שתף קטע נבחר

בית המשפט: הביטקוין אינו מטבע אלא נכס - ולכן יש לשלם מס על רווחים ממנו

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות המיסים בפסק דין תקדימי, לפיו המטבע הקריפטוגרפי הוא נכס ולא מטבע. המערער במסגרת ההליך מכר ביטקוין ברווח של 8.3 מיליון שקל וניסה לטעון כי מדובר בהפרשי שער שאינם חייבים במס - אולם נדחה

מה לגבי מעמד הביטקוין בישראל? בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוציא היום פסק דין תקדימי הקובע כי הביטקוין אינו מטבע אלא נכס, ולכן רווחים ממנו חייבים במס (בעוד שרווחים בעקבות שינוים בשער המטבע אינם חייבים במס).

 

הביטקוין חוזר? המטבע הווירטואלי מזנק ב-10% ליותר מ-7,500 דולר

האקרים גנבו ביטקוין ביותר מ-40 מיליון דולר מבורסת קריפטו מובילה

המליארדר שהשקיע בביטקוין - והפסיד 130 מיליון דולר

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

 

מפסק הדין עולה כי נועם קופל, המערער, רכש ביטקוין ב-2011 ומכר אותו ב-2013 ברווח של 8.3 מיליון שקל. לטענתו של קופל, כיוון שהבטיקוין הוא "מטבח חוץ", מדובר בפועל בהפרשי שער ולא ברווחים - ולכן הם פטורים ממס.

לא מטבע - אלא נכס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לא מטבע - אלא נכס(צילום: shutterstock)
 

במקביל, רשות המסים טוענת, כפי שהבהירה כבר בחוזר לפני מספר שנים, כי מדובר בנכס, ולכן את הרווחים ממנו יש למסות במס רווח הון שעומד היום על 25%. ברשות המיסים מתבססים על חוק בנק ישראל שם מוגדר מטבע חוץ כ"הילך חוקי" של מדינה כלשהי, אולם לטענת המערער, באמצעות עו"ד יואב ציוני, לא מדובר במטבע או שטר פיזי אלא ברשומה דיגטלית ולכן ההגדרה בחוק אינה רלוונטית. עוד טען כי מבחינה כלכלית וחשבונאית, לאור האמון שהמשתמשים נותנים בו, יכולתו לשמש כמדד לערך ובשל היותו שומר ערך ואמצעי תשלום, יש לראותו כמטבע.

 

מלבד ההסתמכות על חוק בנק ישראל טענו בפקיד שומה רחובות, באמצעות עורכות הדין שירה ויזל גלצור וגלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות תל אביב (אזרחי), כי מבחינה חשבונאית וכלכלית לא מדובר ב"מטבע" בגלל התנודתיות הרבה בערכו והסיכונים הכרוכים בהשקעה בו, ולאור העובדה כי אינו משמש כמדד לערך ואף השימוש בו מצומצם ומתמקד בעיקר בשוק העברייני ברשת הדארקנט (Darknet).

 

בית המשפט לא קיבל את טענותיו של המערער בנוגע לביטקוין וקבע, בין היתר, כי צודקת רשות המיסים בטענתה כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי "בראש ובראשונה על שום כך שלמרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאוד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות". עוד הוסיף כי "יש לתת את הדעת לכך כי אמון הציבור במטבעות המסורתיים מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי".

 

לדברי השופט, "התנודתיות הרבה בערך הביטקוין והסיכונים הנלווים לכך, מובילים למסקנה לפיה אף קשה לראות בביטקוין כאוגר ערך". השופט פסק כי "למעשה, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו כ'כסף' לאמור - אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות; אוגר ערך; יחידת חישוב ערך".

 

לדברי עו"ד איתי ברכה ממשרד ברכה ושות': "פסק הדין מהווה איתות לכל מי שטרם דיווח על הרווחים אותם הפיק לאורך השנים מהמסחר במטבעות וירטואליים או לכאלה שנאחזו עד היום בחוות דעת משפטית שקיבלו בעבר, הפוסקת כי רווחים המתקבלים ממטבעות דיגיטליים אינם חייבים במס. מדובר בפסק דין ברור שאינו משתמע לשתי פנים ותחולתו רטרואקטיבית ולא מיום פרסום ההחלטה שכן אין המדובר בתיקון חקיקה אלא רק בפרשנות לחוק הקיים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים