לכל ביס יש מחיר
היום אין עוד ספק בקשר שבין תזונה נכונה לבריאות פיזית ונפשית. על כך הצביע עוד הרמב"ם לפני כ-800 שנה. אז מה לאכול ועל מה לוותר, איך וכמה לאכול, ואיך התזונה קשורה לדיכאון? על כל אלו ועוד בכתבה שלפניכם
"אכילה גסה לגוף כל אדם – כמו סם המוות, והיא עיקר כל החלאים". כך כתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) - רופא הגוף והנפש והפילוסוף החשוב, לפני יותר מ־800 שנה, והקדים את כולם באשר לתפיסה, שבריאות תקינה היא גם פועל יוצא של תזונה נכונה ואורח חיים בריא. 800 שנה לאחר מכן, ועדיין התפיסה של הרמב"ם והמלצותיו בנושא תקפות.
יש לא מעט חוקרים שמתעקשים לקשור בין איכות התזונה לתוחלת חיים. כהוכחה הם מצביעים על העובדה, שעלייה בתוחלת חיים הייתה בעיצומה עוד לפני המהפכה המודרנית ברפואה ולפני שפירות המהפכה התעשייתית התחילו להשפיע על רמת החיים של האוכלוסייה, ומכאן שמקורה בשיפור בכמות, באיכות וזמינות המזון. צד נוסף להוכחה מתקבל מהארצות המפותחות, בהן מסתמנת במחצית השנייה של המאה ה־20 דווקא האטה הדרגתית בקצב העלייה בתוחלת החיים, למרות ששיעור האוכלוסייה שנהנה מתזונה טובה ממשיך לעלות. זה, לדעת המומחים, בין היתר בגלל גידול בתחלואים שונים, שהם פועל יוצא של תזונה עשירה מדי.
ההתעניינות הגוברת בתרבויות המזון הפכה בשנים אחרונות לאחד ממוקדי המחקר בתזונה המודרנית, כשהחוקרים הופכים גם ממליצים. יש לציין, שלא אחת מובילים המחקרים לבלבול בנושא. למשל, מול מחקר שיטען ויוכיח כמה החלב רצוי לבריאות, יופיע מחקר נגדי שיצביע על הסכנות שבשתיית חלב. כך לגבי יין, שיש המזהירים מפניו, ולמול זה נמצא קשר בין שתיית יין אדום לשיעור נמוך של תחלואת לב בצרפת, למרות צריכת שומנים גבוהה של הצרפתים. דבר אחד ודאי: כל מחקר וכל המלצה אינה גורפת אלא בהתאם לגופו ונפשו של כל אדם.
מזונות טובים ורעים
פה המקום לחזור לרמב"ם, שלפי הגדרתו, תזונה בריאה היא תזונה המותאמת אישית לאדם לפי מזגו, גילו, עיסוקו ומצב בריאותו. באופן כללי קבע הרמב"ם שעל האדם להתאים את עצמו לסביבתו הטבעית, מה שאומר שיש להתאים את התזונה לפי עונות השנה והמיקום הגיאוגרפי בו נמצא האדם. אם בחורף מומלץ לאכול מאכלים מחממים ומעט תבלינים חמים, בקיץ מומלץ לאכול מאכלים שמצננים את הגוף, כגון: מוצרי חלב איכותיים וירקות ופירות מצננים.
הרמב"ם חילק את סוגי המזון לטובים ורעים, למשל: הוא הצביע על סכנה באכילת דגים גדולים, ישנים ומלוחים, כי ככל שהדג גדול יותר הוא מכיל יותר רעלים וכספית. הוא חילק את המזונות לכאלו שכדאי לאכול מהם מעט, כאלו שיש לאכול מהם בכמות קטנה והמליץ על מזונות בריאים, כדוגמת לחם מחיטה מלאה, פירות וקטניות, שמן זית (אך לא ביום חם), בשר עוף ובמיוחד מרק עוף, דגים (בעיקר דגים קטנים שיש בהם הרבה אומגה 3) וביצים. עוד קבע הרמב"ם: "הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים" (הלכות דעות, פרק ד').
לא רק זאת, אלא שהרמב"ם גם סיפק עצות איך נכון לאכול. למשל, הוא ייעץ לאכול רק אם רעבים, לשתות רק אם צמאים, לא למלא את הקיבה עד הסוף, לא לשתות מים במהלך הארוחה, ולאכול את האוכל הקל לפני הכבד, בישיבה ולא בעמידה.
עם השנים קמו חוקרים וממליצים רבים, שפיתחו תיאוריות והמלצות להתאמת התזונה לאדם. למשל, המלצה לדיאטה לפי סוג דם, דיאטה פסאודו־מדעית שהתווה הנטורופת פיטר ד'אדאמו בספרו "אכול נכון לפי סוג הדם שלך". התיאוריה הזו כבשה את הפסגה בתחילה, אבל פינתה מקומה בחלוף השנים להמלצות חדשות ושונות בנושא.
אפרסק, פטרוזיליה וקינמון
הסינים התאימו בבסיס התזונה שלהם את פילוסופיית חמשת היסודות לחמש האיכויות היסודיות בטבע ובחיי האדם: עץ, אש, מתכת, מים ואדמה, כשהרמוניה ואיזון הם הרעיונות המרכזיים העומדים בבסיס הרפואה והתזונה הסינית. טיפול בעזרת רפואה סינית ותיקון תזונתי נעשה בעזרת צמחי מרפא וצמחי מאכל סיניים, על־ידי תפריט מאוזן שנבנה על־פי פילוסופיה סינית מבוססת טעמים, ריחות וצבעים.
למשנתם, האגס הוא פרי שמחזק את ין הריאה, מקרר ומוציא ליחה. האפרסק מחזק את ין המעי הגס, מניע דם ומחמם. הבננה מקררת ומפיגה רעלים. בין הירקות הצביעו הסינים על אספרגוס כפותר לחות מיותרת, בצל ירוק נכנס למרידיאן הריאות, מחזק יאנג ומייזע. כרוב משפיע על מרידיאן המעי הגס, מרגיע שיעול, מטפל בעצירות ובדלקות. שורש פטרוזיליה נמצא כמחזק דם, מניע ומשתן. בין הדגנים המומלצים נמצאים אורז, דוחן, זרעי פשתן, כוסמת ירוקה וסובין חיטה, ובקטניות מומלצות: שעועית שחורה, עדשים שחורות ומאש. תבלינים מומלצים הם אורגנו, הל, ג'ינג'ר, פלפל שחור, קינמון ומלח ים. התזונה הסינית ממליצה על שילוב אגוזים, זרעים וגרעינים שונים, על אכילת אצת נורי, ושתיית תה ירוק או קמומיל.
יש לזכור, שתזונה לקויה היא לא אחת תוצאה של מתח ולחץ בחיי היומיום של החיים המודרניים. אורח חיים עמוס לא מספק זמן לאכול ארוחה טובה ונכונה, מה שמוצא ביטוי בשלב מאוחר בבעיות עיכול, סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. כדי לא להגיע למקום הזה, ממליצים רופאים ותזונאים על הפחתת מזונות מעובדים ומתועשים וצריכה של מזון טרי. ההמלצה היא לשלב פירות, ירקות טריים או מבושלים, דגנים מלאים ושמנים טובים.
ולא רק לבריאות פיזית קשורה תזונה נכונה, אלא גם לבריאות הנפשית. ממחקרים עולה מסקנה חד־משמעית: תזונה היא גורם חשוב בהשפעה על בריאות נפשית באותה רמה בה היא חשובה לבריאות הפיזית. בשנים האחרונות הוכח הקשר בין דיאטה ותזונה למחלות נפשיות נפוצות כגון דיכאון וחרדה, כשהנושא נבדק לעומק בילדים ובמבוגרים. מתברר, שרכיבים מסוימים המצויים במזון מאפשרים התחדשות וצמיחה של המוח, ולכן מומלץ לצרוך מזונות שמכילים מרכיבים כגון אומגה 3 ואבץ, שמתורגמים לתפקוד ותחושה טובים יותר. זאת לעומת שומנים רוויים וסוכרים מזוקקים, להם יש השפעה שלילית על החלבונים במוח.
במחקר מסוים נמצא, כי סיכון לדיכאון עולה בכ־80% כאשר משווים בין צעירים המורגלים בתזונה מערבית לאלו שמקבלים תזונה מלאה ונכונה. פה ההמלצה היא לנסות להקפיד על תזונה נטולת מזונות מעובדים, סוכרים ומוצרי חלב, ואז להכניסם מחדש בהדרגה לתזונה, מה שיאפשר לבחון את השפעתם על מצבי הרוח. גם בנושא זה יש לזכור, שמה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר, ולכן יש מקום להיוועצות עם מומחים בנושא.
עקרונות התזונה על־פי הרפואה הסינית
✾ האגס הוא פרי שמחזק את ין הריאה, מקרר ומוציא ליחה.
✾ האפרסק מחזק את ין המעי הגס, מניע דם ומחמם.
✾ הבננה מקררת ומפיגה רעלים
✾ הדגנים המומלצים - אורז, דוחן, זרעי פשתן, כוסמת ירוקה וסובין חיטה.
ובקטניות מומלצות - שעועית שחורה, עדשים שחורות ומאש.
✾ תבלינים מומלצים הם אורגנו, הל, ג'ינג'ר, פלפל שחור, קינמון ומלח ים. התזונה הסינית ממליצה על שילוב אגוזים, זרעים וגרעינים שונים, על אכילת אצת נורי, ושתיית תה ירוק או קמומיל.
עקרונות התזונה על־פי הרמב"ם
✾ בקיץ מומלץ לאכול מאכלים שמצננים את הגוף, כגון: מוצרי חלב איכותיים וירקות ופירות מצננים.
✾ מזונות בריאים, כדוגמת לחם מחיטה מלאה, פירות וקטניות, שמן זית (אך לא ביום חם), בשר עוף ובמיוחד מרק עוף, דגים (בעיקר דגים קטנים שיש בהם הרבה אומגה 3) וביצים.
✾ עקרונות אכילה לאכול רק אם רעבים, לשתות רק אם צמאים, לא למלא את הקיבה עד הסוף, לא לשתות מים במהלך הארוחה, ולאכול את האוכל הקל לפני הכבד, בישיבה ולא בעמידה
לפנייה לכתב/ת 
