פייק ניוז: כשאתם מתחילים להאמין לזה
מסביבנו קיימים אינספור אנשים שהחיים שלהם זה פייק ניוז, בין אם זה בנאדם לא מאושר בחלקו או דמות פיקטיבית. אנשים מתחזים כל יום, מציגים לעולם את מה שיפה ונאור בהם, ומצניעים את האכזריות שטמונה בהם. הבעיה היא לא בשקר, אלא שאנחנו בוחרים להאמין לשקר
נשגב מבינתי למה אנשים משקרים בנוגע למראה שלהם, למצבם הפיננסי ולכמות האושר בחייהם. כלומר, ברור לי שאנשים רוצים להיראות טוב בעיני אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם, אבל זה כל כך עצוב ופאתטי.
מה רע בלהיות גירסה משופרת של עצמך ולא לנסות לשחק אותה מישהי שלעולם לא תהיי?
יש זוגות שמניפים חרבות בבית אבל מעלים לאוויר תמונות משפחתיות כדי שכולם יקנאו, יש נשים שיחייכו מולך ולא יהססו לטנף מאחורייך, ויש גברים שבחיים לא תאמינו שהם בוגדים אבל יש להם מאהבת בכל עיר.
לעוד טורים של גאיה
היה פה פחות שמח לפני שנולדתי
כשהאגו מנהל לך את החיים הגיע הזמן להסיר את המסיכותתפסיקו להעמיד פנים
אנחנו יכולים לחשוב עד מחרתיים שיש לנו מושג מה קורה בחייהם הפרטיים של אנשים, אבל אין לנו שמץ, כי בחוץ הם מעמידים פנים אחרות, ולפעמים גם אצלם בבית. כולנו עושים את זה על בסיס קבוע: משדרים לצד השני שאנחנו מוצלחים, ראויים, כדי שלא ידחו אותנו.
אתרי ההכרויות מלאים בתמונות של גברים שנראים כמו קלוני ובפועל כמו קנלוני שנשכח יותר מדי זמן במים. את מגיעה לדייט וחושבת לעצמך, מה לעזאזל קנלוני חשב לעצמו, שאני לא אראה את פרצופו האמיתי? שאני אשב איתו לקפה בזמן שהייתי מעדיפה לסרוג עבורו תכריכים?
חוסר האותנטיות מוביל לפתרונות נואשים. ידיד שלי מבקש מהמיועדת לדייט לעשות שיחת וידאו או לפגוש אותו לחצי דקה באמצע יום עבודה כדי לראות איך היא נראית פייס טו פייסבוק. אמרתי לו שהוא חצוף, אלא שאז חברה סיפרה שהיא עושה אותו דבר אחרי שקבעה דייט עם גבר בן ארבעים, ששכח לציין שהוא לא בן ארבעים כבר עשרים שנה.
מסביבנו קיימים אינספור אנשים שהחיים שלהם זה פייק ניוז, בין אם זה בנאדם לא מאושר בחלקו או דמות פיקטיבית. אנשים מתחזים כל יום, מציגים לעולם את מה שיפה ונאור בהם, ומצניעים את האכזריות שטמונה בהם. הבעיה היא לא בשקר, אלא שאנחנו בוחרים להאמין לשקר.
אנחנו מחפשים דמות להזדהות איתה, לשמוח בשמחותיה ולהתעצב בנופלה, כי זה מאפשר לנו להיות קצת יותר טובים, קצת יותר חומלים. לפעמים זה מוציא מאיתנו שנאה וזדון, אבל זה יושב בדיוק על אותה נקודה: אנחנו פועלים ומגיבים מאיפה ששמח לנו ומאיפה שכואב לנו. למעשה, אנחנו כאילו מגיבים לתחושות האחר אבל למעשה אנחנו מגיבים לתחושותינו שלנו.
אז איך בודקים מתחזים בפייסבוק?
1. מסתכלים על התמונות שלו.
התמונות צריכות להיות מתאריכים שונים. צריך להיות מגוון. הוא חייב להיות מצולם בחברת אנשים שונים. וחייב להיות תיוג של חלקם בתמונות.
2. קוראים תגובות לפוסטים שלו.
צריך לשים לב אם התגובות הן מאנשים שהוא מכיר או חברים וירטואליים כמותו.
3. מי החברים המשותפים שלנו?
אני בודקת האם החברים הם כאלה שמאשרים כל אחד, האם הם סלבז, האם הם נותני שירותים, מקוסמטיקאית ועד אדריכל. אם כן זה מחשיד שמדובר בדמות שמלקטת חברים בשביל הניראות.
4. השלב הבא: פרטים אישיים.
אני נכנסת ל"אודות" ומסתכלת על בני המשפחה ומי מחובר אליהם, כי יכול להיות שגם אותם הוא המציא.
5. מכניסה את השם שלו לגוגל ומאמתת את קיומו.
זה נפלא להאמין בטוב האנושי כי רק ככה אפשר לשמור על אופטימיות, אבל התמימות היא לא תמימה כמו שהיא נראית. רבי נחמן מברסלב אמר: "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם", ואני מוסיפה: מוטב להצליח באהבת חינם.
שלך,
גאיה קורן
מייסדת שיטת אני מלכה להערכה עצמית, מנחת סדנאות נשים , סופרת "אני מלכה גרושה באושר " ועיתונאית בידיעות אחרונות .