מה ההבדל בין "הכרעה צבאית" ל"ניצחון"?
לאויבי ישראל, שרובם אינם מדינות, אין בעיה להכריז על ניצחון כל עוד מנהיגיהם יוצאים מההריסות ומסמנים V. אצלנו זה אחרת
איסמעיל הנייה אחרי צוק איתן
"הכרעה צבאית" היא מצב שבו הכוח הלוחם של האויב ספג אבידות כבדות, רוב התשתיות והיכולות הצבאיות האחרות שלו נהרסו או נשללו ממנו, ולפחות חלק מטריטוריית הבסיס שלו נכבש זמנית. הכרעה צבאית ברורה לא תאפשר לאויב להשתקם פיזית ותרתיע את הנהגתו מיציאה לסבב אלים או מלחמה במשך חמש שנים לפחות - אפילו אם יקבל סיוע מבחוץ.
"ניצחון" הוא מצב שיש לו משמעויות אסטרטגיות ותודעתיות ארוכות טווח, הן עבורנו והן עבור האויב, אבל בעניין זה המושגים אינם סימטריים וחד-משמעיים. אנו משיגים ניצחון על ידי ניצול הכרעה צבאית, מכה תודעתית וניהול מושכל של משא ומתן מדיני, כדי להגיע להסדרה או הסכם מדיני שמשפרים אסטרטגית את מצב הביטחון הלאומי של ישראל; כך אנו מרחיקים מלחמה באמצעות הרתעה, ומבטיחים שאם תיפתח, נוכל לנהל אותה ולנצח בה ביחס שחיקה נמוך לכוחותינו (כך אני מגדיר את המצבים האלה. בספרות המקצועית עדיין מתנהל ויכוח ער בעניין זה - רב"י).
לעומת זאת, לאויבים שלנו, שרובם אינם מדינות, אין בעיה להכריז על ניצחון כל עוד מנהיגיהם יכולים לצאת ללא חשש מבין ההריסות, לסמן V באצבעות ולנהל משא ומתן על הסדרה באמצעות מתווכים.
עבור חיזבאללה, חמאס, המיליציות השיעיות, הג'יהאד האיסלאמי ודאעש - "צבאות הטרור" הלא-מדינתיים - כל מצב סיום לחימה שהוא פחות מ"נכבה" עבורם מתויג כניצחון. "פייק ניצחון" או "אי-הפסד צבאי" כזה נתפס במחנה העוין לנו כניצחון תודעתי שמכרסם בהרתעה שלנו מולם, וכתוצאה מכך מקצר את מרווח הרגיעה עד לעימות הצבאי הגדול הבא.
לפנייה לכתב/ת 
איסמעיל הנייה אחרי צוק איתן
מומלצים
