אל על: קו חדש ליפן, הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון
חברת התעופה הישראלית הודיעה על השקה של קו חדש לטוקיו, בירת ארץ השמש העולה. במקביל, הציגה דו"ח כספי לרבעון הראשון של השנה שהצביע על ירידה בהכנסות, והושפע מעיתוי הפסח שחל ברבעון השני
חברת אל על הודיעה הבוקר (יום ד') כי החל מחודש מרץ 2020 היא תפעיל טיסות ישירות לטוקיו בירת יפן. ההודעה על הקו החדש נמסרה במקביל לדיווח אחר של החברה על הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.
אל על משיקה אתר לחיפוש טיסות לפי תקציב
נכון להיום אין קו ישיר מישראל ליפן. אל על תפעיל שלוש טיסות שבועיות במטוס בואינג 787 ומשך הטיסה יהיה כ-11 שעות ורבע. הטיסה בדרך חזור תהיה כ-12 שעות וחצי. באל על ציינו כי הביקוש ליפן כיעד תיירותי ועסקי גדל בשנים האחרונות במספרים נרחבים. כ-40 אלף ישראלים ביקרו ביפן בשנת 2018 וכ-20 אלף יפנים ביקרו בישראל.
לדברי סמנכ"ל המסחר של החברה, מיקי שטרסבורגר, השקת הקו היא חלק מאסטרטגיית החברה להרחבת רשת יעדיה בהתאם לביקושי הקהל הישראלי והתיירות הנכנסת לישראל במקביל להתחדשות צי המטוסים של החברה. לאחרונה השיקה קווים לסן פרנסיסקו, ניס ומנצ'סטר ותחל להפעיל טיסות ישירות ללאס וגאס, אורלנדו (בחודשי הקיץ) ושיקגו.
אל תנסו להבין את הטירוף המדהים של טוקיו
"יפן הפכה לאחד מאתרי התיירות המבוקשים בעולם וכעת יוכלו גם הישראלים לבקר בה באמצעות טיסה נוחה וישירה במטוסי הדרימליינר החדשים", אמר שטרסבורגר. "בשנתיים האחרונות קיבלנו פניות רבות מלקוחותינו להפעלת טיסות ישירות של אל על ליפן. אנחנו בטוחים כי פתיחת קו תעופה ישיר בין המדינות תוסיף להגדיל את התנועה ותחזק באופן משמעותי את הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל ויפן".
הצד האחר של יפן: מחוז וואקאיאמה
אל על ממשיכה להפסיד
הפסדה של 55 מיליון הדולרים ברבעון הראשון של השנה מהווה זינוק שלילי של 26 אחוזים בהשוואה להפסד של 44 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2018, וזינוק של 83 אחוזים בהשוואה להפסד שהיה לחברה ברבעון המקביל בשנת 2017. את שנת 2018 סיימה החברה עם הפסד של 52 מיליון דולרים. ב-2017 הרוויחה החברה 6 מיליון דולרים.
מהדו"ח של החברה שפורסם הבוקר עולה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של השנה עמדו על 429 מיליון דולר, ירידה של 7 אחוזים. הרווח הגולמי ירדה ל-26 מיליון דולרים (צניחה של 25 אחוזים) ובשורה התחתונה, כאמור, הפסד של 55 מיליון דולרים
חברת אל על מציינת בדו"ח את הקיטון בהכנסותיה שנבע מירידה במספר הנוסעים לקילומטר וירידה של 2.6 אחוזים בתשואה מכל נוסע. אחת מהסיבות היא העובדה שחג הפסח חל השנה בחודש אפריל בעוד בשנה שעברה הוא חל בחודש מרץ. בנוסף החברה מציינת את הירידה של 18.1 אחוזים בהכנסות מהובלת מטענים.
יחד עם זאת מתברר כי ברבעון הראשון של השנה חל קיטון בהוצאות החברה על דלק סילוני ביחס להוצאות ברבעון המקביל ב-2018, זאת בעיקר בשל ירידה בכמות הדלק שנצרכה על ידי מטוסי החברה. הסיבה לכך היא הכנסתם של מטוסי הבואינג 787 (דרימליינר) שהינם יעילים בצריכת דלק וכן בשל ירידה במחיר הדס"לל בשוק.
מנכ"ל אל על גונן אוסישקין אמר כי "חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון השני, הביא להסטת הביקוש מהרבעון הראשון לרבעון השני. בנוסף, הושפעו ההכנסות מהתחרות, בעיקר בקווים למזרח הרחוק וכן בקווים לאירופה במיוחד מול חברות הלואו-קוסט. כמו כן, החברה מצוייה בתקופת ביניים, במהלכה מוחלפים הציים, כך שנפגמת היעילות התפעולית של החברה. ברבעון זה, התאמנו מראש את היקפי הפעילות לשינויים בציים של החברה, ובפרט לסגירת צי ER767-300 ולתקנות הטייס החדשות (FTL)".
חברות התעופה המסורתיות הגדילו את תנועת הנוסעים שלהם בקווים לישראל וממנה ב-11 אחוזים ותנועת הנוסעים בחברות אלה עמדה על קרוב ל-48 אחוזים מכלל הנוסעים שטסו מישראל ואליה. חברות הלואו-קוסט הגדילו על פי הדוח של אל על את הפעילות שלהן ב-16 אחוזים והובילו כ-24.7 אחוזים מכלל הנוסעים.
החברה מציינת את הגידול בתחרות בנתיבים לאסיה בשל גידול בפעיללות של חברת היינאן, תחילת הפעילות של חברת סצ'ואן איירליינס, את הפעילות של חברת ארקיע בטיסות לבנגקוק וכן את הגידול בפעילות של חברת קתאי פסיפיק ושל חברת אייר אינדיה. בקווים להאסיה נרשמה לחברת אל על ירידה של 3 אחוזים במספר הנוסעים.
המשך התחרות בשוק הביא לכך שנתח השוק של חברת אל על ירד ב-9 אחוזים ועמד על 25.3 אחוזים מכלל התנועה מישראל ואליה.
לפנייה לכתב/ת 
