דווקא לנשים בלבד: מה אתם יודעים על רפואה פמיניסטית?

אם הייתם נכנסים למרפאה לפני פחות מ-‭50‬ שנה, הייתם נתקלים שם בגבר סמכותי ותקיף, לבוש בחלוק לבן ומצויד בסטטוסקופ. במהלך המפגש היה הרופא הגבר נותן לכם המלצות שנשמעות כמו הוראות במקרה הטוב, או כמו פקודות ברוב המקרים.

הסברים לא היוו חלק מהפגישה הזאת - וגם לא שיתוף בקבלת החלטות. הרפואה היא של הגברים בחלוק הלבן שידעו יותר מהמטופלים (ועוד הרבה יותר כשהיה מדובר במטופלות) ואמרו להם מה לעשות, כונתה לימים בשם "רפואה פטרנליסטית", והסגנון של הרופאים שחשבו שהם יודעים טוב יותר מהמטופלים מה הם צריכים לעשות זכה לביקורת רבה.

המפגש הזה בחדר הרופא השתנה באופן דרמטי בעשורים האחרונים. בין הרופאים כיום יש לא מעט לובשות חלוקים לבנים, והן, כמו גם עמיתיהן הגברים, לא חושבות שהידע נותן להן את הזכות להחליט במקום המטופלים.

קיראו עוד

רפואה פמיניסטית. לעמוד מול הרפואה הפטרנליסטית(צילום: shutterstock)

בשנת ‭ 2019‬יסבירו רוב הרופאים למטופלים מהו טיב המחלה שלהם, יציעו כמה דרכי ריפוי, ויותירו בידיהם את הבחירה ואת ההחלטות על בריאותם ועל גופם. אבל יש החושבים - ובעיקר החושבות - שכדי לנער את הרפואה ממאות שנים שבהן התמזגו הידע והמומחיות הרפואית עם גבריות כוחנית, צריך להעמיד מולה רפואה מסוג אחר.

ד"ר ליאור ברוך, רופאה מתמחה ברפואת משפחה במכבי, סבורה שיש רפואה שיכולה לעמוד אל מול הרפואה הפטרנליסטית. ולא, לא מדובר ברפואה מגדרית, מדובר ברפואה פמיניסטית. "אני רופאה כשמונה שנים ופמיניסטית עוד לפני שגיליתי שיש לזה שם", היא מסבירה. "אלה שני דברים מרכזיים בחיים שלי שהרגשתי שנכון למזג לדבר אחד, אבל לא ידעתי איך".

אלא שאז, ב-‭,2013‬ נוצרה פתאום ההזדמנות לשלב בין השניים. זה קרה בעקבות כתבה מבהילה בנושא גלולות שהתפרסמה ברשת ובעקבותיה החלה התכתבות ערה של גולשות. התחקות אחר מקורות הסרטון הובילה לאתר של אגודה עם אג'נדה ברורה בעד ילודה ונגד הפלות. ד"ר ברוך עקבה והתרגזה. "תגובות הגולשות העידו על בלבול וחשש שנולדו בעקבות מידע שגוי, לא עדכני ומלא אינטרסים", היא מספרת.

התסכול גרם לה לראשונה לכתוב מאמר נגיש לקריאה על יתרונות וחסרונות הגלולות למניעת היריון, במטרה לאפשר לכל אישה לקבל החלטה אישית ומושכלת על סמך מידע מהימן ועדכני. המאמר הוליד במהרה תגובות רבות, וגם את האתר של ד"ר ברוך – "לבריאותה". יחד איתו נוצר גם הצורך לטבוע מושג חדש לקורת הגג שמכילה ומקדמת מידע חשוב על בריאות נשים, ושממזגת בתוכה עוד גישות ורגישויות שלדעת ד"ר ברוך כדאי לרפואה לשאול מהפמיניזם.

"מבחינתי רפואה פמיניסטית היא כל דבר שנמצא בנקודת ההשקה בין רפואה לפמיניזם", היא מסבירה. "מכיוון שפמיניזם זו אידיאולוגיה ותרבות ופילוסופיה, לפעמים זה מיתרגם לדברים פרקטיים שקשורים לאבחון או לטיפול ולפעמים לדברים חשובים אבל מוחשיים פחות. יש הרבה דברים שאפשר לשפר ביחס של הרפואה לנשים, כמו היחס אל הגוף, הגישה למטופלת או למטופל, ואפילו תכנון החלל שבו מתרחש המפגש הרפואי ומה שהחלל הזה משדר למטופלות - ולמטופלים".

תסמינים גבריים בהתקפי לב, חוסר אבחון בנשים(צילום: shutterstock)

מועדון הלבבות הגבריים

מאחר שהרפואה, כאמור, צמחה ושגשגה בחברה גברית, הידע הרפואי והמחקרי שהצטבר מותאם יותר לגברים. אחד העקרונות המרכזיים של רפואה פמיניסטית, בדומה לרפואה מגדרית, הוא לקרוא לרפואה לעדכן את הידע והמחקר ברפואה כך שיעמדו לשירות הנשים כמו לשירות הגברים.

"במשך שנים נחקרו בעיות בריאות של נשים פחות או לא נחקרו כלל. מחלות שתוקפות את שני המינים נחקרו דרך התסמינים הגבריים, ונשים כמעט לא נכללו במחקרי תרופות", מסבירה ד"ר ברוך. "למעשה, אפילו ניסויים בבעלי חיים נערכו, ועדיין נערכים, בעיקר בזכרים. בהתאם לכך גם הטיפול נחקר והותאם בעיקר לגברים, כך שהרבה מהידע שיש בידינו הוא למעשה ידע מוטה".

ההטיה הזאת הביאה לידי כך שנשים לא תמיד קיבלו אבחון הולם – וכתולדה מכך גם טופלו שלא בהתאם. דוגמה מצוינת לכך היא מחלות לב, שדרך האבחון שלהן מושתתת על הגוף הגברי. "מבחן המאמץ למשל עוצב עבור גברים. המבחן הסתמך מאוד על שינוי באק"ג שמאפיין מחלת לב בגברים אבל מופיע פחות בנשים, ולכן פספס אצלן בתחילה בין ‭ 30%‬ ל-%‭70‬ מהמקרים", מסבירה ד"ר ברוך.

"עם הזמן התחילו להצטבר עדויות שהובילו לביצוע מחקרים בשאלה הזאת. בעקבות הממצאים בוצעו שינויים בפרוטוקולים של הבדיקה, ששולבה גם עם בדיקות משלימות כמו אקו לב או מיפוי לב - והפער באבחנה הצטמצם. במקביל הובן שהתקפי לב (אוטם לבבי) בנשים מתרחשים יותר בעקבות חסימה של כלי דם קטנים ולא בשל חסימת כלי דם גדולים שמאפיינת מחלת לב בגברים. ההבדל הזה מקשה על האבחון והטיפול בנשים בכל השלבים, החל בכך שהתסמינים מעורפלים יותר, דרך ההטיה בבדיקות והקושי באבחנה, ועד למגבלות הטיפול, כי קשה מאוד לבצע צנתור או ניתוח מעקפים בכלי דם מיקרוסקופי".

"קשה לשפוט בדיעבד, אבל אולי היינו במקום טוב יותר אם מלכתחילה המחקר היה נערך באופן שווה על שני המינים".

ואם נשים חולות לב זכו לטיפול סוג ב' במהלך השנים בשל העובדה שהידע הצטבר על גברים על ידי גברים, הרי שהנשים כולן לא זכו לגוף ידע על בעיות שמטרידות רק נשים.

"תופעות פיזיולוגיות של הגוף הנשי, כמו למשל הווסת, לא זכו למחקר ועיון כלל. השינויים הגופניים שמתרחשים בזמן הווסת (כמו למשל ריבוי היציאות) כמעט לא נחקרו", אומרת ד"ר ברוך, "וגם רופאים וגם נשים לא מודעים מספיק לשאלה מה נורמלי ומה לא, מה נובע מהפיזיולוגיה הטבעית של הגוף בזמן וסת ומה לא, ועלולים לראות בתופעות רגילות מחלות - ולהפך".

לצד מחלות ותופעות נשיות שהמחקר הרפואי התעלם מקיומן והזניח לאורך שנים, היו גם מחלות שנחקרו הרבה יותר בנשים. כך למשל בעיות נפש, דיכאון וחרדה בפרט נתפסו כ"מחלות של נשים". הנטייה לאבחן נשים כלוקות בהם הייתה גדולה, אולי כחלק מהניסיון הגברי הפטרנליסטי להפוך נשים ללא רלוונטיות, להרחיק ולהשתיק אותן.

כך קרה שגם היום הקריטריונים המשמשים לאבחנת דיכאון מתבססים על תסמינים של נשים, שלא תמיד מאפיינים דיכאון בגברים. ובסיפור הזה שני המגדרים סובלים. הנשים סובלות מכך שממהרים לתייג אותן כחולות נפש, והגברים מכך שלעתים הדיכאון אצלם לא תמיד מאובחן ומטופל כהלכה, בפרט דיכאון לאחר לידה באבות, שהמודעות אליו נמוכה עוד יותר.

המצאת הספקולום. חווית הפגישה עם הגניקולוג(צילום: shutterstock)

המקרה של הספקולום

שיעור נוסף שהפמיניזם מלמד את הרפואה הוא להיות ידידותית יותר לנשים ולעוד אוכלוסיות שנוטים לדחוק אותן לשוליים, וחלק מהדברים שצריכים להפוך לידידותיים הם המרחב והמכשור הרפואי.

הביקורת הפמיניסטית על הרפואה חשפה איך מכשירים שנועדו לטיפול רפואי הפכו את המפגש של נשים עם רופאים לכואבים או מבישים, והמכשור הרפואי שהדגים זאת אולי יותר מכל הוא מיטת היולדת, שעל פי הביקורת עוצבה כדי להקל על הרופאים ולא מתוך מחשבה על היולדת.

המיטה אכן השיגה את יעדיה וסייעה לרופאים להתמקד בתינוק המגיח לעולם בלי להתכופף, ובחלק הגוף שמבצע את הלידה בלי שהיולדת תסיח את דעתם. אבל עבור היולדת היא הביאה להארכת משך הלידה ולהגברת הכאב (בהשוואה לכיסא שבו היא יושבת זקוף ונעזרת בכוח המשיכה).

וישנו גם מקרה הספקולום, מכשיר שנועד לבדיקת צוואר הרחם, שפותח על ידי ד"ר ג'יימס מריון סים במאה ה-‭.19‬ את המכשיר הזה ניסה סים, גבר אמריקאי לבן, על אישה שחורה שהוא קנה כשפחה, והיא עברה יום יום בדיקה במכשירים ירודים. גם אם נתעלם מהיסטוריית הפיתוח שלו, עד היום הספקולום לא השתנה הרבה והוא ודאי לא הופך את המפגש עם הגינקולוג לחוויה נעימה. גם מכשור מודרני יותר כמו זה המשמש לבדיקת ממוגרפיה נדמה כמכשיר שפותח על ידי גברים עבור נשים.

אבל הפמיניזם לא רק מזמין חוקרים ומפתחים לשפר את הציוד לבדיקות גינקולוגיות. "גם דברים פשוטים יותר וציוד לואו טק מונעים מהמפגש הרפואי להיות נגיש וידידותי עבור נשים", מדגישה ד"ר ברוך.

"אחת הסיטואציות המביכות בבדיקה גינקולוגית היא להתפשט ולגלות שאת לא יודעת איפה להניח את הבגדים. מדובר בדבר פעוט לכאורה, אבל הוא גורם לאי נוחות ולחרדה מיותרות. תליית וו במיקום גלוי ונגיש יכולה להקל על התחושות האלה. זה לא דורש הרבה השקעה אלא רק אכפתיות והתעניינות בנוחות של המטופלת, וזה נכון גם בנוגע למתן סדין להתכסות בו בזמן הבדיקה".

ד"ר, רציתי לספר לך ש...

דבר נוסף שמהווה מכשול בדרכן של נשים לקבל ייעוץ רפואי הוא הקושי בגישה לרופא. "לחוסר זמינות ונגישות יש הרבה צורות. אחת הבעיות שמקשות על אנשים לקבל טיפול היא שהם מרגישים לא בנוח להעלות את הבעיה המטרידה אותם מול הרופא או הרופאה", מסבירה ד"ר ברוך. "כך זה במקרה שהבעיה שלהם קשורה לאלימות במשפחה, תקיפה מינית, דיכאון ואובדנות.

גם חברי הקהילה הגאה מתקשים לעתים לדבר בגלוי עם הרופאים מכיוון שהם אינם יודעים אם הצוות הרפואי יתייחס לנטייה המינית או לזהות המגדרית בקבלה והבנה או בשיפוטיות וחוסר רגישות. רופאה פמיניסטית, מבחינתי, היא זו שמודעת לפערים האלה ועושה מאמץ אקטיבי לגשר עליהם. למשל מדבקה שמאותתת שהחדר הוא מקום בטוח לשיחה על אלימות במשפחה, סמל גאווה קטן שמסמן שהחדר ידידותי ללהט"ב+, ומגוון דוגמאות דומות".

השיעור הפמיניסטי קורא להנגיש את הרפואה לא רק באמצעות קריאה לרופאים להזמין אנשים לפנות אליהם בנושאים מביכים אלא לעצב באופן ידידותי גם את שירות זימון התורים. לדברי ד"ר ברוך, כשאישה שצריכה להסביר את הבעיה האינטימית שלה למזכירה שבקבלה כדי לקבל תור לרופא, זה מקשה על הגישה שלה לרופא.

"גם אם אני כרופאה משדרת נגישות, צריך לדאוג שגם כל השלבים לפני כן יהיו נגישים. למשל, ששירות זימון התורים יאפשר לאנשים להתקשר בזמנים שונים ובשפות שונות", היא מסבירה. "מחקרים מראים שהרבה נשים דוחקות את הבריאות שלהן לתחתית סדר העדיפויות, אחרי העבודה, המשפחה ושאר דאגות היום. ולכן מערכת זימון תורים באינטרנט משפרת את הנגישות עבור כולם, אבל עבור חלק מהנשים התרומה שלה קריטית".

לא כולם גברים, לא כולם זהים

עוד משהו שהרפואה הפטרנליסטית יכולה לשאול מהפמיניזם הוא את הצורך לתת כבוד למי שעומד מולה - לא לכפות עליו, וגם להיות קשוב למי שהוא. ההבנה שהחשיבה על הגבר כמטופל וכמתרפא העיקרי גרמה להזנחה ולטעויות בטיפול בנשים יכולה להיות מוכללת. לא רק נשים שונות מגברים. הרבה דברים הופכים אנשים לשונים זה מזה, והרפואה צריכה לשאוף להתאים את הטיפול פחות לאדם הממוצע ויותר לאדם שצריך טיפול.

"כשהידע הרפואי הוא השיקול היחיד בהחלטה על טיפול, מתקבלות המלצות אחידות שמתאימות לאדם הממוצע, אבל בקליניקה כל אחד הוא אינדיבידואל", מסבירה ד"ר ברוך. "לכל מטופל או מטופלת יש סט שיקולים שלם שלא קשור למחקר הרפואי - האם הטיפול הזה נוח לי? כמה הוא עולה? האם אצליח להתמיד בו? איך זה משתלב עם עולם הערכים שלי, עם התרבות או הדת? איך זה מסתדר עם התוכניות שלי לעתיד או עם הניסיון מהעבר?

התפקיד שלי כרופאה הוא לא להניח הנחות מוקדמות על אנשים אלא להכיר את הידע הרפואי ולדעת איך להתאים אותו למי שמולי. הגישה הזאת, של קבלת החלטות משותפת, היא המרכזית היום בעולם הרפואה. בהרבה מובנים זה חופף לתפיסת העולם הפמיניסטית, שמעודדת אוטונומיה ועצמאות".

לא רק בריאות נשים, חיי נשים

הרפואה הפמיניסטית, בניגוד לרפואת מגדר, קוראת לרפואה להרחיב את ההסתכלות גם מעבר לביולוגיה. נשים שונות מגברים לא רק מכיוון שהפיזיולוגיה שלהן שונה, הן שונות גם מכיוון שהחיים שלהן שונים. טיפול רפואי פמיניסטי יתאים עצמו לא רק לפיזיולוגיה הייחודית שלהן אלא גם לצרכים ולבעיות שהחיים כאישה מעוררים.

"כשיושבת מולי מטופלת", מחדדת ד"ר ברוך, "יותר אכפת לי מזה שהיא אישה מאשר שהיא נקבה". מה זה אומר? שרפואה פמיניסטית קוראת להתייחס, להבין, להביא בחשבון ולחקור גם את כל ההשלכות של חיי נשים על מצבן הבריאותי, ולא רק למין הביולוגי, לגנטיקה או לאנטומיה.

אחד הממשקים העיקריים בין בריאות לחיי נשים הוא השינויים שנדרשות נשים לערוך בגופן כדי להתאים לדרישות של החברה. נשים נקראות להוריד שערות מכל מיני אזורים בגוף (רגליים, מפשעות, בתי שחי), לצבוע שיער ולהתאפר, להשתמש במוצרי היגיינה אינטימיים, ללכת על עקבים ועוד כל מיני דברים שמשפיעים על מצבן הפיזיולוגי.

"הסרת שיער הערווה למשל יכולה לגרום לפציעות, זיהומים בעור, אלרגיות או דלקות כימיות", מסבירה ד"ר ברוך. "תחבושות חד פעמיות נוטות לעורר גירוי וגרד ולעודד דלקות נרתיק ושתן. מוצרי שטיפה אינטימית משנים את מאזן החומציות והחיידקים הטובים של הנרתיק ומאפשרים לפטריות ולחיידקים 'רעים' לשגשג באזור. חמור מכך, נמצא שחלק מהסבונים לשטיפת הנרתיק מעלים את הסיכון לסרטן השחלות. כל זה עוד בלי להזכיר הפרעות אכילה והפרעות בדימוי הגוף.

"הדברים האלה כאמור לא קשורים לביולוגיה, אבל הם בהחלט קשורים לרפואה. הציפייה שיש מנשים - להיות עדינות, ריחניות, חלקות וחטובות - היא לעתים בעלת השלכות על בריאותן, השלכות שגם עליהן הרפואה צריכה להגיב".

המושג הזה "רפואה פמיניסטית" הוא אם כך קורת גג לכמה תפיסות שקוראות לרפואה ללכת צעד נוסף קדימה הרחק מהפטרנליזם אל עבר רפואה אחרת, ולאו דווקא מגדרית.

רפואה שכוללת בתוכה כמה לקחים מהביקורת הפמיניסטית. שקוראת לחוקרים ולרופאים להבין שהגוף האנושי אינו אחיד, ושלא כל הגופים מתנהגים כמו גופו של הגבר הלבן. שקוראת לרופאים לשים לב לכך שלעתים מי שמגיע לקליניקה הוא אדם שהחברה אימנה אותו לשתוק ולהבליג. שקוראת לרופאים להבין שבדרך לקליניקה ולטיפול הרפואי יש לאנשים הרבה מכשולים. שהטיפול של הרופא נחווה בקונטקסטים מסוימים על ידי המטופל כסוג של פגיעה, ושיש בטיפול ובבדיקה של מטופלים כאבים או אי נוחות שנובעים מחוסר מחשבה ולא מהבריאות.

המפגש הזה בין רפואה לפמיניזם מזמין את הרפואה לשדרג את עצמה וליצור גרסה חדשה של רפואה - אנושית יותר. מותאמת יותר. כוחנית פחות. רפואה שפונה אל הפרט. כזו שבה הרופא צריך לדאוג לא רק לתת תשובה אלא גם לעודד את המטופל לשאול. כזו שבה הרופא צריך להביא בחשבון לא רק את הגוף של האדם אלא גם את חייו. כזו שתסייע לנשים, לגברים ולאוכלוסיות חלשות להגיע לרופאים, לשאול אותם מה שצריך ולקבל תשובות שיעבדו עבורם. ובקיצור – רפואה שתספק לכולם זכות שווה לבריאות ולרווחה נפשית.