המאמן הצהוב ההזוי מכולם / עושה היסטוריה
רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם נזכר בפרד דוילי, מאמן שנחת בת"א משום מקום, גירש את חברי ההנהלה מהאימון, היה אחראי לתבוסה הגדולה ביותר של הקבוצה באירופה ונעלם כלעומת שבא
יאניס ספרופולוס מגלה מקרוב בחודשים האחרונים עד כמה קשה להיות מאמן מכבי ת"א בכדורסל. היווני נכנס לסיר לחץ רציני, אבל שומר על קור רוחו בדרך כלל ומחכה לפיינל־פור כדי לנסות לסיים עם אליפות. הוא נראה כמו בחור סולידי, נוח למדי, בטח ביחס לכמה מהשמות שעברו בתפקיד לפניו. וליתר דיוק, הגיע הזמן לדבר על המאמן ההזוי ביותר בהיסטוריה של הצהובים, בחור אמריקאי בשם פרד דוילי שלא התאים למסגרת של המועדון, ועד היום לא ממש ברור לי מי היה האחראי למינוי שלו.
הבחור הזה הטריף לגמרי את אנשי מכבי בעונת 1975/6, וכמות הסיפורים שייצר בשנה אחת גדולה על כמה מאמנים גם יחד. כבר בתחילת האימונים הוא חטף קריזה על חברי ההנהלה ודרש מהם לעזוב את האולם, כשהוא מנופף לעברם באצבעו. חברי ההנהלה אכן עזבו – בזעם – ואריה ברנוביץ' עוד הספיק להגיד לשמלוק מחרובסקי ז"ל בדרך החוצה: "הוא משיגנע".
מעבר לכך, הייתה לדוילי אמונה עיוורת בכך שהוא יכול לעשות יותר ממה שהוא באמת מסוגל. הוא הגיע לצהובים אחרי מספר שנים בהן הקבוצה לא ניצחה בפאביליון במדריד, והחליט שהקבוצה הולכת לרוץ ולנצח. בגלל שרצה את כל התהילה לעצמו, הוא הוציא מהמשחק את עוזרו רלף קליין ושלח אותו לרגל אחרי אחת היריבות הבאות. אם לא די בכך, לפני הנסיעה הוא דרש מיגאל שצקי ז"ל, אז בתפקיד ניהולי במועדון, להפוך את המצלמות המכוסות שהיו מותקנות דרך קבע בהיכל, מחשש שמישהו יצלם לו את האימון ויעקוב אחרי התוכניות שלו.
במדריד קלטו מהר עם מי יש להם עסק, והתקשורת הספרדית חתכה אותו לגזרים בגלל התנהגותו הביזארית. אגב, הפנטזיה הגרנדיוזית שלו ירדה לטימיון, ומכבי חטפה במדריד 125:78, התבוסה הקשה ביותר שלה באירופה.
דוילי, מצידו, קיבל את התוצאה בצורה קצת משונה ונעלם לאנשי הקבוצה: הוא יצא לבילוי לילי ברחובות מדריד, ורק בבוקר, כאשר הקבוצה כבר הייתה בדרכה לנמל התעופה, גילה שמלוק שהמאמן לא חזר למלון. כאשר האוטובוס כבר היה בתנועה, דוילי הופיע בריצה משום מקום. בינתיים, רחוק ממדריד, רלף שמע על התבוסה והטיח בדוילי ביקורת קשה. קליין טען כי מדובר במאמן חסר ניסיון וידע.
ההפסד הזה גרם לפיטוריו, למרות שדוילי התערב עם אנשים שמכבי ת"א לא תדיח אותו. הוא טעה בגדול. דוילי היה מוכן להמשיך לאמן בישראל, למרות שממש לא אהב את המערכת הניהולית במכבי, על אנשיה אמר: "הם לא מבינים כלום, הם חושבים שהם יודעים הכל ובעלי ידע בכדורסל יותר מהמאמן. אם הם כאלה ידענים, אז למה בכלל מינו מאמן? היו יכולים לחסוך את הכסף לדברים אחרים". ואז הוא נעלם, יחד עם סימן ההיכר שלו – שני כלבי דוברמן ענקיים שהביא מארה"ב ולקח לכל מקום. השניים היו כ"כ מפחידים, שגם השכנים של דוילי בשלמה המלך פינת פרישמן בת"א היו נבהלים בכל פעם מחדש.
אחרי כל הפרשיות בהן היה מעורב המאמן ההזוי, נשמעו כבר אז קולות ראשונים במועדון שטענו כי לא בטוח שמאמן זר זה עניין שמתאים למכבי, ומבחינתם עדיף מאמן מקומי. אבל זה מעגל שלא נגמר אצל הצהובים: במשך השנים מתחלפים ללא הרף מאמנים ישראלים וזרים, וחוזר חלילה. מאמן מחו"ל בישראל זה לרוב עניין של מזל, התאקלמות, הכרת המנטליות של המקומיים ובעיקר הכרת הכדורסל המקומי. אחרי הכל, לא כולם הם דוילי – זוכרים עדיין רודי דאמיקו? ב־1981 הגיע לארץ המאמן האמריקאי בתור איש מקצוע כמעט אלמוני, ולקח עם הקבוצה את כל התארים האפשריים – גביע אירופה, הגביע הביניבשתי, אליפות וגביע.
מתוך "ידיעות אחרונות"
מומלצים