מהמנדט הבריטי ועד הפינוי: ההיסטוריה של שדה דב
ב-1 ביולי צפוי שדה דב בתל אביב להיסגר ותוכניות הבנייה הגדולות במקום יצאו לפועל, זאת אחרי מאבק של עשרות שנים
בשיתוף מנהלי הגוש הגדול
בימי המנדט הבריטי קנו יהודים שעלו לארץ חלקות אדמה במקום שבו פועל שדה דב בתל אביב. במשך עשרות שנים הם נאבקים ששדה התעופה יפונה, כדי שהם יוכלו לממש את הזכות על הקרקע. נכון להיום המאבק יגיע לסיומו ב-1 ביולי עם הוראת הממשלה לסגור את שדה התעופה לתעופה אזרחית וצבאית. למה זה קורה ומה באמת עומד מאחורי פינוי שדה דב?
החל משנות ה-30' של המאה הקודמת נרכשו קרקעות פרטיות בצפונה של תל אביב, בחלקה המכונה "הגוש הגדול". בשנת 1972 הגיע מספרם של בעלי הזכויות למעלה מ-1,000 איש.
עוד קודם לכן, בשנת 1938, נבנה בחלק המערבי של החלקה שדה תעופה על ידי הבריטים. שנתיים מאוחר יותר ייקרא השדה על שם דב הוז, מראשי תנועת העבודה וסגן ראש עיריית תל אביב דאז שנהרג באותה שנה בתאונת דרכים. שדה התעופה נבנה בחופזה בחסות שלטונות המנדט הבריטי ובעידוד ראש העיר תל אביב, ישראל רוקח, שביקש להתגונן מפני המרד הערבי שהשתולל באותה תקופה.
עשור מאוחר יותר קמה המדינה ועד מהרה החלה לחלחל ההבנה ששדה התעופה פוגם במרקם העירוני. כבר בתחילת שנות ה-60 קראו פרנסי העיר תל אביב לפנות את שדה דב, כיוון שהוא פוגע בתוכנית פיתוח האזור ומכביד על מצוקת הדיור. לא להאמין - כבר בשנות ה-60 דובר על מצוקת דיור באזור המרכז.
במרץ 1969 קיבלה תוקף תכנית המתאר המקומית 1111, לפיה מסלול התעופה הנמצא בתחום הגוש הגדול מיועד לביטול, ומהנקודה הזו, ובמשך 50 השנים הבאות, שדה דב יפעל על זמן שאול ומכוח צווים זמניים שמוציא שר התחבורה באישור שר הביטחון. נכון להיום, שדה דב מוגדר כמתקן ביטחוני בחוק התכנון והבנייה.
בשנת 1975, לאור מספרם הרב של הבעלים על הקרקע, מינה בית המשפט חמישה עורכי דין לנהל את הגוש הגדול. החל משנות ה-80' המוקדמות של המאה הקודמת ניהלו מנהלי הגוש הגדול משא ומתן עם המדינה ביחס לזכויות הבעלים ובניסיון למצוא דרכים מפשרות בין רצון המדינה לבין זכויות הקניין של בעלי הקרקע.
כך, למשל, בתחילת שנות ה-70, שמעון פרס, שכיהן כשר התחבורה, קבע כי מיקומו של שדה דב אינו מתאים למטרתו והציע לקדם מסלול ימי ברצועת ים שתיובש ותוכשר להקמת שדה תעופה. התוכנית יצאה לדרך - מכרז בינלאומי להקמת מסלול ימי יצא ב-1973, אבל משרד האוצר התנגד למהלך והוא נגנז.
בשנים האחרונות עיריית תל אביב, בראשות רון חולדאי, הציעה חלופה של בניית אלפי יחידות דיור חדשות מבלי לפנות את השדה. אולם דו"ח מעמיק של רשות מקרקעי ישראל קבע כי אין לתוכנית הזו היתכנות מבחינה תכנונית, משפטית וכלכלית, וכי היא מתעלמת מהחלטות בג"ץ שניתנו בנוגע לחלקה.
בתחילת שנות האלפיים, אחרי שכל הניסיונות למשא ומתן ולפתרונות חלופיים עלו בתוהו, ביקשו מנהלי הגוש הגדול להצהיר כי על המדינה לשלם דמי שימוש או פיצוי ראוי בגין השימוש שהיא עושה בשטח שדה התעופה ועל הפגיעה ביתרת החלקה.
בשנת 2007 בעלי הקרקע היו מוכנים להגיע לפשרה, וחתמו על הסכם לפיו הם מוותרים על 50% מזכויות הבנייה וגם מאשרים את מחיקת ההליכים המשפטיים, הדורשים לחייב את המדינה בדמי שימוש. אבל הסאגה לא הגיעה לסיומה והחלטות הממשלה לפינוי שדה דב נקלעו לתוך סחבת מקוממת ועתירות חוזרות ונשנות לדחיית הפינוי.
בתחילת ינואר השנה אושרה הצעת חוק שדה תעופה דב, לפיה שר הביטחון יוכל לבחון מחדש את סגירת שדה התעופה משיקולים ביטחוניים בלבד. זאת למרות החלטת בית המשפט העליון ממרץ 2017, שדחה את בקשת המדינה להאריך את המועד שנקבע, ומתוך הפרה יסודית להפסיק את הטיסות האזרחיות במועד הסופי שנקבע.
האם תושבי אילת והתיירים אכן ייפגעו מסגירת שדה דב?
לסוגיה הזו נדרש בית המשפט העליון בשנת 2016, שם הוא קבע באישורה של רשות התעופה כי זו ערוכה ומוכנה לקליטת הפעילות התעופתית המסחרית של שדה דב בנמל התעופה בן גוריון. משרד האוצר הסכים כי נתב"ג נגיש הרבה יותר משדה דב מבחינת התחבורה הציבורית, בייחוד בשל חיבורו לרכבת. עוד נקבע כי יהיה ניתן להפעיל שאטלים מהירים מנמל התעופה אל ערי המרכז בתדירות גבוהה שיתנו מענה לתושבי אילת.
מעבר לכך, רשויות המדינה הודיעו על נקיטת צעדים שיימנעו את הפגיעה בעיר אילת ובתושביה על ידי קידום תוכנית אסטרטגית שצפויה להביא להגדלת מספר חדרי המלון באילת ולהקמת תשתיות תיירות נוספות.
גם קווי הטיסה המוזלים במחירי לואו קוסט בין שדה התעופה עובדה לבין ערי אירופה השונות בסבסוד חלקי של המדינה מיטיבים עם התושבים ועם התיירים.
מה צפוי לשדה דב אחרי סגירתו?
צוות בראשות עיריית תל אביב ובהשתתפות מנהל מקרקעי ישראל והמנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול עומלים כעשור על תכנית לבניית 16 אלף יחידות דיור - מתוכן כ-7,000 דירות במחיר בר השגה, ועוד 2,500 יחידות מסחריות שייצרו למעלה מ-20 אלף מקומות עבודה. זאת, לצד פיתוח תיירותי וסביבתי.
בסיכומו של דבר, פינוי שדה דב ופיתוחו למגורים ולמסחר הוא צעד שיכול לסייע לתל אביב. סגירת השדה תפתור את מצוקת הדיור ואף תתרום להורדת מחירי הדיור בארץ כולה.
בשיתוף מנהלי הגוש הגדול
לפנייה לכתב/ת 
