הניסיונות הכושלים להחליף את אנדרואיד
החרם שהטיל טראמפ על וואווי הסינית יחייב אותה לפתח מערכת הפעלה משלה, שתהיה גם תואמת אנדרואיד וגם תתחרה בה. מ-Windows Phone עד סימביאן: למה כשלו רוב הנסיונות הקודמים לייצר תחליפים כאלה?
הדרמה העולמית סביב המגבלות שהטיל נשיא ארה"ב על סחר של חברות אמריקאיות עם וואווי הסינית מקבלת תאוצה מדי יום, כשנחשפות ההשלכות הישירות והעקיפות שלה. המשמעות שנראתה חמורה מכולן היא אובדן היכולת של וואווי להמשיך ולקבל מגוגל עדכונים שוטפים למערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד, או לשלב במכשיריה את היישומים הפופולריים של ענקית האינטרנט.
מדובר, יש לזכור, ביצרנית הטלפונים הסלולריים השנייה בגודלה בעולם (אחרי סמסונג), שהאנדרואיד היא כנראה הרכיב האמריקאי הבולט ביותר בסמארטפונים שלה. לא שוואווי רוצה בזה: האנדרואיד מהווה את אחד המכשולים הבולטים ביותר בדרך למימוש החזון המוצהר שלה - לכבוש את השוק העולמי באמצעות סמארטפונים עם רכיבים מבית וואווי בלבד. בשנה שעברה החברה חזרה שוב ושוב על המסר לפיו מכשירי הדגל שלה, ובראשם מייט 20 פרו, הם הטובים בעולם בזכות - לא למרות - הרכיבים הסיניים שלהם.
ואכן, לפי דיווחים שונים, וואווי עובדת כבר זמן מה על פיתוח מערכת הפעלה משלה, שתושק כבר בסתיו הקרוב. לטענת חלקם, מדובר אפילו במערכת הפעלה אוניברסלית, שתדע לפעול לא רק בסלולריים אלא גם במחשבים (כתחליף ל"חלונות") ובגאדג'טים אחרים. פרסומים שונים בסין מדווחים, שהמערכת תריץ אפליקציות אנדרואיד, אבל רק אחרי שיעברו התאמה קלה.
למעשה, השמועות הראשונות על פרויקט כזה, ועל מערכת הפעלה שתיקרא Kirin OS או HongMeng OS, החלו להופיע עוד בסוף 2012, הרבה לפני שוואווי הפכה למעצמת סלולר עולמית. היא לא היחידה שנסתה: לאורך השנים הצליחו אנדרואיד ו-iOS של אפל לקבור לא מעט מערכות אחרות. המצב הנוכחי, של שתי מערכות הפעלה דומיננטיות בלבד, הוא תוצאה של שתי הצלחות אבל גם של הרבה כשלונות מפוארים.
Windows Mobile/Phone: לא בחינם
הניסיונות של מיקרוסופט להגיע לדומיננטיות בעולם הטלפונים החלו הרבה לפני שאנדרואיד או iOS הגיעו לשוק. עוד בסוף שנות ה-90 פיתחה מיקרוסופט מערכת הפעלה ניידת תחת השם Windows Mobile. ברבעון השני של 2007, ערב עידן האייפון, כל סמארטפון שני שנשלח לחנויות נשא אותה. זה היה השיא. לאחריו באה צניחה מהירה. אנשי עסקים, קהל היעד, החליטו שהם רוצים אייפון בכיס.
ב-2010 הציגה מיקרוסופט לעולם את הדבר הגדול הבא - מערכת הפעלה סלולרית חדשה בשם Windows Phone. ההתחלה הייתה מבטיחה - היא הציגה ממשק מעניין, שונה, והבטיחה תמיכה וחנות אפליקציות שוקקת. רכישת חטיבת הסמארטפונים בנוקיה איפשרה למיקרוסופט גם לשלוט על כל התהליך - חומרה ותוכנה יחד.
זה לא עבד. כאשר הושקה, מערכת ההפעלה לא הייתה בשלה דיה, וזכתה לתמיכה מאוד מוגבלת של מפתחי האפליקציות הפופולריות שאי אפשר בלעדיהן. גרוע מכך: יצרניות הסלולריים גם נדרשו לשלם עליה. אחת הסיבות העסקיות העיקריות להצלחת אנדרואיד היא המודל לפיו היצרניות לא נדרשו לשלם כסף על מערכת ההפעלה. גוגל, בחוכמתה, העדיפה שלכולם יהיה טלפון בכיס עם תוכנות מייל ומפות וחנות אפליקציות, ושירותים אחרים שמהם כבר אפשר לעשות כסף.
לאורך השנים מיקרוסופט נסתה לתקן ולשפץ את Windows Phone. בשלב מסויים אף החליטה להציע אותה בחינם, כמו גוגל. אבל זה היה מאוחר מדי. נתח השוק העולמי שלה מעולם לא חצה את רף ה-4 אחוזים.
רשמית, Windows Phone עדיין בחיים. בתחילת השנה הודיעה מיקרוסופט כי התמיכה בה תסתיים ב-10 בדצמבר 2019.
סימביאן: זיהוי עם נוקיה
בתחילת 2007 היתה מערכת ההפעלה סימביאן בשיאה. סימביאן הייתה מזוהה עם מכשירי נוקיה אך לא היתה בבעלותה באותן שנים. עם מכשירי דגל כמו נוקיה N95 המיתולוגי, היא הייתה התגלמות עידן הסמארטפונים שקדמו לאייפון ולאנדרואיד. שנתיים לאחר מכן כבר הייתה בצרות, וב-2012 למעשה שבקה חיים.
לכישלון של סימביאן הרבה סיבות. אין ספק, למשל, שהופעת האייפון זירזה אותו. אפל הגדירה מחדש את מושג הסמארטפון, עם ממשק מגע ידידותי ודגש על השילוב בינו לבין האינטרנט, והצרכנים הצביעו בארנקיהם. כמעט שנתיים עברו מהצגת האייפון ועד שהגיע לשוק מכשיר סימביאן עם מסך מגע, N97 של נוקיה. הזלזול שהביעו אנשי נוקיה בפומבי באייפון וממשק המגע שלו שנתיים לפני כן טפח על פניהם בעוצמה.
בלאקברי: סמל סטטוס עסקי
הרבה לפני שהאייפון הפך לסמל סטטוס בעולם המערבי, הכבוד הזה היה נחלתה של בלאקברי - סדרת סמארטפונים של חברת RIM הקנדית. היום כבר אין כמעט סלולריים שיכולים להצביע במובהק על השתייכותו של בעליהם למגזר כזה או אחר, אבל בתחילת שנות האלפיים הבלאקברי היה נחלתם של אנשי עסקים ונתפר למידותיהם.
מערכת ההפעלה של המכשירים הללו, Blackberry OS, הייתה מהראשונות ששמו דגש על קישוריות אינטרנט וחיבור קבוע למייל הארגוני. כשאנשים לא חלמו עדיין על שימוש באינטרנט בחו"ל, מכשירי בלאקברי נמכרו עם חבילות שהבטיחו גישה למייל מכל מקום בעולם. בעליהם יכלו לתקשר זה עם זה דרך מסנג'ר מוצפן, והטלפונים הגיעו עם מקלדות מלאות וממשקים שהותאמו ליישומים עסקיים.
החגיגה נגמרה בתחילת העשור הנוכחי. כשהאייפון ומכשירי האנדרואיד הראשונים הגיעו לשוק, RIM לא נפגעה מיידית. ב-2010 היא עדיין ייצרה 20 אחוזים מהסמארטפונים בעולם. אך עם הפיכתן של iOS ואנדרואיד לאטרקטיביות גם עבור אנשי עסקים, ועם צמיחת חנויות האפליקציות שלהן, החלה הדעיכה. ב-2013 עוד ניסתה RIM לעבור לבלאקברי 10, שתמכה חלקית ביישומי אנדרואיד, אך המכירות צנחו.
השריד הכמעט-אחרון של Blackberry OS הוא המסנג'ר המאובטח, הזמין כיום כאפליקציה לאנדרואיד, אך גם הזמינות הזו מגיעה לסופה. למעשה, בסוף השבוע תסגור חברת Emtek האינדונזית, שתפעלה את הרישיון מאז 2016, את שרתי השירות.
webOS: השראה לכולם
כאשר חברת Palm הציגה את מערכת ההפעלה webOS שלה, בינואר 2009, זו היתה כבר מערכת הפעלה המוכנה לעידן ממשקי המגע. היא הייתה מרשימה. ממשקי המגע של webOS היוו "השראה" לכמה מהממשקים בהם משתמשות אפל וגוגל היום. הנעת האצבע מתחתית המסך כדי לחשוף כרטסת של חלונות? המקור הוא webOS. הטענה אלחוטית? פאלם הייתה שם לפני עשור. חיפוש מאוחד בכל מערכת ההפעלה? כנ"ל.
מה שהרג את webOS הן מספר החלטות שנגעו דווקא לחומרה. הטלפונים של פאלם - עם מסכים קטנים ומקלדת מלאה - לא היו אטרקטיביים מספיק לצרכנים. ב-2010 נמכרה החברה ל-HP, ושנה לאחר מכן החליטה HP למכור את כל חטיבת הסלולריים שהתבססה עליה. יש לא מעט אנשים שזוכרים את webOS בעיקר כי בסוף 2011 מכרה HP את מלאי טאבלטי ה-Touchpad שלה, שהתבססו על מערכת ההפעלה הזו, ב-99 דולר. זה היה מחיר אטרקטיבי מאוד לטאבלט באותה התקופה, והם נמכרו תוך דקות.
למרות שחלום ה-webOS הסלולרית מת, מערכת ההפעלה הזו דווקא חיה וקיימת גם היום. ב-2013 מכרה אותה HP ל-LG הקוריאנית, שעושה בה שימוש מאז במסכי הטלוויזיה החכמים שלה. זה ממש לא אותו ממשק ולא אותן היכולות - אבל אי שם בתוך מסכי LG החדשים מסתתרות להן כמה שורות קוד, שתפעלו את אחת ממערכות ההפעלה החדשניות ביותר שנראו בעידן מסכי המגע.
FirefoxOS: השוק הפנה עורף
הרעיון של חברת מוזילה, שמפתחת את דפדפן פיירפוקס, היה מעניין: מערכת הפעלה מותאמת במיוחד לעידן האינטרנט. על-פי החזון, שהוצג בתחילת 2012, זו הייתה אמורה להיות מערכת הפעלה עם אפליקציות המבוססות כולן על טכנולוגיות רשת פתוחות, כמו HTML5 - בעיקר כדי להקל על הפיתוח ולאפשר למפתחים לבנות אפליקציות בצורה קלה יותר. ההבטחות הראשוניות היו לאפליקציות שלא תהיינה נחותות מאלה שמגיעות לאנדרואיד ול-iOS.
הניסיון כשל. שלוש שנים לאחר השקת הגרסה הראשונה של Firefox OS, נראה היה שהשוק המערבי לא מעוניין במה שהיה לה להציע, ומכשירים עם Firefox OS נמכרו בעיקר בשווקים מתפתחים במחירים נמוכים. גם היצע האפליקציות מעולם לא התרומם, ומוזילה התקשתה להתחרות באנדרואיד גם בשווקים המתפתחים.
אך כמו במקרה של webOS, גם היא לא מתה. מוזילה כבר לא תומכת בה, ואין עוד סמארטפונים מבוססי פיירפוקס, אך בהיותה קוד פתוח יש כמה חברות שלקחו והתאימו אותה לצרכיהן. פנסוניק, למשל, מבססת את ממשק הטלוויזיות החכמות שלה על Firefox OS. גם מערכת KaiOS, שנמצאת כיום בכמה טלפונים זולים, מבוססת על העבודה שעשו בזמנם אנשי מוזילה.
Tizen: שעונים וטלוויזיות
וכן, יש גם את Tizen של קרן לינוקס - לא כישלון אך גם לא בדיוק הצלחה. מגרעין מערכת ההפעלה הבסיסי הזה יצאו כמה מערכות הפעלה, כמו MeeGo ז"ל של אינטל ונוקיה, ו-Bada של סמסונג. האחרונה לאמץ אותה היא סמסונג, שבשלב מסויים אף הטמיעה אותה נסיונית בכמה סמארטפונים. כיום היא משלבת אותה בשעונים ובטלוויזיות החכמות שלה, עם חנות אפליקציות פעילה ותמיכה מתמשכת.
