מבחן בכלכלה מועד ב': לשיתוק של הממשלה יש גם יתרונות
ההחלטה על קיום בחירות חדשות בספטמבר לא משפיעה בינתיים על דירוג האשראי של ישראל, אבל תחייב טיפול מיידע בגירעון התופח. ולצד זאת - שנת 2020 צפויה להיפתח עם תקציב זמני של 1/12
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהדולר ועד הגירעון: איך הבחירות החוזרות ישפיעו על הכיס שלנו?
פצצת הזמן המתקתקת של הגירעון
הגירעון ממשיך לתפוח: "הממשלה עלולה לנקוט במדיניות צנע"
הבעיה המרכזית בממשלת מעבר היא הדחייה בטיפול בבעיה התופחת והדחופה של הגירעון בתקציב המדינה. ביוני צפוי האוצר להציג לממשלה תחזית מעודכנת, שלפי הערכות צפויה אף לכלול החמרה נוספת בנתונים, שכנראה יטפסו לכיוון גירעון של 4% מהתוצר. רק לשם ההשוואה, היעד המקורי לגירעון בשנת 2019 עמד על 2.9% מהתוצר, והנתון האחרון, שפורסם בחודש אפריל, כבר העיד על 3.8% גירעון ב-12 החודשים האחרונים.
כבר כעת, החריגה הזו מצריכה קיצוץ בהוצאות ו/או העלאה של מיסים בהיקף מוערך של כ-20 מיליארד שקל, ואם אכן האוצר יציג החרפה בנתונים, יידרשו ככל הנראה צעדים חריפים אף יותר.
העלייה הנוכחית בגירעון עדיין לא גרמה אמנם למשבר, אבל עדיף בהחלט לפתור אותה כעת, כאשר מצב המשק טוב ושיעור האבטלה נמוך. דחייה בטיפול עד להקמת ממשלה חדשה בעוד חמישה חודשים עלולה להחריף את הגירעון, מה שיצריך בעתיד נקיטת צעדים כואבים עוד יותר של צעדי מיסוי וקיצוצים.
אגב, הממשלה הנוכחית יכולה בהחלט לטפל בגירעון – כפי שעשתה גם ממשלת נתניהו בשנת 2012, מעט לפני הבחירות בשנת 2013 - אך לא ברור אם שר האוצר כחלון, אשר חווה ימים קשים בזירה הפוליטית, ונהג מדיניות הפוכה מ"מרסנת", יוכל וירצה להוביל צעדים כאלה בחודשים הקרובים.
עיקר החשש בנושא הגירעון התקציבי הוא שהחמרה בו תביא לחוות דעת שלילית מצד חברות הדירוג, ואולי אף להורדת דירוג לישראל. בשלב הזה ניתן אמנם להתעודד: בסוף השבוע האחרון הודיעה סוכנות S&P כי ההליכה לבחירות לא צפויה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. סוכנות הדירוג העלתה את הדירוג של ישראל רק לפני שנה, ולא נראה שהיא מתחרטת: בסוכנות מאמינים שהממשלה הבאה תבנה תקציב מרוסן שיצמצם את הגירעון ויחזיר אותו ליעדיו, וכי הצמיחה הגבוהה יחסית תימשך.
הרע במיעוטו: 2020 תיפתח בלי תקציב מסודר
ומה באשר לתקציב? ל-2019 יש תקציב שהוכן במסגרת דו-שנתית. השאלה היא מה יהיה עם התקציב ל-2020. לפי לוחות הזמנים, הבחירות ייערכו באמצע ספטמבר, מה שאומר שממשלה תקום רק לקראת סוף נובמבר 2019. אמנם ייתכן שיגובש תקציב-בזק עד סוף השנה, אך סביר יותר ש-2020 תיפתח בלי תקציב מסודר. במקרה כזה הממשלה מתחילה להתנהל לפי תקציב חודשי, ומקציבה בכל חודש לפעילותה 1/12 מתקציב 2019. המשמעות היא שתוכניות כמו "מחיר למשתכן" וההטבות של "נטו משפחה" (סבסוד צהרונים, נקודות זיכוי להורים) יימשכו לפחות עד לגיבוש תקציב חדש. החיסרון בתקציב כזה הוא שהממשלה תתקשה לבצע השקעות חדשות, הרלוונטיות לצרכים של ישראל, ותתבסס על מבנה הצרכים וההוצאות שנקבעו בעת גיבוש תקציב 2019.
מצד שני, אומרים גורמים כלכליים בכירים, מכיוון שכל תקציב כמעט הוא גבוה מקודמו, בשל צמיחת המשק, הרי שאם תקציב 2020 יתבסס על קודמו, הוא יהיה דווקא נמוך מהתחזיות - ועם קצת פחות הוצאות - מה שיכול לשפר מעט את נתוני הגירעון. בכל מקרה, תקציב חדש יגובש ודאי מיד עם כינון הממשלה החדשה, ותקציב של 1/12 יחול לחודשים ספורים בלבד.
שנה מבוזבזת
מבחינת היכולת לבצע מהלכים כלכליים חשובים, 2019 הופכת רשמית לשנה אבודה. האי-ודאות המתמשכת ודאי לא תורמת לחשק של משקיעים זרים להיכנס ולהשקיע במשק. ועדיין, ממשלת מעבר אינה משותקת, והמשרדים ממשיכים לעבוד. נכון, אי אפשר לקדם רפורמות או מהלכים חדשים שמתווים מדיניות, אבל העבודה השוטפת בכל זאת נמשכת.
זאת ועוד, אם יש צורך בפתרון סיטואציות מסוימות ניתן לעשות זאת באישור משרד המשפטים ובסיוע ועדת הכספים. ויש עוד יתרון: לרוב, המעורבות הפוליטית במשרדים הממשלתיים פוחתת, כי השרים עסוקים בבחירות. כמו כן, לפי פרסומים שונים, הקמת הממשלה שלא צלחה דרשה התחייבויות כספיות לא מבוטלות אשר היו מביאות להחרפת הגירעון או מחייבות קיצוצים כואבים במקביל - וזה נמנע מאיתנו, לפחות לעת עתה.
לפנייה לכתב/ת 
