אתה בסטרס? משמע אתה קיים!
הקשר בין גוף ונפש מעולם לא היה ברור יותר, אבל גם מבלבל: מצד אחד סטרס אחראי למחלות שונות, ומצד שני יש שקוראים לאמץ אותו בשל יתרונותיו. מבולבלים? רק אל תיכנסו למתח. כל ההסברים פה
נדמה שמאז נברא האדם, היו מתחים ולחצים יסודות בלתי נפרדים מהחיים. ככל שהחברה הפכה מודרנית יותר, עם התפתחות הטכנולוגיה והפיכת העולם לגלובאלי ותחרותי, הלך והתעצם יסוד הסטרס, והפך גורם משפיע על ההתנהלות האנושית. לא אחת שומעים את הביטוי: "המתח הורס לי את החיים". ואכן למתחים וללחצים יש מחירים לא פשוטים. המומחים מבדילים בין מתח נפשי מזיק, שנוצר מהאופן בו מפרשים ומתייחסים למצבי לחץ שנוצרים כתוצאה מאירועים חיצוניים, ושמרגישים חסרי שליטה לגביהם.
כשהבעיה מתעצמת והסטרס מתמשך, הוא משפיע על הגוף ועל הנפש כאחד. פסיכולוגים ורופאים טוענים ואף מוכיחים איך המתח הופך אנשים לחולים! מתח נפשי יכול להתבטא בבעיות בעיכול, לחץ דם, כאבי שרירים, כאבי גב, לחץ בחזה, הפרעות שינה, מחלות לב, מיגרנות, רגישות יתר של העור, ועד פגיעה במערכת החיסונית. מחקרים רבים הוכיחו תגובות פיזיולוגיות, שהן תוצאה של מצבי לחץ ומתח, שעם הזמן מעמיסות על הגוף מעבר למה שהוא מסוגל לשאת. מכיוון שלגוף יש דרכים משלו להילחם בסטרס, מאגר הוויטמינים והמינרלים מתדלדל, מערכת החיסון נחלשת, והתוצאה מתחילה בעייפות, שמקשה על תפקוד יומיומי, ועלולה להוביל עד מחלות אמיתיות שונות. בצד זה מתברר, שלמתח יש גם צדדים חיוביים ואפילו הכרחיים להתפתחות ולהצלחה.
הגוף מספר את סיפור חיינו
ההודים התייחסו ליחסים שבין גוף ונפש כבר לפני אלפי שנים בכתבי הוודות (קובצי דת) שלהם. גם ברפואה הסינית תיארו כבר לפני 2,000 שנה את היחסים ההדוקים בין הגוף לנפש. לעומת העולם המזרחי, בו החיבור בין הגוף לנפש מובן מאליו, לעולם המערבי לקח זמן לגלות ולהבין את משמעות החיבור. הראשון שהצביע עליו היה הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך, מתלמידיו של פרויד, שהצביע על קשר ישיר בין תהליך הנשימה ליכולת לבטא רגשות, והצביע גם על הקשר בין הסטרס לצורה החיצונית של האדם. על־פי חקירתו, אנשים שהיו להם חוויות ילדות דומות בזמנים דומים, פיתחו מבני גוף דומים.
למשל: ילד שלא הביע רגשות וקיבל מסרים במודע או שלא במודע, שלבטא רגשות של צער ועצב זה דבר אסור, יכול לפתח מבנה גוף מכונס בחלק העליון של החזה, כשהכתפיים מעט מוטות קדימה כאילו במטרה לסגור את בית החזה, וכך להגן ולשמור על הלב ולשלוט בנשימה. לטענת רייך, הגוף שלנו מספר לנו ולעולם את סיפור חיינו, את הלחצים, האכזבות והשמחות.
כמו בכל דבר, שאלת המינון קובעת גם פה. צריך להבין שמתח נפשי מצריך טיפול בדיוק כמו בעיה פיזית, וכשכבר ברור שאנחנו נמצאים בתוך מתח ולחץ מתמשכים, חייבים לאמץ שיטה שתביא את הגוף ואת הנפש שלנו למנוחה, לרגיעה ולהרפייה.
זה מתחיל בפעילות גופנית סדירה, בתזונה נכונה, ממשיך לתוספי תזונה תואמים אישית, ולטכניקות הרפייה כמו מדיטציה ויוגה. צריך לזכור ש"נפש בריאה בגוף בריא" זה לא רק משפט, אלא מצב שעל כולנו לשאוף להגיע אליו בכל מקום וזמן.
סטרס חיובי: הכוח המניע
במקביל מצביעים המומחים על מתח/סטרס חיובי, מתח בריא, שמפעיל אותנו ומוביל אותנו להנאה והנעה. לזה התייחסה קלי מק'גוניגל, פסיכולוגית בריאותית, שמנחה את המטופלים שלה במקרים מסוימים לאמץ את המתח, כי יש בו יתרונות, כשהיא מסתמכת על מחקרים, כמו למשל: מתח נפשי מתון מעיד על סיכוי נמוך למוות פתאומי. חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין בחנו רמות מתח נפשי ב־1998. הם חזרו אל הנשאלים ב־2006 וגילו, שאלו שדיווחו על מתח רב וציינו כי הוא מהווה סיכון לבריאותם, היו בעלי סיכון גבוה למוות פתאומי. לעומתם, נבדקים שדיווחו על מתח נפשי רב אך לא תפסו אותו כגורם סיכון לבריאותם, היו בעלי הסיכון הנמוך ביותר למוות פתאומי.
מתח עשוי לדחוף אותנו קדימה ולהכין אותנו להתמודדות עם אתגרים, כך נמצא במחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. החוקרת שיערה, כי סיטואציות של מתח מגבירות את עירנות המוח ודוחפות אותנו לביצועים גבוהים יותר. ממחקרים מסוימים עלה, כי מתח גם משפר את הקשר עם האינסטינקטים שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
