המשוררת הערבייה דארין טאטור זוכתה חלקית: "לא הסיתה לאלימות"

דארין טאטור(צילום:תומר הרפז)

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל אחר הצהריים (ה') חלקית את ערעורה של המשוררת הערבייה דארין טאטור, תושבת הכפר ריינה, וזיכה אותה מעבירות של הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור בעקבות שיר שכתבה. "קשה לראות בניסוח זה משום קריאה ישירה לביצוע מעשה אלימות", נכתב בהחלטה. "לא מדובר בדברים חד-משמעיים שיש בהם כדי לבסס קריאה ישירה לביצוע מעשים".

פרקליטתה של טאטור, גבי לסקי, מסרה:" זה ניצחון חשוב לחופש הביטוי והיצירה האמנותית. בית המשפט העמיד תמרור אזהרה בפני הרשות שאל לה לרדוף ולצנזר אמנים ויוצרים רק כי הם חושבים אחרת. הגיע הזמן שמי שיתמנה עכשיו לשר התרבות יעשה הכל להגן על היצירה במקום לנסות לפגוע בה".

לפני כשנה הורשעה טאטור בבית משפט השלום בנצרת בהסתה לאלימות במספר מקרים, ותמיכה בארגון טרור. היום היא זוכתה רק מהעבירות בכל הקשור לפרסום השיר. בנוגע לפרסומים נוספים שבהם הורשעה - נותרה ההחלטה על כנה. על טאטור הושת עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל. ההחלטה בעניינה של המשוררת התקבלה לאחר פרסום שירים שכללו קריאה ל"התנגדות לכיבוש" תוך ביצוע פעולות אלימות.

הטקסטים החריפים אמנם לא קראו לאלימות באופן גלוי, אולם הוצגו במקרים רבים על רקע תמונות של הפרות סדר כולל יידוי אבנים ועוד. המדינה טענה כי באווירה ששררה בארץ בעת הפרסומים (אוקטובר 2015, עם תחילת "אינתיפאדת היחידים") מדובר בהסתה, וכי הנאשמת שלא ידעה מי קהל היעד שלה, עלולה הייתה לגרום למעריציה לבצע פיגועים. השירים של המשוררת מהיישוב ריינה פורסמו בעמוד הפייסבוק שלה וביוטיוב.

לטאטור יוחס גם פרסום קריאה של הג'יהאד האיסאלמי לאינתיפאדה בשטחי ישראל. בנוסף, לאחר שתושבת נצרת ניסתה לדקור חייל ונורתה בתחנה המרכזית בעפולה באוקטובר 2015, פרסמה טאטור את תמונתה בעמוד הפייסבוק שלה וכתבה: "אני השהיד הבא".

השופטת עדי בומבליה ציינה בהכרעת הדין כי השיר אכן הוצג על רקע אירועי אלימות קשים, ולא על "רקע אופייני למציאות הכיבוש", כפי שטענה הנאשמת. לדברי השופטת, "הסרטון האלים הנ"ל אינו כולל תיעוד לחללים ולקורבנות או להפגנות חוקיות. הסרטון לכל אורכו משקף התנגדות/התקוממות אלימה בלבד".

"האם הנאשמת אינה מודעת להשלכות?"

בשיר עצמו כתבה הנאשמת טקסטים כגון "לך בעקבות שיירת השהידים", תוך אזכור למקרים בשהם נהרגו פלסטינים. בהמשך היא שיבחה בעמוד הפייסבוק שלה מחבלים שרצחו ישראלים וכינתה אותם שהידים או למשל ה"בחור האצילי". השופטת ציינה: "האם הנאשמת אינה מודעת להשלכות של המילים 'לך בעקבות שיירת השהידים' על הקורא? אין זה סביר".

עוד ציינה שופטת השלום כי "חופש הביטוי אינו מוחלט ובמקרה כגון זה, שבו נהיר כי קיימת קריאה למעשה טרור, המפורסמת בקרב אלפי חברי קבוצת הפייסבוק של הנאשמת והמפורסמת בקרב אוכלוסייה בלתי מוגבלת ביוטיוב, בצירוף סרטון המחזק את הקריאה לאלימות הנובעת מן הטקסט - אין השיר יכול לזכות בהגנת בית המשפט אך ורק בשל כתיבת מילות ההסתה בגדרו של שיר".

על פרסום אחר כתבה השופטת: "הטענה בדבר רצון להתגונן בפני כיבוש, בשטחים, אינה מתיישבת עם פרסום נוסף שפרסמה הנאשמת כחלק מהזדהות עם ארגון טרוריסטי. שם פרסמה בשם הג'יהאד האיסלאמי קריאה לאינתיפאדה כללית בכל פלסטין, לרבות מחוץ לתחומי הקו הירוק, פרסום שהוא התקפי במהותו וחורג מן הנטען על אודות הכיבוש".