חביות המוות של אסד
נשיא סוריה אינו הרודן הראשון שמשליך חביות נפץ על אזרחים, אבל המבצע שלו הוא אולי הקטלני מכולם: 26,000 חביות ב-4 שנים. הוא נמשך גם עכשיו
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
צבא סוריה החל בנוהג של השלכת חביות נפץ בקיץ 2012, כשהמהפכה הסורית כבר הפכה למלחמת אזרחים של ממש. הוא עשה זאת באזורים שבהם ניכרה התנגדות גלויה למשטר. חביות הנפץ, שהסורים מכנים אותן גם "חביות המוות", זרעו הרס וחורבן במבנים ורכוש, והביאו להרג ולפציעה של אלפי אנשים, רובם המכריע אזרחים חפים מפשע.
משטרים רודניים ברחבי העולם דיכאו התקוממויות עממיות באמצעות פצצות חבית, אולם נראה כי בסוריה מדובר במהלך האינטנסיבי, המתמשך והמובהק מכולם. הפרתן של אמנות בינלאומיות ושל החלטה 2139 של מועצת הביטחון של האו"ם במסגרתה השלכת החביות הללו היא בוטה במיוחד.
אבקת אלומיניום וגזים רעילים
מהי חבית הנפץ? קצין סורי שפרש מצבאו של אסד סיפר כי חיל האוויר הסורי עושה שימוש בגלילים מתכתיים, בדרך כלל צינורות משומשים או מכלים שמותאמים במיוחד למטרה זו. אורכה של כל חבית מטר וחצי או יותר, קוטרה נע בין 25 ל-50 ס"מ, ועובי המעטפת החיצונית שלה הוא סנטימטר אחד. משקלה של כל חבית נע בין 200 ל-500 ק"ג, והיא מלאה בחומר נפץ או בתערובת נפיצה אחרת: דשנים, אבקת אלומיניום (להגברת התבערה), כדורי ברזל ושברי מתכות – או חומרים כימיים וגזים רעילים.
החביות מושלכות ממטוסים מגובה של כ-3 ק"מ בדרך כלל. זמן נפילתן, מרגע השלכתן ועד לפגיעה, הוא חצי דקה לכל היותר. מאחר שמדובר בפצצה בלתי מונחית, שצורתה אינה אווירודינמית, הפגיעה אינה מדויקת. במילים אחרות, זהו נשק "סטטיסטי" המושלך על אזורים המאוכלסים בצפיפות. תמהיל החומרים הדחוסים בחבית יוצר אפקט אדיר; הפגיעה בקרקע או בכל משטח אחר מחוללת גל הדף חזק וענן של אש ועשן המיתמר לגובה של עשרות מטרים. הפגיעות בנפש איומות וההרס לרכוש כבד. טווח הפגיעה יכול להגיע לכ-250 מטר ממקום נפילת החבית. למרבה הזוועה, מדובר באמצעי לחימה זמין, זול וקל להכנה.
עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן
מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם
מעדותו של הקצין הסורי עולה שהכנתן והתאמתן של חביות הנפץ נעשות בסיועם של גדודי הנדסה הממוקמים קרוב לשדות תעופה צבאיים ואזרחיים ברחבי סוריה. הקצין סיפר כי המשטר כפה על שלוחותיו של המרכז למחקרים מדעיים בחלב, בדמשק, בחמאה ובמסיאף להירתם למאמץ הטכנולוגי הנדרש לשם ייצור החביות. השימוש בחביות הנפץ מוגבל למסוקים בלבד (מדגמים MI-8 ו-MI-17), שטסים במהירות ובגובה נמוכים ושיש בהם דלת צדדית נפתחת, שממנה מושלכות החביות באופן ידני. מגבלה זו יכולה אומנם לסייע למורדים הלוחמים לגלות ערנות ולתפוס מחסה כשמסוקים חגים ממעל או לחלופין לירות לעברם אש נ"מ, אך היא לא מספיקה כלל וכלל לאזרחים הספונים בבתיהם.
3,600 חביות בשנה
בראיון ל-BBC בפברואר 2015 הכחיש אסד שצבאו עושה שימוש בחביות נפץ נגד אזרחיו, אך פעילים סורים וארגוני זכויות אדם תיעדו את תוצאותיהן האיומות של חביות נפץ שהושלכו על אזורים מיושבים. בדו"ח לסיכום הלחימה בשנת 2018 שפרסמה הרשת הסורית לזכויות אדם נכתב כי במהלך אותה שנה הושלכו 3,601 חביות נפץ שהביאו למותם של 187 אזרחים, רובם תושבי רוטה המזרחית של דמשק ומחוז דרעא, וכי מאז ספטמבר 2015, עם תחילתה של המעורבות הרוסית הצבאית בסוריה, תועדה השלכתן של 26,577 חביות נפץ.
זולת הפגיעה באזרחים חפים מפשע תועדה פגיעה קשה במתקנים חיוניים, ובהם מרכזים רפואיים, מרכזי חילוץ והצלה, מאפיות, בתי ספר ומרכזים קהילתיים. עוד נכתב בדו"ח כי המשטר השתמש בחביות שמולאו בגז בארבעה מקרים לפחות, אחד מהם בעיירה דומא באפריל 2018, שם הוכרעו מורדי רוטה המזרחית ואולצו להיכנע. עזיז אסבר, שהיה מנהל שלוחת המרכז למחקרים מדעיים באזור מסיאף ונודע כמי שהגה את ייצור חביות הנפץ וניהל אותו, נהרג לטענת המשטר בתאונת דרכים באוגוסט 2018.
בסבב הלחימה האחרון בין הצבא לבין המורדים בסוריה שב אסד לעשות שימוש בנשק הקטלני והאקראי נגד אזרחיו בעיקר כדי להתיש את תושבי מובלעת אידליב, לזרוע בהם אימה ולהרתיע אותם מפני המשך הסיוע למורדים. אם תתרחב ההסלמה לכדי פעולה קרקעית שתביא לכיבוש נתחים ממחוז אידליב, סביר להניח כי השימוש ב"חביות המוות" יגבר. אבל השלכתן האינטנסיבית של חביות הנפץ רק תחריף את השנאה והתיעוב כלפי המשטר, ותחזק את התנגדותם הנחושה של תושבי המעוז המהפכני האחרון בסוריה – שלושה וחצי מיליון מספרם – לשוב אל "חיק המולדת", עם היכנס המשבר במדינה לשנתו התשיעית.
ד"ר אלי גליה הוא חוקר של מלחמת האזרחים בסוריה וכותב אורח באתר הפורום לחשיבה אזורית
