אפילו מנהלי האירוויזיון לא יודעים להסביר איך ישראל קיבלה דוז פואה מבלארוס
מתוך 41 מדינות, רק אחת העניקה נקודות לישראל בשלב ניקוד השופטים – זו ששופטיה נפסלו עוד לפני הגמר. פניות לאיגוד השידור האירופי הניבו תשובות מסורבלות ומתחמקות, טענות על "דפוסי הצבעה" ו"החלטה של אלגוריתם", תאוריות מוזרות של מעריצים ותעלומה שלא מניחה לנו עד עכשיו. אז מה אם 12 הנקודות האלה לא משנות שום דבר
בזו אחר זו, 18 מדינות מסרו את ניקוד השופטים שלהן – והותירו את הנציג הישראלי קובי מרימי בלי נקודה אחת לנחמה. רק במדינה ה-19 הגיעה ההפתעה – כשבלארוס הכריזה על הדוז פואה שלה, שהלך לישראל. עוד 22 מדינות מסרו את הניקוד שלהן בהמשך, כולן כאחת התעלמו לחלוטין מהשיר הישראלי. אבל לפחות לא נשארנו בלי כלום.
השאלה שנותרה בעינה, גם כשהערב נגמר, היא מאיפה בעצם הגיעו הנקודות האלה. חבר השופטים הבלארוסי נפסל זמן קצר לפני תחילת השידור, לאחר שכמה מהשופטים חשפו את ההצבעה שלהם בריאיונות לתקשורת, דבר שאסור על פי חוקי התחרות.
בתגובה רשמית נמסר כי "תוצאות ההצבעה של חבר השופטים מבלארוס נחשפו במהלך ריאיון, בניגוד לנהלי תחרות האירוויזיון. בהתאם לתקנות ההצבעה של תאגיד השידור האירופאי (ה-EBU), הוחלט לנקוט בפעולה ולפסול את חבר השופטים הבלארוסי מאירוע הגמר". עד כאן, הגיוני. ואז הגיעה החידה: "על מנת לקבוע את אופן ההקצאה של הקולות ממדינת בלארוס, הוחלט לעשות שימוש בסכום תוצאות מצטבר שאושר על ידי מפקחי ההצבעה".
במהלך אירוע הגמר, פנינו לנציגי תאגיד השידור הציבורי בניסיון להבין מה אומרת ההודעה. שם שלחו אותנו לנציגי איגוד השידור האירופי. פניות חוזרות במהלך הימים האחרונים לא העלו שום הסבר שמניח את הדעת. בתחילה השיבו שם ש"ניקוד השופטים הוחלט על בסיס מערכת אוטומטית המבוססת על דפוסי ההצבעה של כל יתר המדינות", וציינו שמערכת זו "אושרה על ידי מבקרי ההצבעה העצמאיים".
הנקודות הוענקו ל-10 המדינות האחרונות? הניתוח של המעריץ ברונו:
guys I was just here (over)analysing last night's #Eurovision results and I think I just found out how the (very weird) Belarusian jury results were made!!! here's a whole thread explaining the process
— Bruno | (@euro_bruno) 19 במאי 2019
אבל הטענה שהניקוד מבוסס על דפוסי הצבעה של מדינות אחרות – לא ממש מתיישבת עם העובדות. לא רק שישראל קיבלה 12 נקודות מבלארוס ואפס נקודות מ-40 המדינות האחרות – גם שאר המדינות שקיבלו מהם ניקוד נראות תמוהות לפי הסבר זה. כך למשל, 10 נקודות מבלארוס הוענקו לאסטוניה – הניקוד הגבוה ביותר שהמדינה קיבלה במהלך הערב. בסך הכול, קיבלה אסטוניה 38 נקודות משמונה מדינות. שמונה נקודות העניקו ה"שופטים" מבלארוס לשיר הגרמני – רבע מכלל הניקוד שקיבל מהשופטים. גרמניה אגב סיימה מקום אחד מתחת לישראל בניקוד הסופי. אסטוניה סיימה במקום ה-19. אגב, מקהל הבלארוסי שלוש המדינות לא קיבלו אפילו נקודה אחת.
למעשה, כל הניקוד שהעניקו השופטים הבלתי קיימים של בלארוס נראה מופרך לחלוטין. עוד מדינות שקיבלו מהם ניקוד גבוה יחסית הן למשל סן מרינו, ספרד ובריטניה – שסיימו במקומות ה-20, 22 ו-26 בהתאמה. בריטניה קיבלה מהם חמש נקודות: בסך הכול, היא סיימה עם 12. לא רק מהשופטים – בכלל.
התוצאות התמוהות האלה כבר זכו גם לתגובות סוערות ברשת – ובראשן ניתוח של חובב אירוויזיון בשם ברונו, שהשווה את ההצבעה של בלארוס לניקוד שנתנו שכנותיה, והגיע למסקנה שאכן אלגוריתם הוא שקבע את הניקוד, אולם בטעות הנקודות הוענקו לעשר המדינות האחרונות בדירוג שנבע מדפוסי ההצבעה, במקום לעשר הראשונות.
כמובן, כל הדיון הזה לא באמת דרמטי. גם אם ישראל הייתה מאבדת את 12 הנקודות הללו, קובי מרימי היה שומר על המקום ה-23. גם הניקוד לאסטוניה וגרמניה לא השפיע באופן משמעותי על הטבלה הסופית. קרבות התחתית האלה לא באמת מעניינים את רוב האנשים. אבל בכל זאת שבנו ופנינו אל איגוד השידור האירופי כדי להבין את הפער בין ההסבר שלהם למציאות. ההתעקשות לא הובילה לממצאים חדשים: הטענה על מערכת שמבוססת על דפוסי הצבעה התחלפה בהסבר לקוני עוד יותר – "ההצבעה הוחלטה על ידי אלגוריתם". וזהו. ממש כמו במערכון הקלאסי של "הממלכה הקטנה": מחשב אומר לא, מחשב אומר דוז פואה, יחי המחשב.
פניות נוספות בנוגע לטיבו של האלגוריתם, ולגבי הנתונים שעליהם התבסס הפלט שלו, נותרו מיותמות. "נחזור אליכם כשתהיה לנו תשובה", הבטיחו. כנראה ניאלץ להישאר עם הנקודות, ועם השאלות הפתוחות.
לפנייה לכתב/ת 
