עכשיו כבר אפשר לבטל את חזקת הגיל הרך

החוק האנאכרוניסטי מ-1962, שהתווה את המשמורת והמזונות בגירושין בין מי שהיו לרוב עקרות בית לבין אלה שבדר"כ היו המפרנסים, כבר לא רלוונטי

גיא רוהפורסם: 28.05.19 , 11:02

(צילום: shutterstock)

לאורך שנים רבות, החשש העיקרי מביטול חזקת הגיל הרך היה השפעתו על מזונות הילדים. אימהות גרושות הביעו את דאגתן שהמהלך יביא לדרישה מצד האבות לביטול התשלום, ובכך תיגרם פגיעה אנושה בילדים שמרבית זמנם מתגוררים בבית האם. אבל ההלכה של בית המשפט העליון למזונות ילדים מיולי 2017, שלפיה מזונות ילדים יקבעו על פי יחס הכנסות ההורים לצד יחס חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מהם, נתנה מענה לחשש זה, ובכך למעשה סללה את הדרך לביטול סעיף חזקת הגיל הרך.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הסעיף קובע שעד גיל 6 יהיה ילד להורים גרושים בחזקת אמו על רקע מגדרה בלבד. הוא נחקק ב-1962, בתקופה שבה רוב האימהות היו עקרות בית ואחראיות על גידול הילדים, ורוב האבות דאגו לפרנסה. כמעט שישה עשורים עברו מאז, ובמהלכם התחולל שינוי מהותי ומשמעותי: אימהות, כדבר שבשגרה, לוקחות חלק פעיל בפרנסת הבית, ואבות לוקחים חלק פעיל בגידול ילדיהם. אך החוק לא השתנה ובכך הוא יוצר אפליה מגדרית שלא מתאימה לתקופתנו.

הורה הוא תמיד הורה, והתחרות על ההגדרה של "הורה משמורן" שצצה לפתע אחרי הגירושין היא מיותרת. הצבת שני ההורים במעמדות שונים היא מסר המשפיע לא רק על התפקוד היומיומי של בני הזוג לשעבר בינם לבין עצמם, אלא גם על המסר שמועבר הלאה לילדיהם.

אין חולק שגם אותם אבות שעיקר תרומתם למשפחה הייתה כלכלית, עדיין היו שותפים בחיי הילדים, גם אם הם רק קילחו והשכיבו לישון, או בילו עם הילדים בסופי השבוע. אבות אלה, עם שינוי הנסיבות בעקבות הפרידה, יוכלו, ירצו, וחובה לאפשר להם ואף לדרוש מהם, להיות יותר עם הילדים, לקחת אחריות רחבה וכוללת על הורותם, ליצור סדר עדיפויות חדש, ולהיות עם הילד על פי צרכיו ובהתאם לנסיבות החדשות.

ואכן, ועדת שניט, אשר פרסמה את מסקנות הביניים שלה ב-2008, המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך לצד ביטול המונח "משמורן", ללא קביעת כל חזקה חלופית על הילד. אשר לחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל הורה, אלה צריכים להיקבע ללא קשר להגדרת המשמורת אלא בהתאם למייחד את אותו תא משפחתי.

בכך ביקשה הוועדה ליצור הפרדה מוחלטת בין ההגדרה ההורית שתמיד חייבת להיות שווה ואין מקום לשנותה – אבא נשאר אבא, ואמא נשארת אמא - לבין חלוקת זמני השהות, אך החשש מביטול תשלום המזונות לא איפשר לקדם את המלצות הוועדה.

כיום, בעקבות המלצות הוועדה, מרבית השופטים ערים לצורך במתן אפשרות לשני ההורים לשמור על קשר הדוק עם ילדיהם גם לאחר הגירושים, על ידי הענקת סטטוס זהה הן באופן תפישתי והן באופן מעשי. הגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שהורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים.

בעקבות פרסום ההלכה של בית המשפט העליון לפני שנתיים התחדדה ההבנה שישנם מקרים שבהם ראוי להפחית את סכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות, אך להפחתה זו אין כל קשר להגדרה ההורית. ראייה מקצועית חדשה זו, שמפרידה בין המינוחים "הגדרה הורית" ו"חלוקת זמני השהות", מביאה לכך שכיום לחזקת הגיל הרך אין כל השפעה על סכום המזונות. בכך ירד החסם העיקרי להתנגדות לביטול החזקה.

שינוי החוק הוא הכרחי כדי למנוע את המריבות הכה מיותרות בין בני הזוג הגרושים על הגדרתם ההורית, וכדי לאפשר לילדים הורות מיטיבה של שני הוריהם. האם בכנסת הבאה נראה שינוי והמחוקק יפעל לביטול סעיף חזקת הגיל הרך והמונח "משמורן"? ילדינו ממתינים בתקווה. מתוך מטרה להסביר את השינוי הכה מהותי, פרסמנו באתר העמותה נייר עמדה מקיף שמסביר בהרחבה שינוי זה.