פרשת שיכון ובינוי: הכל התחיל כשעובד גילה שחיתות - וסירב לשתף פעולה
ההמלצה להגיש כתב אישום בפרשת השוחד בשיכון ובינוי נגד בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, מהווה אבן דומינו נוספת שנופלת במה שנחשבת לאחת הפרשות החמורות שבהן מעורבת חברה ציבורית גדולה בישראל
ההמלצה להגיש כתב אישום בפרשת השוחד בשיכון ובינוי נגד בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון , מהווה אבן דומינו נוספת שנופלת במה שנחשבת לאחת הפרשות החמורות שבהן מעורבת חברה ציבורית גדולה בישראל בשנים האחרונות. יחד עם אריסון החליטו חוקרי להב 433 להמליץ להעמיד לדין גם את יד ימינה אפרת פלד ועוד בכירים לשעבר ובהווה באחת מחברות הבנייה והקבלנות הגדולות במשק, ולבטח אחת המוכרות שבהן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוחד בעשרות מיליונים בשיכון ובינוי: "להעמיד לדין את שרי אריסון"
שרי אריסון מוכרת 50 מיליון מניות בנק הפועלים בכ-1.3 מיליארד שקל
אריסון: "טענות לשוחד סותרות את מה שאני מאמינה בו"
תחילת הפרשה בתביעה שהגיש כנגד החברה עו"ד שי סקף, ששימש חשב החברה בסניף בקניה, בטענה שזו נמנעת מלשלם לו שכר - לטענתו תוך הפעלת לחץ ואיומים - אחרי שחשף לכאורה מעשי שחיתות חמורים. הוא מתאר בתביעה כיצד פעלה לטענתו השיטה, שכללה גם הוצאת חשבוניות פיקטיביות כנגד כספים ששולמו במזומן מתוך קופת החברה לצורך תשלומי השוחד. התביעה הובילה לפתיחת חקירה סמויה ולאחר מכן גלויה כנגד החברה.
סקף טען שמנהל הסניף בקניה, דן שחם, זימן אותו למשרדו וטען שהגיע הזמן "להכניס אותו למשפחה". אז הציג לו שחם, כך נטען, מחברת אדומה שהייתה שייכת למנהל אזור מזרח אפריקה בשיכון ובינוי, בנימין ארביט, שבה תועדו בפירוט התשלומים שניתנו במזומן כשוחד לכאורה למוטבים בקניה, באוגנדה ובטנזניה. סקף טוען בתביעתו שסירב לשתף פעולה, וכתוצאה מכך זכה להתנכלות מצד שחם.
סקף פנה לרו"ח רובי לזרוב ממשרד BDO שביקר את דוחות החברה הבת, ולטענתו הוא הכיר את הדברים ומדובר בפרקטיקה מוכרת ומושרשת שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, וכן של ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המחלקה המשפטית, ומגיעה אף למנכ"ל שיכון ובינוי באותם ימים, עופר קוטלר.
הרווחיות של שיכון ובינוי מפרויקטים באפריקה נחשבת גבוהה יחסית לפרויקטים במקומות אחרים בעולם, מה שככל הנראה הדליק נורה אדומה נוספת אצל החוקרים והוביל לצורך לחקור גם את מי שבדקו, ביקרו ואישרו את הדוחות הכספיים של החברה ושל החברות הבנות שלה.
כספים שנועדו לפיתוח תשתיות באפריקה
אחת הסיבות לחומרת הפרשה היא שעלה חשד שאנשי שיכון ובינוי מעלו בכספים שהתקבלו ממוסדות בנקאיים שמסונפים לאו"ם, ונועדו לפיתוח תשתיות במדינות מתפתחות באפריקה. לכך עשויות להיות השלכות קשות גם לישראל ולתדמית שלה בעולם.
למרות ההסתבכות באפריקה, מכרה אריסון את השליטה בשיכון ובינוי לנתי סיידוף, ששילם על מניותיה בחברה כ-1.1 מיליארד שקל, הנחה של כ-־200 מיליון שקל לעומת מחירן בשוק באותה עת.
ההמלצה להעמיד לדין את אריסון, אף שלא נשאה בתפקיד רשמי בחברה, מעידה שלחוקרים יש ככל הנראה ראיות שהיא ידעה על דפוס ההתנהלות באפריקה אולי דרך הדירקטורים שמונו מטעמה, בהם אפרת פלד, מנכ"לית אריסון השקעות ויד ימינה.
לפנייה לכתב/ת 
