ערי החוף בסכנה: מפלס פני הים יעלה באופן חד ממה שחשבנו
ממחקר חדש עולה כי אם פליטת גזי החממה לאטמוספירה תימשך בקצב הנוכחי, מפלס פני הים יעלה בכ-2 מטרים עד סוף המאה ולא בכמטר כפי שהעריכו מדענים עד כה. על-פי המחקר 1.8 מיליון קמ"ר יוצפו וכ-187 מיליון בני אדם יאלצו לעזוב את בתיהם
סכנה מוחשית לערי החוף: מדענים צופים כי גובה פני הים יעלה בשיעור גבוה יותר ממה שהעריכו עד כה. במחקר חדש שפורסם הלילה (יום ג') עולה כי כתוצאה מהקרחונים שנמסים באנטרקטיקה ובגרינלד יעלה גובה פני הים עד סוף המאה בכשני מטרים.
ההערכה השולטת כבר תקופה ארוכה הייתה שגובה פני הים בעולם יעלה לכל היותר במטר עד שנת 2100. אבל לפי המחקר החדש, שאותו ערכו חוקרים מארצות-הברית, בריטניה והולנד - המצב עשוי להיות חמור הרבה יותר. המחקר, שבו היו שותפים 22 מדענים מובילים בתחום, התבסס על שיטות מחקר חדשות.
עוד נטען במחקר כי כתוצאה מעליית גובה מפלס פני הים יוצפו אזורים בשטח כולל של 1.8 מיליון קמ"ר (פי 3 משטחה של צרפת ופי 3 משטחה של מדינת קליפורניה בארצות הברית). באותם אזורים - הסמוכים לחופים - חיים כיום כ-187 מיליון בני אדם.
על-פי המדענים, התחממות כדור הארץ נגרמת בעיקר משריפת דלקי מאובנים, כמו גז, פחם ונפט, שפולטים גזי חממה לאטמוספירה. הדבר גורם להתחממות שאותה אי אפשר להסביר כנגרמת מנסיבות טבעיות.
אחד החוקרים, ג'ונתן באמבר מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה, אמר: "אנחנו לא צריכים לשלול אפשרות לעלייה של כשני מטרים במפלס פני הים, אם נמשיך להתנגד כאילו הכול כרגיל. יהיו השלכות עמוקות לאנושות מעלייה בסדר גודל כזה בגובה פני הים".
כאמור, כתוצאה מכדור הארץ המתחמם בשל פליטות גזי החממה - הקרחונים בגרינלד ובאנטרקטיקה נמסים. ממחקר שפורסם בתחילת השנה עולה כי אנטארקטיקה נמסה במהירות הגבוהה פי שישה ביחס לשנות השמונים של המאה הקודמת. המדענים השתמשו בצילומי אוויר, מדידות לווייניות ומודלים ממוחשבים על מנת לעקוב אחרי הקצב שבו נמסים קרחוני היבשת הדרומית ביותר. הם גילו כי מאז 1979 אובדן הקרח בקוטב הדרומי הואץ באופן דרמטי.
מאז 2009 איבדה אנטרקטיקה 252 מיליארד טונות קרח מדי שנה. בשנות השמונים היא איבדה 40 מיליארד טונות קרח בכל שנה. מהירות ההמסה זינקה בעשורים האחרונים, ועלתה ב-280% בחצי השני של התקופה בת 40 השנה בהשוואה לחצי הראשון. קצב ההמסה הנוכחי גבוה ב-15% מכפי שנמצא במחקר שפורסם בשנה שעברה
למחקר המלא:
https://www.pnas.org/content/early/2019/05/14/1817205116