סרטן השד: האם כימותרפיה נחוצה כדי להחלים מהמחלה?
ביום בהיר אחד גילתה בטי שבת בת ה-58 כי היא חולה בסרטן שד, כשבדיקה גילתה כי היא לא יכולה לעבור טיפולי כימותרפיה בגלל רגישות הורמונלית, חשבה שעולמה חרב עליה. מהי משמעות האבחנה הזו ומהן האלטרנטיבות הטיפוליות?
בשיתוף אונקוטסט
"זה היה לפני תשע שנים. המודעות באותם הימים לבדיקות השגרתיות ולאבחון המוקדם לא הייתה גבוהה כפי שהיא היום. לממוגרפיה השגרתית שלי הגעתי רק בגיל 50 ולקראת מועד הבדיקה התחלתי לנסות ולמשש את עצמי", מספרת בטי שבת בת ה-58 מגבעת אולגה.
"אז גיליתי אותו. גוש קטן שהסתתר מתחת לפטמה. הגעתי לבדיקת הממוגרפיה ויצאתי מצטיינת – נראה שהכל עבר טוב, אך אני בליבי חשתי כי משהו לא תקין. אני זוכרת שהסבתי את תשומת ליבה של הטכנאית לכך שהפטמה מעט שקועה, ושקראתי באינטרנט שזה יכול להיות סימן מחשיד והיא הפנתה אותי להמשך בירור.
"כשהגעתי לכירורג השד, שלא בקלות זיהה את הגוש הקטן, הוא הפנה אותי במהרה לבדיקת אולטרה סאונד. באותו יום של הבדיקה - היום הנורא בחיי - הבנתי שכללי המשחק השתנו כשהטכנאית הבהירה לי שמשהו לא בסדר. בכיתי כל הדרך הביתה ומאותו הרגע הוצפתי במחשבות עצובות ומפחידות. באותם הימים בני היה חייל בגבעתי ואחת המחשבות הזכורות לי במיוחד הייתה שיום אחד הוא ישוב מהצבא ולא תהיה לו אימא.
"בסופו של דבר, התגלה לי גידול בשלב מוקדם יחסית ועברתי ניתוח להסרתו. הרופא שלי רצה שאעבור את בדיקת אונקוטייפ, בדיקה שתבדוק אם אחרי הניתוח אני זקוקה גם לכימותרפיה כחלק מטיפול מניעתי.
וכך, בלי שהבנתי את משמעות הבדיקה בזמנו, נשלחה דגימה מהגידול ואת תוצאות הבדיקה שקיבלתי לאחר כשבועיים לא אשכח לעולם. מבחינתי, זו הייתה הבשורה הטובה ביותר שיכלתי לקבל - התבשרתי שקיבלתי ציון 14 בבדיקה ושאני לא צריכה לעבור טיפולי כימותרפיה. באותם ימי בהלה ופחד, החששות הגדולים שליוו אותי היו למות מהמחלה ולסבול מתופעות לוואי קשות של טיפולים אלו".
טיפול מניעתי שימנע חזרת הסרטן
בטי היא אחת מנשים רבות שחלו בסרטן השד שהתגלה בשלב מוקדם. היא ונשים נוספות שהגידול שלהן רגיש לטיפול הורמונלי, מתמודדות עם הדילמה בשאלת נחיצות הכימותרפיה כטיפול מניעתי אחרי הניתוח להסרת הגידול.
הודות למודעות ציבורית גבוהה ובדיקות סקר מרבית חולות סרטן השד מאובחנות כיום בשלבים מוקדמים של המחלה, בשלב מוקדם בו ניתן להסיר את הגידול בניתוח עם שיעורי החלמה גבוהים מאד.
אצל אותן חולות שהגידול שלהם רגיש להורמונים ואינו מבטא את האונקוגן 2HER הן עוברות ניתוח לכריתת הגידול, אך זקוקות לטיפול מניעתי לאורך זמן שמטרתו להגדיל את הסיכויים שגם תאי סרטן מיקרוסקופיים בגופן יחוסלו.
בצומת דרכים זה עולה השאלה האם כימותרפיה כטיפול מניעתי תסייע לחולה להקטין את סיכויי חזרת המחלה בעתיד. בעוד שחלק קטן מהחולות יפיקו תועלת משמעותית מטיפול זה, ברור שניתן לחסוך מחלק משמעותי את תופעות הלוואי ולוותר על הכימותרפיה. לשם כך נדרשת בדיקה גנומית שיכולה לנבא באופן מדויק את סיכויי חזרת המחלה ובעיקר את מידת התועלת של כימותרפיה לצורך הפחתת חזרת המחלה, מעבר לטיפול ההורמונלי.
תוצאות מחקר ה-TailorX שפורסמו בשנה שעברה בכתב העת המדעי The New England journal of Medicine וכן בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה, ה-ASCO לא הותירו מקום לספק ביכולת הבדיקה 'אונקוטייפ' לסייע בקבלת ההחלטה מי זקוקה לטיפול כימותרפי בנוסף לטיפול הורמונלי מניעתי ומי לא.
המחקר פורץ הדרך הזה הוא המחקר המקיף והגדול בתחום סרטן השד ובעקבותיו קבע ה- NCCN, האיגוד האמריקאי שמתווה את ההמלצות הטיפוליות לסרטן כי בדיקת אונקוטייפ היא הבדיקה המועדפת על מנת לענות על שאלה הרת גורל זו.
בדיקת אונקוטייפ בוחנת רקמת גידול שנלקחה בניתוח ומספקת תוצאה שנעה בין 0 עד 100. ככל שהתוצאה נמוכה יותר כך ניתן לומר שסיכויי הישנות המחלה אצל אותה אישה נמוכים וכך גם מידת התועלת בטיפול כימותרפיה מניעתי.
במחקר הגדול, שאישר מחקרים נוספים שנעשו על הבדיקה בעבר, חלקם גם בישראל, נקבע שמרבית הנשים עם ציון אונקוטייפ של 0 עד 25 לא זקוקות לכימותרפיה.
החלטה האם יש צורך בכימותרפיה
נתונים חדשים שהוצגו לאחרונה בכנס סנט גאלן ה-16 (הכנס הבינלאומי לסרטן השד) תומכים בשימוש של בדיקת אונקוטייפ שד כדי להחליט האם להוסיף טיפול כימותרפי בחולים עם סרטן שד המאובחנים בשלב מוקדם עם או בלי מעורבות בלוטות.
ניתוח מעודכן של הרשומות הרפואיות של למעלה מ -1,300 חולי סרטן שד ללא מעורבות בלוטות המבוטחים בשירותי בריאות כללית שביצעו את בדיקת אונקוטייפ שד ונמצאו עם ציון הישנות נמוך מ- 25 (נקודת החיתוך של מחקר ה- TAILORX) היו בעלי תוצאות טיפוליות מצוינות עם שיעור נמוך של הישנות מרוחקת בעשר שנים, כאשר רובם המכריע טופלו בטיפול הורמונלי בלבד.
"ניתוח חשוב זה עם מעקב ארוך טווח המבוסס על הניסיון שלנו בבדיקת האונקוטייפ שד במרפאה הקלינית השגרתית עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קליניים רבים, כולל מחקר ה- TAILORx", אמר פרופ' סלומון שטמר, החוקר הראשי של המחקר, המחלקה לאונקולוגיה, מרכז דוידוף לסרטן, המרכז הרפואי רבין (בילינסון), "תוצאות אלה ממשיכות להראות את הערך הייחודי של הוספת מידע גנומי המסופק על ידי הבדיקה כדי למקד טוב יותר את הטיפולים הכימותרפיים".
מחקר ראיות עולם אמתי נוסף שהוצג בקונגרס הוא מחקר שנערך בלמעלה מ- 80,000 חולים, בהתבסס על ניתוח נתונים מתוכנית הרישום של ה- SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) של המכון הלאומי לסרטן (NCI).
ממצאי המחקר אישרו כי תוצאות בדיקת האונקוטייפ שד חוזות תועלת של תוספת טיפול כימותרפי בחולים ללא מעורבות בלוטות, כאשר בחולים עם ציון הישנות של עד 25 - לא נצפה רווח מכימותרפיה. ראיות חדשות אלו, שנאספות מנתוני אמת של מעקב אחר חולות "בעולם האמיתי" מחזקות את ממצאי מחקר הענק שפורסם בשנה שעברה.
יש לציין את החשיבות לאתר את החולות שכן יפיקו תועלת מטיפול כימי והבדיקה יכולה להצביע גם על אלו שעבורם הכימותרפיה עשויה להיות מצילה חיים.
"בימי המחלה ולאחריה הצטרפתי לקבוצת 'גמאני' ו'חברות לדרך', התחלתי לדבר עם נשים שהיו במצבי והבנתי שחרצתי את דיני מוקדם מדי ושיש לי עוד חיים שלמים לחיות. נחסכה ממני כימותרפיה ובדרך להחלמה עברתי סדרה של 33 הקרנות וקיבלתי טיפול הורמונלי במשך חמש שנים. אין ספק שאני נושאת צלקת פיזית ורגשית לא פשוטה מאותם הימים - אבל גם כזו שמזכירה לי שניצחתי.
"אני אמא לארבעה ילדים ו-10 נכדים מדהימים ובימים אלו מסיימת לימודי עיצוב פנים ואדריכלות ומגשימה חלום ענק שלי. אני חברה בנבחרת חותרות שנקראת 'לביאות בורוד' ובאוגוסט הקרוב נצא למחנה אימונים ייחודי בקפריסין. קשה להגיד שהסרטן הוא מתנה אבל בעקבותיו גם קיבלתי כמה מתנות בדרך - הבנתי כמה חשוב לא לקחת ללב, לבחור לעשות מה שטוב לך, להעריך את היקרים לך ולדאוג לעצמך", מסכמת בטי.
בשיתוף אונקוטסט
לפנייה לכתב/ת 
