דעה: קנס על כל נשר שייפגע מטורבינות הרוח
שופטי בית המשפט העליון יכריעו בקרוב באם תאושר הקמת חווה של טורבינות רוח בתל פארס ברמת הגולן. אם ידעו היזמים שכל נשר שיפגע, יפגע באופן כואב מאוד בשורת הרווח שיוכלו להציג לבעלי המניות. אז, ורק אז, יהיה להם אינטרס אמיתי להשבית טורבינות באופן זמני ולקצץ מעט בהכנסות, בכדי למנוע פגיעה בבעלי כנף
בשבוע שעבר התקיים בבג"צ דיון בעתירתה של החברה להגנת הטבע כנגד הקמת חווה של טורבינות רוח בתל פארס שברמת הגולן, מחשש לפגיעה משמעותית בבעלי כנף.
כמו רבים מחובבי הטבע בישראל, הגעתי גם אני אל בית המשפט העליון כדי להשתתף בדיון. אולם בית הדין היה מלא עד אפס מקום באנשים שעתיד הנשרים ברמת הגולן יקר לליבם, עד כדי כך שחלקם נשארו מחוץ לאולם, מחוסר במקום ישיבה.
דאגה רבה לעתיד הנשרים ברמת הגולן
מול סוללה של עורכי דין שייצגו קבוצות שונות של היזמים ואת המדינה, ניצב עורך הדין טל צפריר שייצג את העותרים. השופט ניל הנדל שישב בראש הרכב ביחד עם השופטים נועם סולברג ואלכס שטיין, גילו אמפטיה ודאגה רבה לעתיד הנשרים ברמת הגולן, במיוחד בשבוע שלאחר הבשורה המרה על הרעלתם הנפשעת של שמונה מנשרי רמת הגולן – מכת מוות נוספת לאוכלוסייה המתדלדלת של מלך העופות בישראל.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת קיננו בישראל ארבעה מיני ענק מרשימים של הסניטרים של הטבע: הרחם, הנשר, הפרס והעוזניה. הפרס והעוזניה נכחדו מישראל ואינם עוד חלק מנוף ארצנו. אוכלוסיות הנשרים והרחמים מנוטרות בצורה שוטפת, ואנו רואים ירידה רציפה המעמידה אוכלוסיות אלה בסכנת הכחדה ממשית.
רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים ומשאבים רבים, לאורך שנים ארוכות, בניסיון לשקם את אוכלוסיית הנשרים בישראל. כחלק ממאמצי השיקום, התקינו אנשי רט"ג משדרי GPS על גבם של נשרים רבים, וכך ניתן לעקוב באופן צמוד אחרי תנועתם.
נשרים אינם יודעים להיזהר מלהבי הטורבינות
בשנים האחרונות כחלק מהמעקב אחר הליכי תכנון חוות הטורבינות בתל פארס, ראינו אין ספור מעברים של נשרים ורחמים בדיוק במקום ובגובה בו מתוכננים להבי טורבינות לחתוך את האוויר, ולסכן באופן ממשי את חיי העופות.
מהניסיון המצטבר בעולם אנו יודעים כי נשרים אינם יודעים להיזהר מלהבי טורבינות, ואלפים מהם נפגעים מדי שנה מטורבינות רוח, במדינות כמו ספרד. בשנה האחרונה הגיעו יזמי התכנית להסכמות עם רשות הטבע והגנים על משטר הפעלה לחוות הטורבינות. על פי הסכמות אלה יוקם לצד הטורבינות מערך ניטור הכולל מכ"מים וצפרים, שידאגו לכך שלא יפגע ולו נשר אחד מטורבינה.
ההסכמות כוללות גם שנה של הרצת התחנה 'על יבש', במצב בו הטורבינות אינן מסתובבות, בכדי לוודא שמערך הניטור ומניעת הפגיעה אכן עובד. לכאורה, נשמע הדבר כפתרון מספק, ונראה היה מהערות השופטים בדיון שגם הם סבורים כך.
מדוע אם כן מודאגים כל כך חובבי הטבע? הסיבה פשוטה: אנו למודי ניסיון. מנהלי החברות מחוייבים בראש ובראשונה לבעלי המניות שלהם, ולשורת הרווח התחתונה. בפועל נהרגים כבר כיום דורסים נדירים בחוות טורבינות שהוקמו בשנים האחרונות בגלבוע וברמות סירין.
נשר ייפגע? גם שורת הרווח של בעלי המניות
מדובר בטורבינות קטנות ונמוכות בהרבה מאלה המתוכננות בגולן, וגם שם הבטיחו היזמים לנטר פגיעות בבעלי כנף ולמנוע אותן. במדינת ישראל טוחנות תחנות התכנון והצדק לאט וביסודיות, אבל מיד לאחר סיום ההליכים הללו – איש הישר בעיניו יעשה. יכולת האכיפה מוגבלת, וכל אזרחי ישראל נפגעים מכך יום יום.
טוב יעשו שופטי בג"צ אם כבר בהחלטתם הקרובה, יצליחו לעגן את הבטחות היזמים באמצעי אכיפה משמעותיים. למיטב הבנתי, האמצעים היחידים שעשויים לפעול הם אכיפה כלכלית. אם בהסכם ההפעלה שתחתום מדינת ישראל עם היזמים יהיו סנקציות כלכליות משמעותיות על כל פגיעה בבעל כנף.
אם ידעו היזמים שכל נשר שייפגע, יפגע באופן כואב מאוד בשורת הרווח שהם יוכלו להציג לבעלי המניות שלהם – אז, ורק אז, יהיה להם אינטרס אמיתי להשבית טורבינות באופן זמני, ולקצץ מעט בהכנסות, בכדי למנוע פגיעה בבעלי כנף.
חובבי הטבע הרבים שהתאספו השבוע בבית המשפט העליון, ועוד רבים רבים העוקבים אחר הנושא, נושאים כולם את עיניהם אל מנסחי ההסכם בין המדינה לבין היזמים, אל פרקליטות המדינה המייצגת את המדינה בהליך ואשר ממונה על האכיפה הכלכלית, ואל שופטי בג"צ.
בכוחם של השופטים לקבוע שסבירות הקמת הטורבינות מותנית בקיומה של סנקציה משמעותית, שתאפשר גם לילדים ולנכדים של כולנו לחוות את העולם המופלא והעוצמתי של הנשרים ושאר בעלי הכנף בישראל.
ירון צ'רקה, הצפר הראשי בקרן קיימת לישראל
לפנייה לכתב/ת 
