מעדכנים אופיס: החזון החדש לחללי העבודה
בעתיד נעבוד מהבית? תשכחו מזה. חברות הטכנולוגיה כבר מתכננות את המשרד שבו נעבוד תוך שנים ספורות: הוא יהיה לא רק חכם ועתיר חיישנים - אלא גם גמיש, משתנה לפי הצורך, ואפילו וירטואלי. את המסמכים נרכיב כמו לגו, בהעברת אלמנטים במחוות ידיים או בהוראות קוליות
עולם העבודה המשרדית הולך ומשתנה לנגד עינינו: מחקר של אוניברסיטת אדינבורו מהשנה שעברה מצא, שעובדי משרד מעבירים כיום יותר זמן בישיבה מאשר פנסיונרים. עובדים בגילי 45 עד 54 עושים כ-7.8 שעות ביום בממוצע בישיבה, ופנסיונרים מעל גיל 75 יושבים כ-7.4 שעות ביום. רק בני דור המילניום, בגילי 16 עד 24, הציגו זמני ישיבה יומיים נמוכים יותר. מה זה אומר על המשרד המודרני וצרכיו? מתברר שלא מעט.
על פי מחקר של הפורום הכלכלי הבינלאומי (WEC) מ-2017, חלל המשרד הטיפוסי של העתיד יעוצב על פי פילוסופיית ה"אג'ייל", מונח שמקורו בתחום פיתוח התוכנה, שניתן לתרגמו כ"גמיש וזריז". עד לאחרונה היה נהוג לחשוב שרוב העבודה תעבור בעתיד לבית הפרטי שלנו, אך בשנים האחרונות התברר שעבודה בבית לא מגבירה יעילות, וכי יש תהליכים חברתיים חשובים המתרחשים בסביבה מרובת עובדים, שמשפיעים לטובה על איכות העבודה.
עשרות טכנולוגיות חדשות עושות את דרכן בשנים האחרונות לחלל המשרדי. הן מיועדות לשפר את התפוקה ולצמצם את הפגיעה בבריאות - סוכרת, עייפות כרונית ואפילו דיכאון. איך? בהפיכת המשרד ל"חלל" גדול וגמיש יותר, לפחות מבחינה וירטואלית. כיום, לא מעט חברות גלובליות לא מתעקשות כבר לאחד צוותים לעבודה במיקום ספציפי, ותחת זאת מאפשרים להם לעבוד מרחוק זה מול זה, כל אחד במיקומו. בגוגל, במיקרוסופט ובפייסבוק, למשל, יכולים חברי צוות לעבוד בכלל ביבשות שונות, כאשר התיאום מתבצע דרך מערכות הענן הפנימיות, והמפגשים מתנהלים בחדרי ישיבות וירטואליים.
פיתוח דינמי
מיקרוסופט היא אחת החברות המובילות בתחום, ועל פי החזון שלה חללי העבודה המודרניים כבר לא צריכים לשמש למטרה אחת בלבד. תשכחו מקוביות ה"אופן דסק" ומהשורות האינסופיות של עמדות המחשב: במיקרוסופט מאמינים שכל חלל ניתן להתאמה אד-הוק, בהתאם לצורך. אבל איך מגיעים למצב הזה? בעיקר על ידי הסרה של גבולות.
את ההמחשה הסימלית לכך סיפקה מיקרוסופט באייקונים של חבילת ה"אופיס" המפורסמת שלה. בנובמבר אשתקד היא דיווחה על שינוי בעיצובם, לראשונה מאז 2013: ההבדל העיקרי היה הסרה של השוליים מסביבם. "הסרנו את ה'קופסה' מסביב לאייקונים, כמשל להסרת הגבולות מסביב לאפליקציה עצמה", אומר אנטון אנדרוז, האחראי לחיזוי המשרד העתידי במיקרוסופט, "אנחנו מעוניינים לסייע לעובדים לעבוד בצורה טבעית יותר".
גישה זו מתכתבת בדיוק עם פילוסופיית ה"אג'ייל", ומשלימה את הגישה החדשה שהחלה להתקבע בקרב חברות טכנולוגיה - DevOps, פיתוח דינמי, שיודע להתאים את הכלים והאפליקציות לשימוש יומיומי ולדרישות השוק המשתנות. כך, למשל, אפילו חתימה פיזית על עסקה מתבצעת עכשיו באפליקציית שירות הלקוחות.
כדי ליצור אפליקציות מודרניות, שניתן להתאים במהירות ללקוחות, יש צורך בכלי בינה מלאכותית. אלה מסוגלים ללמוד מהר יותר מבן-אנוש, ובעיקר לסייע בתובנות המאפשרות לשנות את המציאות מהר יותר. ובבינה מלאכותית, מילת המפתח היא מחשוב ענן.
איך המשרד ייראה בפועל? התכוננו לראות את המשרד העתידי כאתר "חכם", שיתבסס על חיישני IoT ("האינטרנט של הדברים"). אלה יתפעלו אוטומטית את כל סביבת העבודה - החל מהתאמת טמפרטורת מיזוג האוויר לדרישות הצוות, דרך כיוונון מדויק של התאורה בכל שעה משעות היממה, וכלה באבטחה, באמצעות זיהוי פנים של העובדים ומניעה של כניסת לא מורשים לסביבה.
רובוטים לאריזה
ברור שלא רק המשרד צפוי להשתנות - מהפך צפוי, למשל, גם במחסנים ובחנויות של העתיד הקרוב. אמזון, למשל, החלה כבר בתהליך שיחליף את העובדים, אורזי ההזמנות, ברובוטים. השינוי יוביל אפילו לשינוי בעיצובם של המחסנים.
כולנו נידרש לגמישות; גם העובד המשרדי לא יישאר תמיד בעמדה סטטית או במצב ישיבה. אפילו שימוש במשקפי מציאות וירטואלית כדי "לבקר" במיקומים שונים מבלי לצאת פיזית מחלל העבודה ידרוש ממנו לעמוד ולנוע ולא רק "לחמם את הכסא". כך הוא יסתובב במרחב הווירטואלי וינהל אינטראקציות מול הקולגות בצד השני של העולם.
השילוב של אמצעים וירטואליים בעבודה השוטפת דורש עדיין הוכחת היתכנות. נכון, שימוש במציאות מועשרת ("רבודה") הוכיח את עצמו אצל טכנאי שטח או פועלי ייצור, שעושים כבר שימוש במשקפי הולולנס או גוגל גלאס בגרסתם הארגונית; אבל בעולם המשרדי אף מנהל רכש לא ישקיע מאות מיליונים ברכישה של ציוד שלא ישפר את התפוקה.
כדי לקדם את הנושא מיקרוסופט חשפה באחרונה בפני עיתונאים את מעבדת המחקר הייחודית שלה, המיועדת לניסוי ולהצגת שלל טכנולוגיות משרד עתידניות. אחת לכמה שנים החברה נוהגת לחשוף סרטון שבו היא מתארת את העתיד כפי שהיא רואה אותו, ולא פעם היא (כמעט) קולעת. בשנות ה-90, למשל, היא הפיקה סרטון מפורסם, שהתיימר להציג את העתיד בשנות ה-2000: הוא כלל לא מעט טכנולוגיות, שהיום נראות לנו טריוויאליות, כמו בית חכם מרושת חיישנים או שימוש בטאבלטים.
תחליף ללוח מחיק
המעבדה של מיקרוסופט שוכנת בקמפוס שלה ברדמונד, סיאטל, וגודלה כ-650 מ''ר. היא כוללת בתוכה מסכי ענק, חדרי ישיבות שיודעים לזהות באופן אוטומטי את המשתתפים, ושולחנות עבודה עם זיהוי מגע מובנה.
התפעול של רוב החידושים מתבצע דרך מגע, דיבור או מציאות מועשרת. זוכרים את הסרט "דו''ח מיוחד" מתחילת שנות ה-2000, שהציג ממשק משתמש שבו מועברים האלמנטים על המסך באמצעות מחוות בלבד? המשתמש יכול אפילו "להרכיב" אותם זה על זה ולייצר מהם עצם וירטואלי חדש, המספק מידע נוסף. זו דוגמה טובה להתפתחות הצפויה בתחום ממשקי המשתמש, וסביר שנראה כאלה בשנים הקרובות. כך, למשל, תוכלו ליצור הודעת מייל באמצעות הקול בלבד, להכתיב את תוכנה, ולגרור אליה פיזית כל קובץ שתרצו. באופן מצחיק, התנועות הן למעשה אותן תנועות שעשו אבותינו בימי העט, הנייר והמעטפה - רק שהפעם הן מתבצעות עם אלמנטים וירטואליים.
מיקרוסופט קוראת לזה Fluid Framework, "זרימת מערכת" בתרגום חופשי. מדובר, למשל, על מסמכים המורכבים משלל חלקים מודולרים - תמונה, כותרת, פסקה או גרף. כל אחד מהם הוא "אלמנט", שכדי לשלבו במסמך יש רק "לגרור" אותו למסך העבודה הראשי ולמקם אותו פיזית, במחוות אצבע. קצת כמו מה שעושים היום בעזרת סמן העכבר (רק בלי העכבר); מסכי המגע של הסמארטפונים כבר הוכיחו, שברוב המקרים השימוש בעכבר כבר מיותר לחלוטין. יתרה מזו: הפופולריות של מסכי המגע גרמה ליצרנים להחזיר לחיים את הסטיילוס, עט החרט האלקטרוני, ולשלב אותו בסמארטפונים כמו הגלקסי נוט וגם במחשבים בעלי צג מגע ובטאבלטים המיועדים לעבודה. דוגמאות? האייפד פרו של אפל או הסרפייס פרו של מיקרוסופט.
בסדרת מחשבי הסרפייס היוקרתיים שלה, מיקרוסופט חשפה גם את ה"סרפייס האב" - מסך מגע ענק, שמהווה תחליף מודרני ללוח מחיק. למעשה, הרעיון היה כל-כך מוצלח, עד שגוגל אימצה אותו והציגה מוצר דומה מאוד. גם סמסונג חשפה באחרונה מסכי מגע ענקיים, המיועדים לאולמות גדולים. חסל סדר הטושים המיובשים והמחקים הנעלמים. הישיבות, ההדרכות או שיחות הוועידה, הופכות בהדרגה לאינטראקטיביות וניתן לשתף במהלכן רעיונות ותכנים בצורה הרבה יותר פשוטה.
לא מדברים ביניהם
מיקרוסופט, כמובן, אינה היחידה שמנסה את כוחה בתחום. גוגל עובדת בסתר על טכנולוגיות עתידיות לחלל העבודה, וכמוה גם הענקית IBM ורבות אחרות. המשותף לכולן הוא הניסיון לשלב בו את הסייעת הקולית - זו שיודעת "להבין" ולבצע פקודות קוליות הניתנות בשפה פשוטה. מיקרוסופט מפתחת גרסה מיוחדת של קורטנה, סייעת הבינה המלאכותית שלה, וזו כבר יודעת היום "לדבר" גם עם עם אלקסה, הסייעת הקולית של אמזון.
כך, למשל, ניתן להתחיל את יום העבודה עוד בבית, בבקשה מהרמקול החכם של אמזון "למשוך" את סדר היום שלכם מתוכנת האאוטלוק במשרד, ולהקריא לכם אותו. מיד אחר כך תוכלו להזמין דרך הרמקול מונית (אוטונומית) של אובר או וויימו, ולהתנייד לפגישה שלכם. במקביל, בדרך, כבר תקבלו לנייד את כל המסמכים הנדרשים לפגישה - כולל פרופיל לינקדאין (עוד מוצר של מיקרוסופט) עדכני של עמיתיכם למפגש.
עם זאת, הבעיה הכי קשה שהחברות יידרשו להתמודד אתה היא, כרגיל, לא פיצוח העתיד אלא הצורך לשתף ביניהן פעולה. קורטנה אומנם כבר מדברת עם אלקסה, אבל הרמקולים והסייעות של גוגל ואפל, למשל, לא מכירים בקיומם של אחרים, בטח לא של מתחרים. כך שעתיד המשרד שלנו אולי מעורפל קצת, אבל הוא לבטח לא יהיה אפור ומשעמם.
