הטילים האיראניים, הטילים הישראליים: התקיפה בסוריה והמשמעויות
התקיפה אמש, ששוב יוחסה לישראל ועל-פי כל הסימנים בוצעה ע"י טילי קרקע-קרקע, הופכת מעניינת יותר ברקע המתיחות המתמשכת בין וושינגטון לטהרן. בעוד שבדמשק מפנים שוב אצבע מאשימה לי-ם - בישראל דווקא הורידו פרופיל בכל הנוגע לאיראן ולשלוחותיה באזור. ייתכן שהתקיפה הינה איתות נוסף לטהרן ולמשלוחי הטילים שלה
התקיפה אתמול באזור דמשק המיוחסת לישראל מעניינת מכמה סיבות. החשובה שבהן: היא מאותתת על רגיעה במתיחות בין הציר השיעי הרדיקלי בהנהגת איראן לבין המחנה הפרו-מערבי בהנהגת ארה"ב. לכאורה מדובר בדבר והיפוכו, שכן ההיגיון אומר שעצם תקיפה של אינטרסים איראניים בשטחה של סוריה דווקא יגרום לעלייה מסוכנת ונפיצה במתיחות.
לכן, אם יש ממש בטענות של המקורות הסוריים הרשמיים - וגם באלו של האופוזיציה המהימנים בדרך כלל- אזי ישראל תקפה בסוריה; וזהו סימן ברור שבירושלים העריכו שמהלך כזה לא יגרום, בוודאי לא מיד, לתגובה איראנית בידי אנשי משמרות המהפכה הנמצאים בסוריה או שלוחיהם - המיליציות השיעיות העיראקיות והאפגאניות המוצבות בסוריה - או לחילופין על-ידי חיזבאללה.
אבל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות בימים האחרונים הבחין שכשהמתיחות במפרץ הפרסי בין איראן לבין המדינות הערביות הסוניות וארה"ב הייתה בשיאה - ישראל דווקא הורידה פרופיל בכל מה שנוגע לאיראן. כמעט שלא נשמעו בישראל הצהרות בעניין הזה, חוץ מהצהרה אחת של ראש הממשלה שמגבה את ארה"ב.
גם בצה"ל נמנעו מכל אמירה או פעולה שיכולה להתפרש כהתגרות באיראן או בשלוחותיה במזרח התיכון. אפשר להעריך שהאיפוק שצה"ל גילה על גדר רצועת עזה בזמן צעדות השיבה בשבוע שעבר הושפע גם הוא מהרצון שלא לאתגר את הג'יהאד האסלאמי הפועל בשירות איראן, ולא לתת לו סיבות להגביר את המתיחות בדרום ישראל.
אפשר גם להעריך בהקשר זה שישראל נמנעה מתקיפה אווירית כדי שלא לאתגר את הצבא הרוסי שנמצא בסוריה, ואנשיו מאיישים את סוללות ה-S-300 שרוסיה העבירה לסוריה אחרי התקרית שבה כוח הנ"מ הסורי הפיל מטוס ביון רוסי מעל שמי הים התיכון בספטמבר 2018. סביר להניח שפוטין ושר ההגנה הרוסי שויגו ביקשו מרה"מ בביקורו האחרון במוסקבה לצמצם את התקיפות האוויריות, כדי שלא יצטרכו לקיים את הבטחתם להעביר את סוללות ה-S-300 ארוכות הטווח לידי צבא המשטר הסורי.
הדבר המעניין ביותר בתקיפה אמש הוא דווקא הקשר האפשרי בינה לבין כתבה שהתפרסמה בעיתון הבריטי המהימן "גרדיאן" שלשום. בכתבה סופר על ביקור של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אצל אנשי "חשד-אל- שעבי" (הגיוס העממי) שהן המליציות השיעיות העיראקיות - אותן מליציות שאנשיהן מקבלים את משכורתם מטהרן והם נאמנים כמעט בכל לאיראנים שמפעילים אותם. בכתבה סופר כי בפגישה בין סולימאני לבין מפקדי "המיליציות השיעיות נדונו סידורי העברת אנשים ואמל"ח מאיראן דרך עיראק לסוריה - ומשם לחיזבאללה בלבנון.
עוד נאמר במפורש כי בשבוע האחרון עבר משלוח טילים כזה דרך אנבאר שבמערב עיראק אל סוריה - מעבר גבול מאולתר שהקימו האיראנים והסורים. בכתבה צוטטו במפורש "מקורות דיפלומטיים מערביים" האומרים כי "המשלוח חמק מתחת לעינה של ישראל ולעינם של האמריקנים הנמצאים בעיראק".
אפשר להעריך לפי כל הסימנים שהתקיפה לא בוצעה מהאוויר אלא על-ידי טילי קרקע-קרקע, שלטענת הסורים שוגרו מרמת הגולן או מהגליל. הסורים יכולים להעריך זאת מפני שהמכ"מים שלהם ושל הרוסים יודעים בדיוק את האזימוט (כיוון המצפן-מעלות) שממנו הגיעו הטילים. בנוסף, הם לא הבחינו במטוסי קרב שחגו באזור או מול חופי סוריה, ולכן הסיקו שמדובר בטילי קרקע-קרקע מדויקים למרחק של בין 40 ל-100 ק"מ.
למרות שמקור הידיעה שצוין בעיתון הבריטי עמום במקצת, אפשר להבין מבין השורות אילו שירותי מודיעין חלקו את המידע עם העיתונאים הבריטיים ומדוע. הסיבה יכולה להיות איתות ברור לאיראנים ולשלוחיהם, כמו במשחק מחבואים של ילדים - היזהרו, אל תחשבו שלא הבחנו במשלוח הטילים, אולם בחרנו שלא לתקוף אותו בשעה שהמתיחות במפרץ הפרסי היא בשיאה וכל תקיפה בעיראק או בסוריה עלולה לגרור אחריה הסלמה במתיחות או אפילו פיגועים והתנגשויות באש בין כוחות הנאמנים לאיראן לבין ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ הערביות.
מכאן יובן מדוע אפשר ללמוד מעצם ביצוע התקיפה המיוחסת לישראל על הערכה אצל האמריקנים וגם כנראה בקריה בת"א ובמטה לביטחון לאומי בירושלים, שהמתיחות במפרץ הפרסי פחתה. אפשר גם להבחין בסיבות לירידה במתח: במהלך השבוע שעבר טרח טראמפ לצייץ, להבליט ולומר בקולו כמה פעמים שהוא אינו רוצה במלחמה מול איראן. זאת בניגוד ליועציו בולטון ופומפאו שדווקא נשמעו כמי שששים ללמד את האיראנים לקח אם יעזו לפגוע בנכסים אמריקניים בבעלות בריתה של ארה"ב.
בתחילת השבוע איראן ושלוחיה גם ביצעו כמה פיגועים בסעודיה ובנמל הנפט של נסיכות המפרץ - פוג'יירה. האיראנים לא לקחו אחריות, אבל בעלי בריתם החות'ים בתימן עשו זאת בשבילם. גם סימנים אחרים מעידים שאת הפיגועים ביצעו איראן או שלוחיה. המידע המודיעיני בעניין היה מדויק. הוא שגרם לארה"ב לשלוח כוח משימה שבמרכזו נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" למפרץ הפרסי ואף כוח מפציצים כבדים לקטאר.
כמו כן, באמצע השבוע, בתגובה לציוצים הפייסניים של טראמפ, אמר המנהיג העליון עלי חמינאי כי "לא תהיה מלחמה עם ארה"ב". טראמפ לא טרח להסתיר את העובדה שהוא מוכן לעימות כלכלי עם איראן, עם סין ואחרים, אבל אינו רוצה בעימות צבאי שיסכן חיילים אמריקנים כמו גם את סיכוייו להיבחר בשנית.
התגובה האיראנית לא איחרה לבוא: ביום שישי אמר יו"ר הוועדה המדינית-ביטחונית של המג'לס (פרלמנט) בטהרן כי יש למצוא שולחן בעיראק או בסוריה שאליו ארה"ב ואיראן יישבו כדי לדון במחלוקות ביניהן.
ידוע שהסנקציות הכלכליות שארה"ב מטילה על איראן גרמו למשבר כבד בכלכלתה, כיוון שהיא אינה יכולה לייצא נפט. המשבר הזה עלול בטווח הארוך לסכן את קיום משטר האייתוללות. זהו הנושא העיקרי שמעניין את האיראנים לדון עליו. ארה"ב, לעומת זאת, רוצה לתקן את הסכם הגרעין ולהטיל הגבלות גם על פיתוח טילים בליסטיים באיראן ועל הטרור האזורי ששלוחיה מבצעים. דבריו של האייתוללה היו איתות ברור לארה"ב שיש על מה לדבר.
טראמפ לא איחר לענות בציוץ שמקדם בברכה את מה שנראה כסימן לנכונות איראנית להידבר עם ארה"ב. המשטר בטהרן אמנם פרסם ביום שישי הכחשה לכך שהוא מוכן לשאת ולתת עם ארה"ב, אך היה ברור שהפוליטיקאי הבכיר מדבר בסמכות וברשות כיו"ר ועדת המדיניות והביטחון של המג'לס.
אפשר להניח שחילופי האיתותים מפיגי המתיחות לא נעלמו בעיני מנתחי המודיעין בוושינגטון וגם בישראל. אולי בשל כך ניתן האות לפעולה שתפגע באותם משלוחי טילים שהגיעו מעיראק ונועדו לחיזבאללה שעליהם שדיווחו "דיפלומטים מערביים" ל"גרדיאן" הבריטי.
אפשר להניח כי לפחות באחת מהמטרות שהותקפו באזור דמשק - שמוכרות כתחנות מעבר של כוחות וציוד מסוריה ללבנון ולחיזבאללה - היו מאוחסנים הטילים שעברו דרך המסדרון היבשתי מעיראק.
אם נכונה הערכה זו, הרי שישראל פעלה בסבלנות כדי שלא לחמם יתר על המידה את הזירה באמצעות תקיפה בעיראק או בעומק סוריה וכדי שלא להרגיז את הרוסים - זאת מבלי לוותר על עצם היכולת לבצע את האסטרטגיה שתכליתה למנוע את שיפור דיוק הטילים והרקטות שבידי האיראנים, הסורים וחיזבאללה. צריך רק לקוות שהמשלוח הושמד כולו בדרך ללבנון וששאריותיו לא יגיעו לידי חיזבאללה.
לפנייה לכתב/ת 
