המבשל, המפציץ והדילמה בשפיץ: הכל לקראת גמר הצ'מפיונס
למה קלופ ממשיך להזיז את סלאח קדימה. מי בטוטנהאם אוהב לבעוט מרחוק. איך הפכו המגינים בליברפול למבשלים המצטיינים. והאם פוצ'טינו צריך לפתוח עם קיין שחזר מפציעה. משחק אחד, שתי קבוצות אנגליות וארבע נקודות שיכולות להכריע את גמר ליגת האלופות
מה עושים עם קיין?
כשהארי קיין נפצע במשחק מול מנצ'סטר סיטי בתחילת אפריל הכותרות היו ברורות וחד־משמעיות - החלוץ הבכיר, הכוכב, גמר את העונה. זה לא היה שקר, פשוט אף אחד לא האמין שטוטנהאם תשחק גם בחודש יוני, כלומר תגיע לגמר ליגת האלופות. היא הגיעה, וקיין מסוגל לשחק.
החזרה של קיין היא כמובן דבר מבורך, אבל מייצרת דילמה עבור פוצ'טינו - האם לשלוח את החלוץ ישר להרכב? מי שהחליף אותו, ואת זה כולם זוכרים, היה לוקאס מורה, שכבש את השלושער נגד איאקס והעלה את טוטנהאם לגמר. סון הקוריאני כבש שלושה מארבעת השערים בהתמודדות הכפולה מול סיטי. שניהם עשו את העבודה בענק.
"אני מרגיש טוב ומוכן לגמר", אמר קיין, אבל ברור שקשה לדעת איך הוא ייכנס למשחק. אחרי קרוב לחודשיים בלי כדורגל גם קיין עצמו לא יכול לענות על השאלה הזו בוודאות גמורה. אסור לשכוח שבגמר גם יכולה להיות הארכה, וקשה להאמין שקיין יוכל לשחק כל כך הרבה דקות במידת הצורך. בקיצור, יש כאן שיקול. זה לא "כן" ודאי לקיין.
"אם קיין כשיר הוא פותח, נקודה", צייץ חלוץ העבר הגדול של טוטנהאם גארי לינקר. "אסור לטוטנהאם לפתוח עם קיין", כתב חלוץ עבר אחר, כריס סאטון, שמשמש כיום כפרשן. פוצ'טינו יכול לשחק עם סון, לוקאס וקיין יחד, אבל הסיכוי לכך קטן. נדמה שסון בטוח בפנים אז הדילמה היא בין שניים. ההחלטה של המאמן יכולה להיות קריטית.
בועטים מרחוק
מאוריסיו פוצ'טינו אוהב להדביק כינויים לשחקנים שלו. יש כאלה שלא תופסים בכלל - למשל "אינייסטה הקטן" להארי ווינקס - אבל לפעמים הוא מצליח להדביק את כולם בשם החדש. אחרי כמה אימונים משותפים בטוטנהאם פוצ'טינו עלה מיד על הכינוי המוצלח ביותר שהכניס ללקסיקון הצפון־לונדוני. הוא החליט שכריסטיאן אריקסן יהיה "גולאסו".
בריצה המדהימה של טוטנהאם לגמר ליגת האלופות בלטו קודם כל החלוצים שלה, אבל אם צריך לבחור שחקן אחד שכנראה אין לו תחליף זה צריך להיות אריקסן, מלך הבישולים של הקבוצה, שחילק לפחות כפול אסיסטים מכל תרנגול אחר העונה. לקשר הדני יש שליטה מרהיבה בכדור, קצב, מסירה, יכולת ניצול שטחים, וכל אלה, כשהם משולבים עם קבלת החלטות ומוסר עבודה ברמה הגבוהה ביותר, הופכים אותו לאחד הקשרים הטובים ביותר שיש. לא סתם ריאל מדריד מתכוונת להחתים אותו. אבל יש תחום אחד בו אריקסן יכול לטעון אפילו למלכות - בעיטות מרחוק.
מאז הצטרף לטוטנהאם בקיץ 2013 הבקיע אריקסן 22 שערי ליגה בבעיטות מחוץ לרחבה, יותר מכל שחקן אחר בפרמייר־ליג, וקרוב למחצית מסך השערים שלו. העונה יש רק שחקן אחד באירופה שהבקיע יותר שערים בבעיטות ממרחק ממנו, וקוראים לו לאו מסי. בחודש שעבר נגד ברייטון, אריקסן הבקיע בבעיטה מרחוק אחרי 21 בעיטות של טוטנהאם מחוץ לרחבה - הכי הרבה במשחק לקבוצה אנגלית זה חמש שנים.
כן, זה לא רק אריקסן. במקום השני בשערים מסוג זה באנגליה העונה נמצא סון יונג־מין. 21 אחוזים מסך השערים של הקבוצה העונה נכבשו בבעיטות מרחוק. לשם השוואה, אצל ליברפול, המספר עומד על פחות משישה אחוזים. בגמר הזה הטווח לא תמיד אמור לשנות, בטח לא אצל אריקסן.
מגן ומאסטר שף
מי מלך הבישולים של צ'לסי? הזאר. של סיטי? סאנה. מסי, רונאלדו, די מריה - כל אלה מלכי הבישולים של הקבוצות שלהם וכמובן שכולם שחקני התקפה. ובליברפול? טרנט אלכסנדר־ארנולד, מגן ימני, ואחריו אנדרו רוברטסון, מגן שמאלי. נתון יוצא דופן, ייחודי, אפשר אפילו לומר בלתי נתפס.
יורגן קלופ שם דגש העונה על הצטרפות המגינים להתקפה והשניים הפכו לחלק משמעותי ליד רחבת היריבות. זו פעם ראשונה ששני שחקני הגנה מאותה קבוצה רושמים כמות דו־ספרתית של בישולים בעונת פרמייר־ליג. 28 אחוז מהשערים של ליברפול, יותר מרבע, הגיעו מבישולים של המגינים (12 אלכסנדר־ארנולד, 11 רוברטסון, שניים מילנר בזמן ששיחק מגן). מדובר באחוז כמעט כפול מהנתון המקביל של טוטנהאם. בערך פי שלושה מסיטי.
רוב העיניים ילכו כמובן ימינה, לכיוון אלכסנדר־ארנולד, שגם רשום על העלייה לגמר עם כדור הקרן המפתיע לדיבוק אוריגי. TAA, כפי שאפשר לרשום את שמו בקיצור, שבר שיא בישולים לעונה לשחקן הגנה באנגליה. בגיל 20 הוא הפך לצעיר ביותר שמבשל שלושה שערים במשחק פרמייר־ליג אחד.
באותו משחק שניים מהבישולים הלכו לסאדיו מאנה, המרוויח הגדול ביותר מיכולתו של TAA. מאנה, 175 סנטימטרים, הוא שחקן ההתקפה הנמוך ביותר של ליברפול למעט ג'רדאן שאקירי ועדיין זה שרשם הכי הרבה שערי נגיחה באנגליה העונה (שישה, יחד עם מיטרוביץ' מפולהאם). ליברפול, בזכות הרמות המגינים, היא הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים בעזרת הראש בליגת האלופות העונה.
בעניין הזה דווקא לטוטנהאם יש החלטה לקבל - האם לשחק 3:3:4, ואז יש בכל כנף שני שחקנים, או דווקא עם חמישה בהגנה, כשבמקרה הזה לכל מגן יש בלם קרוב שיכול לעזור.
סלאח שירותי חילוץ
אם מחלקים את המגרש לשלושה חלקים ובודקים מי השחקן שחילץ העונה הכי הרבה כדורים בחלק ההתקפי התשובה תהיה מוחמד סלאח. כן, סלאח הוא השחקן שמחלץ הכי הרבה כדורים
באזור הקדמי של המגרש. זה כמובן קשור גם ליורגן קלופ, ולשיטת הלחץ הנגדי שלו שמביאה הסתערות על כל כדור רגע אחרי שהוא הולך לאיבוד, אבל לא רק. יש חשיבות גם לעמדה של המצרי.
בעונה הראשונה של סלאח בליברפול קלופ הזיז אותו למיקום גבוה יותר מזה ששיחק בו ברומא. התוצאה - המון שערים - ידועה לכולם. העונה המיקום של סלאח אפילו קרוב יותר לשער היריב. גם כיוון שבחלק מהמשחקים הוא ממש שיחק כחלוץ המרכזי וגם, כאשר הוצב באגף כעמדת המוצא שלו, ברור שהמצרי קיבל הוראה להתקרב יותר לשוער היריבה. נכון, כמות השערים דווקא ירדה, אבל ליברפול קטלנית אפילו יותר כקבוצה.
322 פעמים נגע סלאח בכדור בתוך רחבת היריבות שלו העונה, יותר מכל שחקן אחר באירופה העונה. דובאן ספאטה של אטאלנטה שני עם 303 נגיעות ואחריו, בהפרש גדול, רוברט לבנדובסקי (273) ולואיס סוארס (263). עבור סלאח אישית מדובר בעלייה של כמעט עשרה אחוזים מהפעמים בהן היה מעורב במהלך ברחבה בעונה שעברה. אז נכון, כמות השערים ירדה, אבל המטרה של קלופ מתחילת העונה הייתה לדחוף את סלאח קדימה. אף אחד לא יתפלא אם זה מה שגם יביא לו את הגביע.
לפנייה לכתב/ת 
