההיסטוריה - מקורן בשבר הסורי-אפריקאי. הרעידות בים התיכון הן רחוקות מאיתנו, במיוחד אלה שהן חזקות במיוחד באזור קפריסין ויוון. לכן הן לא גורמות כאן לנזקים".

את הרעש הרגישו אזרחים באזורים שונים בארץ - בעיקר במרכז, וגם בירושלים ובבאר שבע - אך רבים אחרים, לא חשו בה כלל. ד"ר אבני מסביר כי הסיבה לכך תלויה בגורמים שונים: "התחושה של רעידת האדמה תלויה במקום ובתשתית הגיאולוגית. יש תשתית שמגבירה את תאוצת הקרקע - וזה מה שאנחנו מרגישים. מי שנמצא במקום יותר גבוה ירגיש את זה יותר, ולכן ככל שעולים בגובה הבניין היא מורגשת יותר. מי שנמצא בתנועה, נסיעה במכונית או ריצה, לא ירגיש".

המומחה מרגיע ומציין כי גם אם רעידה מסוג זה, שמקורה בים, תחזור על עצמה, הסיכוי שתגרום לצונאמי הוא קטן. "היו בהיסטוריה גלי צונאמי, אבל בסך הכל הים התיכון הוא קטן וסגור, ובמקום כזה לא יכול להתפתח צנאמי של ממש. יכולים להיווצר גלים קצת יותר גבוהים מהרגיל".

עדויות גולשים: "הרגשתי שכל הבית רועד"

למייל האדום של ynet הגיעו דיווחים מקוראים רבים שהרגישו את רעידת האדמה. "הרגשתי שכל הבית רועד, והתקשרתי לנכדים שלי לוודא שהכול בסדר", סיפר קובי מרחובות. "ישבנו בסלון ופתאום הרגשנו שהספות קצת מתנדנדות, העלים של העציצים זזו. זה נמשך כמה שניות", העיד ינון ברוך מראש העין.

עמנואל גיליס, תושב שכונת גילה בירושלים, סיפר: "הרגשנו את הרעידה למשך שתי שניות. הספה, המיטה, כל מי שישב בבית הרגיש את הרעידה. אשתי קצת צעקה בבהלה 'מה קורה?', הבת שלי שכבה במיטה, אני ישבתי על כיסא וישר קמנו והבנו שהייתה פה רעידת אדמה. רק בשנייה הראשונה זה היה מלחיץ, אבל מהר מאוד חזרנו לשגרה ועכשיו הכול בסדר".

דני כהן מתל אביב סיפר: "ישבתי לראות טלויזיה והרגשתי שהבית זז. הבנתי שזו רעידת אדמה כי תמונה זזה על הקיר. זה היה כמה שניות אבל זה הרגיש הרבה יותר. לא הרגשתי דבר כזה בעבר".

רעידת האדמה אמנם לא גרמה לנזקים משמעותיים, אך זוהי הזדמנות להזכיר כיצד יש לנהוג במקרה של רעידה חמורה יותר כדי לא להיפגע. לפי הנחיות פיקוד העורף, בעת רעידת אדמה "שטח פתוח הוא הכי בטוח". אם אין אפשרות לצאת מהמבנה, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת פתוחה. אם אין ממ"ד בבית, יש לצאת אל חדר המדרגות, ואם אפשר - להתקדם ולצאת מהבניין. אם אי אפשר לפעול גם כך, יש לתפוס מחסה תחת רהיט כבד, או לשבת על הרצפה, צמוד לקיר פנימי.

מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה לרעידה משמעותית

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי על ועדת ההיגוי בנושא רעידות אדמה לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההיערכות לרעידת אדמה, שאף כי יש ספק לגבי מיקומה, עוצמתה והעיתוי שלה - ברור כי בוא תבוא. על פי התרחישים, ברעידת אדמה חזקה בישראל ייהרגו 7,000 בני אדם, ועוד עשרות אלפים יזדקקו לטיפול רפואי. 170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג.

בדו"ח המיוחד הצביע המבקר על שורה ארוכה מאוד של ליקויים, ובראשם בגוף הראשי שהוקם לצורך הטיפול בנושא: "ועדת ההיגוי". ועדת שרים הטילה עליה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, ואולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות ביצועיות שיאפשרו לה להשיג את המטרה שלשמה הוקמה, ולכן אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה.

המבקר בדק גם את עניין תשתיות הגז הטבעי, ומצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו שיבושים קשים מאוד באספקת החשמל. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנה של שיבושים חמורים במקרה של רעידת אדמה.