להט"ב הן בכל מקום ואנחנו לא נסתתר
"את המצעד אתם לא תמנעו, את תליית הדגלים אתם לא תמנעו, את הקיום של להט"ב אתם לא תמנעו, את הנוכחות שלנו במרחב הציבורי אתם לא תמנעו. אני לא אהיה להט"ב בדל"ת אמותיי, אני לא אהיה להט"ב רק במיטה". דעה
אני אתחיל את דבריי באקסיומה, אותה הנחה מובנת מאליה שהכרנו בשיעורי מתמטיקה בחטיבה - להט"ב נמצאות בכל מקום, גם בירושלים. להט"בים גם לא הולכים להיעלם לשום מקום, לא משנה כמה תנסו לדחוק אותנו הצידה. את זה הבנו? יופי, עכשיו אפשר להמשיך.
מדריך: כך תצאו מהארון בפני ההורים
מחקר: בני נוער טרנסים חשופים ליותר תקיפה מינית
כמו בכל שנה, קהילת הלהט"ב בירושלים ובישראל עומדת בפני מחסומים ואנשים שמנכסים לעצמם עיר של 900 אלף תושבים, בני דתות, עדות, מגזרים, מגדרים, אמונות ותפישות שונות האחת מהשניה כמו השוני בין חתול לקסילופון. אבל אם פעם עצם קיומו של המצעד היה מוקד הדיון ולאחר מכן רק מסלולו, החיינו וקיימנו והגיענו לזמן שבו כבוד רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן, מבין שקיומו של המצעד הוא עובדה מוגמרת, וכל תלונותיו מכוונות נגד תליית דגלי הקשת ברחבי העיר.
הדגלים, מספר לנו כבוד הרב, מכערים את העיר ומחייבים את תושבי העיר להזדהות עם משהו שהוא במפורש מנוגד לתורת ישראל הקדושה. אני לא אתווכח עם הרב שטרן על הערכים האסתטיים שלו (למרות שאני רק מזכיר לכבודו איזו משתי הקהילות הקדושות שלנו ידועה בחוש האסתטי שלה), אך רבנו היקר לא הסתובב כנראה ברובה של העיר בה פחי האשפה עולים על גדותיהם, כשהוא מספר שהדגלים מכערים את העיר. איכשהו, תוספת של צבע לעיר שהצבעים השולטים בה כיום הם שחור-שנאת-האחר ואפור-שחיתות, לא נראית לי כמו רעיון רע במיוחד.
אני כן יכול להתווכח עם הרב שטרן כשהוא מוחה על כך שנכפה עליו להזדהות עם דגל הקשת רק בגלל שהוא תלוי במספר רחובות במרכז העיר ירושלים. בתור תושב ירושלים לשעבר, אני יכול לספר למי שלא גר בה מעולם שהעיר מחליפה דגלים כמו סנדלים עם גרביים. האם כבוד הרב מזדהה עם ערכיה של ארצות הברית כפי שמשקף אותם הנשיא טראמפ שהעיר קיבלה בזרועות פתוחות? או אולי, בגלל שנתלה דגלה של ברזיל בחוצות העיר, בשנה הבאה יעבור הקרנבל המסורתי של ריו דה ז'נירו ברחוב קרן היסוד, ועל הר הרצל יוקם עותק של פסל ישו הגואל מקורקובדו? רעיון לא רע, בתכלס. אולי סוף-סוף נצליח להעפיל לגמר המונדיאל.
המטרה: להצר את צעדיו של המצעד
האמת, נראה לי שהבעיה היא לא בדגלים אלא ברב שטרן, שחושש ממה שרבים מאיתנו כבר יודעים - לרוב האנשים באמת לא אכפת. באמת, כבודו - לאנשים לא אכפת. לאיש משיח' ג'ראח ולאישה ממאה שערים יש דברים חשובים יותר להתעסק בהם ביום-יום שלהם מאשר בדגל או אירוע שלא נוגע להם אישית. ואם זה לא מספיק, מצדו השני של הסיפור יושבת לה משטרת ירושלים, שבכל שנה מנסה למצוא טריק חדש כדי להצר את צעדיו של המצעד.
השנה הודיעה משטרת ירושלים שהיא תדרוש הצגת תעודה מזהה מכל מי שרוצה להשתתף במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, כאילו שזאת הדרך להגן על ביטחונם של הצועדים והצועדות. כאילו שמה שהפריע לשוטרים לזהות את ישי שליסל שרצח את שירה בנקי בשנת 2015, היה היעדר תעודה מזהה. היה אפשר לזהות את שליסל האלמוני גם בלעדיה, לאור העובדה שהוא שוחרר רק כמה שבועות לפני כן מהכלא, אחרי שריצה את עונשו על ניסיון לרצוח צועדים במצעד הגאווה ב-2005.
קשה לי להסביר למי מכם שאינה להט"ב עד כמה מאיימת המחשבה על בדיקה של תעודות מזהות בכניסה למצעד. אם אתה בארון, לא משנה כמה יסבירו לך שהשוטרת רק מסתכלת בתעודה ולא תזכור אותך כדי להוציא אותך מהארון, אתה עדיין תעדיף להימנע. אם את טרנסית ועוד לא החלפת את התמונה ברישיון הנהיגה שלך, את לא תרצי להראות אותה לשוטר שעלול לעצור אותך כמתחזה. אם את ערביה ואם אתה חובש כיפה ובאתם לצעוד כלהט"ב או כתומכים, אתם עלולים למצוא את עצמכם מושפלים ונלקחים הצידה לתחקיר. בן 14 שבא עם חברים מבית הספר? אין לו בכלל מה להציג.
מעשה בעול בלתי סביר
אם כל זה לא שכנע אתכם, אני רוצה להזכיר שמצעד הגאווה הוא בראש ובראשונה אירוע מחאה, ודרישה ממשתתפים באירוע מחאתי להזדהות פוגע בעקרונות החופש והחירות שבהם תומכים אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, מתומכי משה פייגלין ועד מצביעות איימן עודה. והאבסורד הגדול? זה לא מה שימנע מאף אחד לפגוע במצעד - תעודות מזהות אפשר לזייף, והפקק שנוצר גם ככה בכל שנה בגלל הבדיקות הבטחוניות בכניסה יכול להפוך למטרה קלה הרבה יותר לכל פסיכופת תורן שמחליט לקחת את חייו של אדם אחר. כך שבעיקר מדובר במהלך לא יעיל שייצור יותר בעיות מתועלת, כשהמסקנה ברורה: שני אלה, המשטרה והרב, מתכנסים לשיטה ישנה-חדשה שנועדה לפגוע במצעד, ונקראת "עול בלתי סביר".ולא, לא המצאתי את ההגדרה הזאת. כבר בשנת 1992 נדרש בית המשפט העליון של ארה"ב למונח "עול בלתי סביר" כאשר עמדה בפניו תביעה של ארגון Planned Parenthood המסייע לנשים בגישה להפלות נגד מושל פנסילבניה, בוב קייסי. הארגון טען שקייסי מנסה למנוע מנשים את הזכות להפלה שנקבעה בפסק הדין רו נ' ווייד ב-1973 באמצעות עול בלתי סביר, כמו למשל חקיקה שחייבה נשים לקבל את אישורם של בעליהן לפני ביצוע הפלה. בית המשפט אישרר את ההחלטה הקודמת שאסור לפגוע בזכותן של נשים על גופן באמצעות איסור על הפלות, אך למעשה איפשר חקיקה שמגבילה את הזכות הזאת, כל עוד לא מדובר באותו "עול בלתי סביר". תחת הטענה הזאת, מדינות רבות בארה"ב קידמו ומקדמות חקיקה דרקונית שמכוונת רק כלפי נשים המבקשות לבצע הפלה או מרפאות המבצעות הפלות.
כמו שם, גם פה - אנחנו לא נמנע מכם לצעוד, אבל אנחנו נוציא לכם את החשק לעשות את זה עד שתפסיקו לבקש. לא שמעתי את הרב הראשי מבקש לא לתלות דגלים של מדינות עם סולם ערכים שפוגע בקדושת התורה, ולא ראיתי את המשטרה דורשת מכל משתתפי מצעד הדגלים של יום ירושלים להזדהות. איכשהו, את הדברים האלה מבקשים רק ממצעד הגאווה בירושלים.
אז אני אחזור רגע לתחילת הטור ואזכיר לכל מי שהתבלבל - את המצעד אתם לא תמנעו, את תליית הדגלים אתם לא תמנעו, את הקיום של להט"ב אתם לא תמנעו, את הנוכחות שלנו במרחב הציבורי אתם לא תמנעו. אני לא אהיה להט"ב בדל"ת אמותיי, אני לא אהיה להט"ב "רק במיטה". אני, אנחנו, כולנו נצעד ביום חמישי הבא בירושלים - להט"ב ובעלי ובעלות הברית שלנו, חילוניים ודתיות, בנות ובני כל הדתות ואלה שלא מאמינים בשום דת, הורים, ילדים וילדות, אחיות ואחים, משפחה ביולוגיות ומשפחות מבחירה, כדי להבהיר לכולכם בקול גדול - האהבה שלי, החיים שלי והנוכחות שלי הם לא החלטה שלכם.
מזמין את כולכם להצטרף למצעד הגאווה בירושלים שייערך ב-6 ביוני, החל מ-15:30 בגן הפעמון בירושלים.
