פרקליט המדינה: "הטענות שרודפים את נתניהו - כזב"
שקרים, טענות מופרכות וחסרות שחר, השמצות והכפשות משיקולים זרים - אלו המונחים שבהם נקב שי ניצן בנאום נוקב בכנס לשכת עורכי הדין באילת. הוא האשים: "שקר מחלחל אט-אט לליבם של רבים". קודם לכן נשאה שרת המשפטים נאום פרידה: "המחטף של שנות ה-90 עומד להשתנות באופן דמוקרטי"
עוד בכנס לשכת עורכי הדין:
נשיאת העליון נגד נתניהו: "דיברת על הצורך בבית משפט חזק - מה נשתנה?"
מנדלבליט: הטענה שחסינות תגן על נתניהו מהחלטות לא ענייניות - חסרת בסיס
ניצן אמר כי הפרקליטות והמשטרה עומדות בפני ביקורת המבוססת על שקר: "לפי הנטען, מטרתנו היא אחת - הפלת ראש הממשלה המכהן מנימוקים פוליטיים בלבד. טענה מופרכת רודפת טענה מופרכת, והשקר, כטיבו של שקר שחוזרים עליו שוב ושוב, מחלחל אט-אט לליבם של רבים".
"הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק מסמנת מראש מטרות מטעמים פוליטיים ופועלת לנטרל אותן - היא טענת כזב", הוסיף ניצן. "הטענה הנשמעת כאילו על הפוליטיקאים להתגונן באמצעות חקיקה שונה ומשונה מפני מערכת אכיפת החוק, שתופרת תיקים כביכול, היא טענת כזב. ואף על פי כן, לצערי, נדמה כי השקרים האלה לא נעלמים אלא הולכים ומתפשטים. אני בטוח בדבר אחד: סוף האמת לנצח. סוף הצדק לנצח. שום השמצה ושום שקר לא יסיטו אותנו ממלאכתנו".
"אין זה סוד שאנו משייטים כיום במים סוערים, סוערים עד מאוד", אמר ניצן בפתח דבריו. הוא הקדיש חלק מנאומו לחשיבות של מוסד השימוע ולתיקי נתניהו: "אין בכוונתנו לקפח את ראש הממשלה ולהקצות לבאי כוחו זמן קצר מדי להכנה. מנגד, אין גם כל מקום לדרוש ולצפות כי נתמהמה ונקצה פרקי זמן ארוכים יתר על המידה כאשר אין סיבה אמיתית לכך. על יסוד היקף החומר בעניין דנן, פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק זמן סביר לחלוטין להתכונן לשימוע.
"אני מזכיר כי אנו מטפלים באלפי חשודים מדי שנה וגם להם אנו קוצבים פרקי זמן סבירים, על פי היקף החומר המדובר, ובמקרים רבים אנו דוחים את בקשותיהם לארכות. גם בנושא זה חשוב להקפיד על שוויון מהותי. לפיכך, גם מטעם זה לא מצאנו לנכון להיענות לבקשה החריגה עד מאוד שהופנתה אלינו, ליתן הארכה של שנה נוספת עד לשימוע", אמר פרקליט המדינה.
לדבריו, גם ההחלטה על מועד השימוע לראש הממשלה "הפכה בידי גורמים שונים כלי לניגוח רשויות אכיפת החוק תוך העלאת טענות חסרות שחר. בשנה האחרונה, ואף לפניה, אנו עדים להתגברות ההתקפות נגד מערכת אכיפת החוק. כבר לקראת העברת תיקי החקירה מהמשטרה לפרקליטות, ומיד לאחר מכן, חזינו בהתקפות נגד צוותי החקירה ובהשתלחויות אישיות נגד מפכ"ל משטרת ישראל הקודם. הטענה הייתה כאילו בכירי משטרת ישראל גיבשו את המלצתם בתיקים אלה משיקולים זרים.
"לצערנו, כפי שהיה צפוי, עם העברת חומרי החקירה לבחינה בפרקליטות וגיבוש המלצותינו התגברו ההתקפות כלפי הפרקליטות, ובייחוד כלפי פרקליטת המחוז האחראית לתיקים וכלפיי באופן אישי. ושוב, הטענה הייתה כי גם אנו פועלים משיקולים זרים. משגיבש היועץ המשפטי לממשלה את המלצותיו ופרסמן ברבים, נוסף גם הוא לרשימת המותקפים - וראו זה פלא, גם ליועץ המשפטי לממשלה מיוחסים שיקולים זרים.
"לפי הטענה, כולם פועלים משיקולים זרים. לכולם יש מטרה זהה: החל במפכ"ל וראשי אגף החקירות; המשך בכל בכירי הפרקליטות, וכלה ביועץ המשפטי לממשלה ובמשניו. והמטרה המיוחסת לנו איננה כמובן עשיית משפט צדק; איננה העמדת מי שיש נגדו ראיות לדין פלילי וגניזת תיק נגד מי שאין נגדו ראיות מספיקות".
בסיום נאומו דיבר פרקליט המדינה מדם ליבו על הצורך להגן על מערכת אכיפת החוק, הפועלת בשליחות אזרחי המדינה להגנה מפני פשיעה ועבריינות: "אנו לא חסינים מטעויות. מערכת המשפט אינה חסינה מטעויות. כל מערכת, כל אדם, אינם חסינים מטעויות. אך בין טענות לטעויות שעלולות לקרות בתום לב לבין טענות המייחסות זדון לעשרות ומאות משרתי ציבור ישרי דרך ישנו מרחק עצום. מערכת אכיפת החוק, ומערכת המשפט כולה, מורכבת מאנשים טובים, אזרחי הארץ הזו".
נאום הפרידה של שקד
שרת המשפטים איילת שקד הגיעה לכנס לשכת עורכי הדין במחשבה שמדובר בנאום הפרידה שלה: "חשבתי שזה נאום פרידה ממשרד המשפטים, ושבשבוע הבא אעזוב את רחוב צלאח א-דין. אבל לפוליטיקה חוקים משלה, ואי אפשר לדעת מה יהיה עד יום רביעי".
בנאומה עברה שקד על הפעולות שעשתה במשרד המשפטים, והתייחסה לסערה סביב הרצון לחוקק את פסקת ההתגברות: "הרעיון לייבא את פסקת ההתגברות מקנדה היה של לא אחר מאהרן ברק. הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד חופש העיסוק, והוא אף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. כנראה אזל אז הנייר במדפסות, כי לא זכורה לי עצומת משפטנים נגד חורבן הדמוקרטיה".
שקד הוסיפה: "אין רשות שהיא מעל הכללים ומחוץ למערכת האיזונים והבלמים. אני קוראת לאלו הסבורים שכל תזוזה במערכת האיזונים היא קץ הדמוקרטיה – הפסיקו עם הבכי והנהי. דברו לגופו של עניין. יש תחושה שטענות חזקות מהצד השמרני נתקלות בחומות של הפחדה ודמגוגיה מהצד שני. בואו ננהל את הדיון הזה ברצינות הראויה לו. מה שקרה במחטף בשנות ה-90 עומד להשתנות באופן דמוקרטי.
"השינויים אותם הובלתי נעשו לשם שמיים, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לצערי, לא תמיד היה כך כלפיי", אמרה שקד. "כל שינוי גרר מתקפה מצד מגיני הדמוקרטיה בעיני עצמם. כל אתגור נתפס כמות הדמוקרטיה. כל רפורמה נמשלה לאויב בשער".
לפנייה לכתב/ת 
