חוכמת המזומנים

אתרי ההימורים עובדים עם המומחים הגדולים ביותר בכל תחום(istockphoto)

האירויזיון נגמר. זהו. הולנד זכו וזה מרגש אותי — אבל לא בגלל השירים אלא כי בחודשיים האחרונים עקבתי אחר טבלאות ההימורים באתרים המובילים וכולם, ללא יוצא מן הכלל, התעקשו שהולנד היא המנצחת הגדולה. עכשיו, שוב, השירים עצמם לא מעניינים אותי אלא העובדה שבסופו של דבר שיר אהוב הוא עניין סוביקטיבי. בפועל, תשעה אתרים שונים ממדינות שונות כולם סימנו את הולנד, וזה די תמוה שכן אותי לימדו שטעם מוזיקלי היא קודם כל עניין גאוגרפי. יותר מזה, המדהים הוא שכל האתרים פגעו בול גם בחמישייה הראשונה פלוס/מינוס מדינה, והדירוג עצמו היה ידוע כבר שנה לפני — עוד לפני שחלק מהמדינות אפילו פרסמו את השירים שלהם. זה, בעיניי, היה לא פחות מנס.

אבל למה בכלל נתפסתי לעניין האירויזיון? טוב ששאלתם. כמי שעוסק בשוק ההון, לפעמים תופסות לך את העין כותרות בבלומברג דוגמת "מה הסיכוי שטסלה תגיע לצ'פטר 11 (פשיטת רגל)?". כמשקיע זה מידע מהותי עבורי, אז לחצתי על הלינק של אתר של סוכנות ההימורים הבריטית, קראתי מה שקראתי וזהו. כשדיברו על האירוויזיון ראיתי שזהו אותו האתר וזה הפך מעניין — אתם מנתחים גם דוחות חברה בורסאיות עם הבנה במכוניות חשמליות וגם זמרות עם פאייטים ותפאורה מוגזמת באותה הבנה?

אז זהו, שכן — ולא רק. ההבנה של האתרים הללו היא אינסופית וכוללת כמובן משחקי ספורט מובילים לצד הימורים כיצד יקראו לילד של מייגן מרקל והנסיך הארי; מי יזכה בפרס נובל לספרות לצד מי הכוכב שימות בפרק הסיום של "משחקי הכס"; נתניהו או גנץ אל מול יותר לייקים לתמונה הבאה של אריאנה גרנדה או טיילור סוויפט. לא נגנבתי מהמבחר — נגנבתי מזה שהם אשכרה צודקים. האירוויזיון היה מבחינתי גולת הכותרת, אבל אני יכול לומר לכם שבכל ההימורים שעלו באתר, אם הם לא פגעו במקום הראשון אז זה היה אי־שם נגיד בחמישייה הראשונה. וכיוון שהיו 450 שמות על הכוונת — נכון שהשם הראשון ברשימה לא היה ארצ'י, כפי שבחר הזוג המלכותי בסופו של דבר, אבל הוא דורג במקום השמיני. וזה, ביחס למבחר האינסופי, לגמרי שיחוק.

אתרי ההימורים עובדים עם המומחים הגדולים ביותר בכל תחום. מדובר בתהליך גיוס וניפוי של שנים על גבי שנים שבמהלכו האתרים האלה מצאו את "אלה שיודעים" — ואני לא מדבר בהכרח על דוקטורים וכיוצא באלה. ניקח לדוגמה את גמר ה־NBA. סוכנות ההימורים בטפאייר מעסיקה אנשי מקצוע משלה, אבל במשך 15 שנה לקחה אלף אנשים שמבינים בהימורי כדורסל ואז סיננה מתוכם את הטועים ואיתרה את אלו שהצליחו לפגוע בול פעם אחר פעם. בתוך אותה רשימה יש מובטלים, אנאלפבתים, והמון אנשים ממוצעים — אלא שבסופו של דבר אלו אנשים שמבינים דבר או שניים יותר מהאחרים ועוזרים לשפר משמעותית הסיכויים. אם תרצו, זו מעין חוכמת המונים מזוקקת. ואלו סודותיה:

 זה נשמע טריוויאלי כי ברור שהם לא יכולים להרשות לעצמם לטעות, אבל באמת — כשקוראים עבודות מחקר על הסוכנויות האלה, שרובן אגב מתמקדות בפן הספורטיבי שהוא החלק המרכזי בהכנסות, מגלים עד כמה פסיכי הסיפור הזה יכול להיות. ככה לדוגמה הן ידעו, לפני לברון ג'יימס, שבקיץ הזה הוא הולך לבלוס, להשמין ולהיות פחות יעיל. שתי הנקודות האחרונות הגיוניות — אבל איך ידעו שהוא יבלוס את עצמו לדעת? ובכן, כי בכל הקריירה, פעמיים בלבד הוא לא התאמן במסגרת הקיץ והשמין עשרה ק"ג. בנוסף, החוף המזרחי מועד לפורענות ביחס לחוף המערבי מבחינת אוכל, ומומחי תזונה מבהירים כי חילוף החומרים נופל בגיל 32.

כשלברון עלה למגרש בתחילת העונה עם 15־20 ק"ג עודפים על פי ההערכות, אתרי ההימורים חיככו ידיים בהנאה וגזרו קופון מכל אלה שהימרו על טריפל דאבל בעשרת המשחקים הראשונים — עניין מאוד לא נדיר בתום העונה האחרונה של לברון ועניין שכמעט לא קרה בתחילת העונה הנוכחית.

2. יש להם מידע פנים

זה מתבקש, אבל כאן זה מידע פנים ששונה ממה שאנחנו מכירים בשוק ההון על מישהו שיודע על עסקה גדולה שבדרך וממהר לקנות את המניה. כאן המידע הוא יותר בשוליים, לדוגמה: זה שטייגר וודס דופק כל דבר שזז. זה צהוב ולכאורה לא קשור לכלום, אבל זה עזר להרבה חברות הימורים לקבוע את מיקומו בדירוג הספורטאים העשירים הצפוי בשנה הבאה. לכאורה, זה הימור מאוד בטוח שמי שנמצא במקום השני באותה השנה לא יפול לעשירייה הרביעית. אלא אם כן אתם יודעים שתכף תתגלה הבגידה שלו באשתו והונו ייחתך בחצי. זה עובד להם תמיד — הסיבוב האחרון היה עם ג'ף בזוס, שאם הייתי שואל אתכם מדוע ימשיך להיות האיש העשיר גם בשנה הבאה, הייתם נכנסים לבדוק ביצועי מניה, את השוק של אמזון ושאר עניינים. אבל זה כי לכם הכתב של "נשיונל אינקוויירר" לא סיפר ארבעה חודשים קודם לכן על זה שאוטוטו ייצטרך לתת לאשתו 55 מיליארד דולר.

3. הם אקטיביים.

שימו לב לדוגמה עם טייגר למעלה. רבים ידעו שהוא שובב לא קטן כבר שנים קודם, אז מה התחדש? ובכן, באופן מפתיע, דבר הבגידות התגלה רק אחרי שבפעם הראשונה האתרים הכניסו אופציית הימורים על מי יהיו הספורטאים העשירים בתום השנה הבאה. מה יהיה הסרט ההוליוודי המצליח של השנה? אם רק תצליחו לשכנע את הבמאי/שחקנית/מפיק שהוא חייב איזו סצנת חזה חשוף שובבה, כבר הורדתם את המכירות בטירוף בגלל הגבלת גיל. אם אפשר גם לזרוק מילה רעה על הודו/איראן/סין הגבלתם את הפוטנציאל במאות מליונים ולמעלה מכך. לא מאמינים שזה כזה פשוט? לכו תנסו למצוא עותק של "טיטאניק" באיראן ותבינו על מה אני מדבר.

4.ביג דאטא.

כל העולם מדבר על זה היום, אבל הם שם כבר עשרות שנים. לאסוף כמה שיותר מידע מכמה שיותר גורמים ולגזור מזה שורה תחתונה. כשאתם נכנסים לפייס אתם מהדהדים את המחשבות שלכם, כי החברים שלכם פחות או יותר בני גילכם, גרים באותה סביבה, עם אותם תחומי עניין וכך הלאה — ואז אתם בהלם שהמפלגה שבחרתם לא קיבלה 61 מנדטים. יש מושב בצפון שנלחם בטירוף על אפשרות לקבל אישור לגדל אננס לצד הבננות. מה הסיכוי שלכם לדעת על זה? אפס. זה אפקט בועה, שעצם פיצוצה היה מאפשר היה לכם לראות מגוון דעות אחרות ולקבל תובנות שאין לכם סיכוי לקבל. להם כן.

5.הם לא חייבים לקלוע

את הנקודה החשובה מכל השארתי לסוף: סוכנויות ההימורים לא צריכות להיות צודקות בהכל, ובזה טמון סוד כוחן אל מול האדם הפרטי. נחזור לדוגמה לאירויזיון. כפי שציינתי למעלה, כל הסוכנויות פגעו בול במקום הראשון וללא יוצא מן הכלל פגעו בשבע־שמונה מדינות מתוך העשירייה הראשונה. מכאן, המתמטיקה כבר מדברת. על הולנד שדורגה ראשונה תקבלו יחס של 1:1.5; על המדינה השנייה תקבלו כבר יחס של 1:2 וכך הלאה. קובי מרימי קיבל יחס של 1:150 ולכן אחד ששם 10 דולר על מרימי, מימן שניים ששמו על ההולנדי. אבל מלכתחילה היו עשרות מדינות בפיזור רחב, ובואו לא נשכח שאנחנו בתחום ההימורים — אף אחד לא מחפש לעשות 1:1.5, אפילו לא ההולנדים עצמם, ולכן בחישוב מתמטי פשוט ביחס ליחסי ההימורים שניתנו לאירויזיון, מגיעים למסקנה שדי יהיה אם יקלעו בשלוש מדינות בעשירייה הראשונה בשביל לכסות את כל יתר ההימורים, וזה כבר הרבה יותר ריאלי.

אז איך הם ידעו לפצח את האירווויזיון? בואו נחזור על מה שלמדנו: לסוכנויות ההימורים יש את אותם חולי אירוויזיון שמוכיחים פגיעה בטעם הקהל שנה אחר שנה; המקצועיות של אתרי ההימורים היא לדעת קשרים היסטוריים שאתם לא מבינים בהם — לדוגמה שקפריסין תמיד תיתן ליוון דוז־פואה ולהיפך; יש להם מידע פנים שאומר שלא משנה מה, אוסטרליה לא תזכה כי עלויות המשלחות יהיו כה אסטרונומיות עד כי האירוויזיון פשוט לא יתקיים; האקטיביות שלהם באה לידי ביטוי בפרסום בתשלום של הערכות סוכנויות ההימורים — נבואה שמגשימה את עצמה ובהכרח מובילה להקטנת היחס לטובת המדינות המובילות והגדלת היחס והאטרקטיביות (הפיקטיבית) ליתר המדינות; וכמובן הביג דאטא לפיו אוספים את כל הסקרים מכל המדינות — לרוב יהיו אלו סקרים מוזמנים על ידי הסוכנויות עצמן, גם אם אתר מקומי יזם אותם לכאורה ושקלול התוצאות, והנה קיבלתם בול פגיעה.

כדי להבין עד כמה הסוכנויות האלה יעילות מכל גוף אחר בעולם נסיים בסיפור:

באוקטובר 2008 הודיעה סוכנות ההימורים הגדולה באירלנד, פאדי פאוור, כי אובמה ניצח בבחירות בארה"ב ולכן מי שהימר עליו כמועמד המוביל, אף שנים קודם לכן, מוזמן להגיע ולקחת את הכסף. אלא מה? הבחירות עדיין לא התקיימו, אלא רק חודש מאוחר יותר, ולפחות לפי הסקרים, הקרב מול מקיין היה מאוד צמוד, שלא לדבר על שלבים מוקדמים עת עדיין היו מספר מועמדים דמוקרטיים. בקיצור, טיפ למינה צמח וחברות החדשות: עזבו אתכם משטויות וסוקרים ופשוט תפרסמו את יחסי ההימורים של כל מפלגה.

הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת קרנות הגידור CBGN Finance