20 שנה לנגישות ישראל

שמי יובל וגנר, סא"ל וטייס חיל האוויר לשעבר. כילד גדלתי לאבא נכה צה"ל רתוק לכיסא גלגלים. באותן השנים ישראל לא הייתה נגישה בעליל ולכן אמא, אחי ואני היינו תמיד גם סוג של סבלים בכל פעם שיצאנו את פתח ביתנו. לימים גם אני נפצעתי בעת שירותי כטייס מסוקי קרב וכתוצאה מהתאונה עקב תקלה טכנית, נותרתי משותק מהצוואר מטה ורתוק לכיסא גלגלים לצמיתות. לאחר שיקום ארוך חזרתי להמשך שירות כקצין בקבע בחיל האוויר ובמהלך השנים למדתי, התחתנתי ונולדו לנו שלושה ילדים.

כהורה, הפנמתי מהר מאוד שילדיי גדלים לחיים דומים לשלי כילד, חיים בהם המדינה אינה נגישה לא חברתית ולא תשתיתית, וגם הם ייאלצו לעבור עלבונות חברתיים ולהיות סבלים כמוני.

יובל וגנר(צילום: יח"צ)

לפני 20 שנה פניתי לכבוד הנשיא דאז עזר ויצמן ז"ל בבקשה לפעול לקידום הנגישות בישראל. בתגובה למכתבי הוא התקשר אליי, ולאחר שיחה קצרה על התאונה ומה זה בכלל נגישות, פקד עליי להקים את עמותת נגישות ישראל וזו הושקה בבית הנשיא במעמד כבוד הנשיא, רעייתו, שרים ומאתיים נכבדים.

מאז, בהמשך 20 שנה, מובילה עמותת נגישות ישראל בלהט ובעבודה קשה את מהפיכת הנגישות במגוון רחב של מיזמים פורצי דרך, במטרה לקדם את הנגישות לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים.

ההישגים שלנו נכון לשנת 2019

ישראל של 2019 נמצאת בנקודה מרתקת. אנו נמצאים בתקופה של הטמעת חקיקת ותקנות הנגישות. ניתן לומר שמדינת ישראל התקדמה מאוד בהטמעת הנגישות והפכה לאחת מהמובילות בעולם.

כאשר מתייחסים להישגים חייבים לציין את הגאווה האמיתית – האנשים. השותפים לדרך. כאלה שבמהלך שני עשורים התוודעו לעשייה, לשליחות ולמטרה והחליטו להצטרף – יועצים, רכזים, נאמנים, אדריכלים, מהנדסים, מעצבים ובמיוחד את עובדי ומתנדבי העמותה היום ובעבר, התורמים היקרים, וכמובן המשפחות. כי אנחנו מאמינים שכוח הוא הביחד.

עם זאת אנסה לתאר את המצב בו אנו נמצאים בישראל.

ניתן לומר שהמגזר העסקי מוביל, בעיקר העסקים הקמעונאים והגדולים, במידה רבה אלה עשו רבות והנגישו את נכסיהם ושירותיהם. בתחום העסקים הפרטיים הקטנים קיים פער גדול של עשייה והדרך עוד ארוכה.

משרדי הממשלה נדרשים לסיים את הנגשתם באופן מלא עד סוף נובמבר 2019 – בתחום הנגשת הנכסים. אלה התקדמו רבות אף בתחום הנגשת השירות אך עדיין יש פער ונראה מאתגר לסיום עד סוף 2019.

הרשויות המקומיות שנדרשות להנגיש עד סוף 2021 נחלקות בין כאלה שמתקדמות בנושא ועד לכאלה שעשו מעט מאוד. בתחום הבנייה הפרטית ההישג הגדול ביותר שנכון לעכשיו כל בניין חדש נדרש לנגישות כבר מהתוכניות המוגשות לאישור. לעניין הנגשה רטרואקטיבית של הבניינים הקיימים, רבים שופרו והונגשו לפי תקנות מקום קיים, אך עדיין תשתיות רבות בעיקר בנייני מגורים פרטיים ותשתיות ומבני רשויות טרם הונגשו בעיקר בהיעדר תקציב ייעודי.

חקיקת הנגישות כולל תקנות הנגישות הייתה אמורה להסתיים כבר ב־2006, לפני 11 שנה.

עם זאת למרות בג"צ שהגישה עמותת נגישות ישראל בדרישה ממשרדי הממשלה והכנסת לזרז ולסיים את תהליך התקנת הנגישות, עדיין לא כל התקנות הגיעו לסיום, בין אלה מספר תקנות נגישות מהותיות וחשובות, כגון: הנגשת השירות במערכת הבריאות, תקנות לדרכים ותקנות למצבי חרום.

כבר רואים שיפור נהדר בכל הקשור לפארקים ואתרי טבע נגישים, במוסדות תרבות, במופעים ועוד.

ניתן לומר שחצי הכוס המלאה מאוד מלאה ומצד שני חצי הכוס הריקה מאוד מאתגרת, וקריטית כדי באמת לייצר נגישות מלאה.

מה התוכניות לעתיד

בתכנון אסטרטגי שעלינו לפעול בערוצים העיקריים הבאים:

- השלמה ועדכונים בתקנות הנגישות ויישומן בפועל.

- חקיקה חדשה לטיפול בבעיות ונושאי נגישות שטרם טופלו כלל.

- הטמעה - עיסוק רב בהדרכות קהל המטרה בשימוש בהנגשות שיוצרו עבורם.

במידה רבה, אחד המאפיינים החשובים בנגישות הינו פרטים ואלמנטים קטנים שיש להגדירן לדוגמה: מקומות ישיבה עם זווית צפייה נוחה לכיסאות גלגלים בבתי קולנוע, תמלול ושפת הסימנים להנגשת תרבות לאנשים עם מוגבלות שמיעה ועוד.

העמותה בשנים הקרובות ממשיכה לפעול בכל כוחה לשיפור הנגישות בתחומים שבהם הפערים ומחסומי הנגישות עדיין גדולים, בין אלה:

- נפעל לייזום חקיקות שונות, לדוגמה בחירות נגישות ועצמאיות גם לעיוורים.

- נפעל להנגשת הרשויות המקומיות – שם אנחנו חיים ביום יום.

- נפעל לתחבורה ציבורית נגישה בכלל ובפריפריה בפרט.

* נפעל לחינוך והשכלה נגישה.

- נפעל לשרותיי בריאות נגישים ושוויוניים.

- נפעל לנגישות בעת מצבי חירום.

ועוד פרויקטים רבים המנוהלים באופן שוטף – ייעוץ, הדרכה, פורטל מידע אינטרנטי, המרכז המשפטי לנגישות, מרכז הנגשה מידע, מוקד תלונות ועוד ועוד.

המפכה כבר כאן

בשנים האחרונות החל שינוי מהפכתי לטווח הארוך, כל בניין חדש, כל פנייה לרישיון עסק או חידושו, כל אתר אינטרנט ואפליקציה חייבים להיות נגישים מראש כבר מההתחלה.

מהשינוי הזה חייבים ללמוד. הנגשה מראש יש לה יתרונות אדירים, חברתיים, כלכליים.

כאן צריך להסתכל קדימה לרגע לעבר העידן הטכנולוגי דיגיטלי, שמהווה הזדמנות כלכלית חברתית לעולם בכלל ולישראל בפרט. כבר היום ה־Start-Up Nation מיצר מיזמים רבים בל תחומי החיים ומשנה לשנה הכמות גדלה.

בתקופה בה הכל נעשה דיגיטלי העתיד הקרב ובא מתאפיין בפתרונות דיגיטלים חכמים, ככל שהטכנולוגיות מחליפות את האדם כך נוצרת לה בעיה חדשה והיא מידת היכולת להשתמש בטכנולוגיות על־ידי אנשים המתקשים, ובפרט אנשים עם מוגבלות וקשישים.

אוכלוסיית האנשים המתקשים טכנולוגית הינה ברובה אנשים עם מוגבלות וקשישים אך גם רבים שאינם עם מוגבלות. אוכלוסייה זו מוערכת ביותר מ־30% מהאוכלוסייה. מדובר בנישה אדירה עם משמעות חברתית עסקית מהותית.

עמותת נגישות ישראל תפעל לוודא שמדינת ישראל תהיה נגישה דיגיטלית מהמובילות בעולם בנגישות, תוך העצמה כלכלית, חינוך הנוער לפיתוח טכנולוגיות ופתרונות הנגשה ושיפור התדמית הישראלית מול העולם. אנחנו נפעל לכך שהחיים הדיגיטליים הצפויים לנו מעכשיו קדימה לעתיד, יהיו נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות ולקשישים.

אז כפי שניתן לראות, מחד אנחנו מתקדמים ומשתפרים ברמת הנגישות ועל־ידי כך איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות משתפרת.

עם זאת, האתגרים רבים וקריטים ועוד הרבה עבודה ועשייה לפנינו. אנחנו מחויבים לישראל נגישה. ותמיד שמחים למתנדבים ותורמים בדרך לישראל נגישה ושוויונית לכולם.