קיצוץ בבריאות, חשש לשביתה בבתי הספר: מחיר הבחירות הנוספות
אי מינוי שופטים, מניעת האפשרות למינוי מפכ"ל או נציב שב"ס, קיפאון בשוק הנדל"ן, דחייה ברכש מסוקים חדשים ופגיעה במערכת הבריאות. אלו רק חלק מההשלכות של יציאה לבחירות, בנוסף לעלות של מיליארדי שקלים למדינה ולמשק. בחירות בפעם השנייה השנה: כמה זה עולה לנו?
מלבד אי הנוחות של יציאה מחדש לקלפי והשיח הקיצוני של מערכת הבחירות, ההחלטה לפזר את הכנסת מביאה איתה עול כלכלי וביצועי לא קטן. מחשש לפתיחת שנת הלימודים, דרך עלות כלכלית של מיליארדי שקלים ועד לפגיעה בתפקוד המשטרה ושב"ס. אלה הדברים שעלולים להיפגע מהבחירות הנוספות.
העלות הכלכלית
קיום בחירות נוספות בקרוב צפויות לעלות למשק ולקופת המדינה כ-5 מיליארד שקלים. החישוב כולל את אובדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לשכירים, מכיוון שיום השבתון הוא למעשה יום חופשה בתשלום.
במשרד האוצר העריכו אתמול כי העלות של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות נאמדת בלפחות 475 מיליון שקלים. ההערכה לא כוללת את העלות למשק הישראלי בשל יום השבתון, אך כוללת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית ותקציב מימון המפלגות.
פגיעה בתפקוד המשטרה והשב"ס
הקדמת הבחירות הקודמות הותירו שניים מארגוני אכיפת החוק ללא מפקד קבוע בראשן. במשטרה כשל הליך מינוי המפכ"ל החדש ובשב"ס נותרו ללא מפקד בשל פרישה של הניצבת הקודמת. כיום עומדים בראשות שני הארגונים ממלאי מקום.
המשמעות של הליכה לבחירות נוספות היא שבמשך כמעט שנה יעמדו בראש המשטרה ושירות בתי הסוהר ממלאי מקום, כלומר המשך של חוסר היציבות הארגוני. במשרד לביטחון פנים היו רוצים לראות מינוי קבוע, כזה שיעשה סדר, אך בתקופה של בחירות הממשלה לא יכולה למנות נציב שב"ס או מפכ"ל קבוע, אלא רק מינוי זמני.
אחת הפגיעות המרכזיות בתפקוד השוטף של המשטרה, בעקבות אי מינוי מפכ"ל, היא המשך הקפאת סבב המינויים בדרגי הביניים בארגון. מאז שהודיע השר גלעד ארדן על הארכת כהונתו הזמנית של ממלא המקום, לא נעשה סבב קידומים במשטרה, למעט סבב קטן של ניצבים. המשמעות היא הגברת השחיקה והעייפות בקרב קצינים בכירים וטובים שרוצים להתקדם בשורות המשטרה.
אנחת רווחה במערכת המשפט
הבחירות הנוספות הצפויות נותנות הארכה של אנחת הרווחה שנשמעת במערכת המשפט מפני יוזמות החקיקה השונות שהועלו, בהן חוק החסינות וחיקוק פסקת ההתגברות. נכון לעכשיו מדובר רק בתוכניות לא רשמיות ולא בהצעות שבהליכי חקיקה מתקדמים.
עם זאת, ישנן כמה יוזמות שכבר יצאו לדרך בכנסת הקודמת והן יקבלו דין רציפות גם לכנסת הבאה. מדובר בחוקים שנחשבים בעיני הצמרת המשפטית ככאלו הפוגעים בשלטון החוק ובזכויות אדם, ויש הטוענים כי הם עלולים להוביל את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג.
בין היתר מדובר בחוק היועמ"שים – לשינוי שיטת מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, חוק גירוש משפחות מחבלים, חוק ההסדרה 2, חוק נאמנות בתרבות, החוק להסדרת החטיבה להתיישבות וחוק עונש מוות למחבלים.
עם זאת, הבחירות החדשות פוגעות במערכת המשפטית, מכיוון שלא ניתן למנות שופטים חדשים. הוועדה לבחירת שופטים לא יכולה להתכנס, מכיוון שארבעה מתוך תשעת נציגיה הם שרים וח"כים שטרם נבחרו.
פגיעה בבניין הכוח של צה"ל
קיפאון של הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני והיעדר קבלת החלטות ארוכות טווח בשל בחירות נוספות לכנסת ישפיעו מיידית, ולרעה, על בניין הכוח של צה"ל. בצבא כבר החלו ההיערכויות וההכנות לגיבוש תוכנית רב-שנתית חדשה, שהייתה אמורה להגיע לפתחו של הקבינט החדש בקיץ או בסתיו הקרובים.
מלבד התוכנית הרב-שנתית, גם הסכם הסיוע הגדול מארה"ב שהיה אמור להתחיל "לרוץ" השנה ימשיך להמתין: חוזי רכש במיליארדים טרם נחתמו בשל הבחירות האחרונות ומינויו של רמטכ"ל חדש. המגמות והכוונות ישנם, אך אלה לא ייצאו לפועל ללא קבינט. בין ההחלטות שטרם התקבלו: רכישת מסוקי סער חדשים במקום היסעורים בני ה-50, קביעת זהות טייסת הקרב החדשה השלישית (אחרי שתי טייסות ה"אדיר" החדשות), כמויות סוגי החימושים האוויריים הכבדים וכן שורה של אמצעי לחימה חדשים, תוצרת ארה"ב, גם לצבא הירוק.
בריאות: חוששים מקיצוץ, מסקנות הוועדה לא יתממשו
גורמים במערכת הבריאות הביעו דאגה משמעותית מהכוונה לצאת למערכת בחירות נוספת, שעלולה לגרום לקיצוץ נוסף בכל משרדי הממשלה, גם במשרד הבריאות שמתקשה להתאים את עצמו לגידול האוכלוסייה והזדקנותה.
במערכת הבריאות חוששים מאוד מבחירות חדשות, שעלולות לגנוז את מסקנות ועדת אבניאלי-לויט, ועדת חקירה אזרחית לבדיקת מערכת הבריאות, שקבעו שיש צורך בתוספת של חמישה מיליארד שקלים לתקציב הבריאות.
המשמעות של גניזת מסקנות הוועדה, שאומצו על ידי מפלגות רבות – כולל יהדות התורה, היא מכה אנושה למערכת הבריאות, שכן תקציב סל הבריאות לא יגדל ל-750 מיליון כפי שהובטח, לא יתווסף תקציב למחלקות הפנימיות הקורסות וספק אם יתרחש שינוי בשיטת התקצוב של קופות החולים.
שמירה על קיפאון שוק הנדל"ן
כבר כמה חודשים ששוק הדיור בישראל מתנהל ללא יד מכוונת, מאז הסבב הקודם של הקדמת הבחירות. למעשה, שוק הנדל"ן הישראלי שרוי בקיפאון כבר תקופה ארוכה, מאז שהממשלה החלה בהתערבות מסיבית שכללה את הפניית כל קרקעות המדינה לתוכנית מחיר למשתכן.
הסיבה לכך הייתה, בין היתר, ששר האוצר משה כחלון דרש וקיבל את ריכוז הסמכויות בתחום הדיור. לאחר הבחירות הסתמן שמטה הדיוק של כחלון יתפרק וחלק מהסמכויות יחזרו למשרד הפנים, כפי שדרש אריה דרעי. הקדמת הבחירות תבטל לעת עתה את המהלך הזה, אבל ההערכות הן שהוא צפוי צאת בסופו של דבר לפועל.
בתוך כך, בחודשים האחרונים נרשמה אמנם סוג של התעוררות בשוק, כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על עלייה שנתית של 22% במכירת דירות חדשות. עם זאת, מומחים בשוק סבורים שהמגמה הזאת צפויה להתהפך בעקבות הבחירות.
"הקדמת הבחירות היא לא פחות מאסון לשוק נדל״ן חבוט ומדמם, תרתי משמע", אמר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אוהד דנוס. " אם הבחירות יוקדמו, אנשים יחזרו לשבת על הגדר, כי הם לא יודעים מה יקרה".
חשש לפתיחת שנת הלימודים
פתיחת שנת הלימודים הבאה בבתי הספר עלולה להיות מושפעת מאוד מפיזור הכנסת והליכה לבחירות. בחודש הבא צפוי לפוג תוקפו של ההסכם הקיבוצי המרכזי במערכת החינוך, "אופק חדש" של הסתדרות המורים.
בחודשים האחרונים מתנהל משא ומתן בין הצדדים בנוגע להסכם החדש שייקבע את שכר עובדי ההוראה בשנים הקרובות. עם זאת, היעדר שר חינוך מכהן עשוי לגרור עיכוב באישור ההסכם הסופי, ובהתאם לכך שיבושים בפתיחת שנת הלימודים בעקבות היעדר הסכם חדש.
פיזור הכנסת עלול להביא לעיכוב באישור תשלומי ההורים, שנעשה בוועדת החינוך של הכנסת מדי שנה בחודשים יוני-יולי. אם אכן יהיה עיכוב באישור התשלומים הדבר צפוי לגרום לגבייה מאוחרת מההורים ולשיבוש תכנון שנת הלימודים הבאה במוסדות החינוך.
בנוסף, מערכת החינוך צפויה להתמודד בשנה הבאה עם יישום הפעימה הראשונה של התיקון לחוק החינוך המיוחד, שאושר בכנסת הקודמת. הארגונים בשטח כבר מקבלים פניות על פגיעה בזכויות תלמידים והחשש שלהם הוא שבהיעדר הכנסת אין מי שיפקח על משרד החינוך.
מכה לקרנות הפנסיה של הגמלאים
מתחילת החודש הבא, לראשונה אי פעם, צפויים כ-270 אלף הגמלאים של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר "עמיתים" לספוג קיצוץ של כ-1.26% בקצבאות, סדר גודל של כאלף שקלים בשנה. זאת בעקבות הגירעונות הכבדים של הקרנות, שגדלים בכל שנה בכ-200 מיליון שקלים. המציאות הזאת היא נגזרת של חוסר הנכונות של מקבלי ההחלטות להכריע בכל הקשור להעלאת גיל הפרישה לנשים. פיזור הכנסת יאריך את הקץ למצב הקיים.
ההסדר שנחתם ב-2003 לטיפול בגירעונות האדירים של קרנות הפנסיה קבע שחלק מהגרעון יכוסה על ידי המדינה וחלקו בכך שהעמיתים יידחו את גיל הפרישה שלהם, כלומר יתחילו לקבל את הפנסיה מאוחר יותר. בעוד שגיל הפרישה עומד כיום על 67, כפי שנקבע בהסדר, גיל הפרישה לנשים נותר כבר יותר מ-15 שנים על 62.
עד כה לא הכריעו שר האוצר וחברי הכנסת בנושא, בעיקר ברקע טענות שחלק מהנשים ייפגעו מהעלאת גיל הפרישה – כאלו שלא יסכימו להעסיק אותן, או אלו העוסקות במקצועות שוחקים. למרות הצעות שונות לפתרון הבעיה, עדיין אין הכרעות ולמרות החשיבות והדחיפות, גם ההחלטה הזאת תחכה עד שתקום ממשלה חדשה.
הקפאת הדיון במעמד הזרים מאפריקה
יותר מ-33 אלף זרים מאפריקה שוהים כיום בישראל, רובם מתגוררים בשכונות הצפופות של דרום תל אביב ומעמיסים על התשתיות הרעועות גם כך. בינתיים, ילדיהם גדלים ומתחנכים בישראל – כך שההחלטות לגביהם רק הולכות ונעשות קשות יותר.
הרבה מאוד הצעות הועלו בנושא – החל מחיקוק פסקת התגברות שתאפשר לחוקק מחדש את הסעיפים בחוק ההסתננות שנפסלו בבג"ץ, ועד לפתיחה מחדש של מתקן חולות וכליאת הזרים ללא הגבלת זמן.
אבל בפועל מאז שבוטלה תוכנית הגירוש וההסכם עם האו"ם, לפני יותר משנה, הממשלה לא פעלה בנושא. ובכל מקרה, אם הכנסת תתפזר – תפוח האדמה, הכבר לא כל כך לוהט, יהיה נחלת הממשלה הבאה.
פגיעה בשירותי הדת המקומיים
אחת המשימות המרכזיות והדחופות של המשרד לשירותי דת היא מינוי מועצות דתיות ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. החוק קובע כי יש לעשות זאת לכל המאוחר שנה מהבחירות המקומיות, כלומר עד סוף אוקטובר, אך הבחירות האחרונות הקפיאו את התהליך.
במשרד חוששים שבחירות נוספות, יחד עם הקמת ממשלה חדשה, "יבזבזו" את השנה כולה וכתוצאה מכך המועצות הדתיות לא יתפקדו כראוי ולא יוכלו לספק לאזרחים שירותי דת כנדרש.
כבר עתה המשרד נמצא בבעיה ולא יכול להחליף ראשי מועצות כושלים, כמו זה שעומד בראש המועצה הדתית בירושלים וזכה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה. הסיבה לכך היא שלא ניתן למנות יו"ר קבוע למועצה דתית בתקופת הבחירות.
בשבעת החודשים האחרונים הוקפא הליך מינוי רבני הערים והמושבים, והתוצאה היא עשרות תקנים לא מאוישים ברחבי הארץ. גם בהנהלה הבכירה של המשרד יש מחסור בכוח אדם, שני הסמנכ"לים הקודמים פרשו מתפקידם והמכרזים למינוי מחליפיהם הוקפאו בגלל הבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
