שתף קטע נבחר

הברכה שבקללת המלחמה מול חיזבאללה

מה ימנע מנסראללה לכבוש מושב בצפון ולהשיג את תמונת ניצחון שבה הוא מעוניין? התשובה היא הספק המקנן במוחו של נסראללה. תגובה לרון בן ישי

 

חייל צה"ל בבינת ג'בל במלמת לבנון השנייה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
חייל צה"ל בבינת ג'בל במלמת לבנון השנייה(צילום: דובר צה"ל)

בתגובה ל"למה לא ננצח במלחמה הבאה" מאת רון בן ישי מ-1 ביוני

 

בתנאים של מלחמה א-סימטרית, הרס אורבני וצפי למאות הרוגים ופצועים של לוחמים ואזרחים, ומאחר שישראל נרתעת מקורבנות אזרחיים, מהקרבת חיי חיילים ומנטילת סיכון של חטיפתם, קשה לדמיין "ניצחון אובייקטיבי" בדמות הבסת כוחות האויב: בריחתם, השמדתם או כניעתם. בהינתן שניצחון אובייקטיבי אינו עוד על הפרק, התחליף המתבקש של לחימה הוא ניצחון "סובייקטיבי': הפסקת הלחימה על רקע "תמונת ניצחון".

 

 

כך בדיוק חידד בסוף השבוע רון בן ישי ב-ynet: "ישראל לא תובס במלחמה הבאה, אבל גם לא תנצח. בין אם תהיה זו מערכה בעזה, מלחמת לבנון השלישית או מלחמת הצפון הראשונה (לבנון וסוריה), או שילוב אפשרי ביניהן, אנו נידונים לסיים אותה בלי הכרעה ברורה, בתחושת חמיצות, כשהאויב יוצא מבין ההריסות, מנער את האבק ואצבעותיו פשוקות ב-V לאות ניצחון".

 

האם ישראל נידונה לסבבי לחימה של תמונות ניצחון של האויב? תמונת ניצחון נועדה ל"בייס" הביתי כדי להצדיק את הכניסה למערכה צבאית, אך גם, אם לא יותר, את היציאה ממנה. ללא נחישות להשגת תמונת ניצחון, חסן נסראללה, יחיא סינוואר או מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נחלה לא יעזו לתקוף צבאית את ישראל. שכן, מדוע ליטול סיכונים אם אין צפי ברור להשגת תמונת ניצחון?

 

מצד שני, ללא הפקת תמונת ניצחון, אויבי ישראל לא יוכלו להרשות לעצמם להפסיק את הלחימה. "על מה ולמה יצאתם למלחמה אם אינכם מנצחים?", ילעגו להם בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות.

 

מאחר שתמונת ניצחון רלוונטית מבחינת התוקף רק לאחר תום הלחימה, השגתה אינה מותנית בהסכמתו. אם צה"ל לא מוכן להפסיק את הלחימה, הסבב לא מסתיים והאויב לא יכול לצאת מההריסות, לנער את האבק, ולפשק את אצבעותיו ב-V.

 

לפיכך, מה שנראה לכאורה כמטרת מלחמה קלה יחסית מבחינת האויב מתברר כמשימה קשה לביצוע: השלמתה מותנית בהסכמת ישראל. מבחינת נסראללה וחבריו במרחב, על מנת לצאת למלחמה הם חייבים להכתיב לא רק את עיתוי הפתיחה אלא גם את עיתוי ותנאי הסיום.

 

כיצד יבטיחו נסראללה ושות' את עיתוי וסיום הלחימה? ד"ר דניאל סובלמן, שצוטט ב"הארץ" ב-2017 הציע תזה רעננה: עשור של יציבות הרתעתית בין ישראל ללבנון מאז מלחמת לבנון השנייה הושג בגלל היפוך תפקידים. שחקן חלש יצליח להרתיע הצד החזק יותר אם ישכיל לשכנעו שבמקרה שתפרוץ מלחמה, תהיה גם ליכולותיו הטקטיות – רקטות מדויקות פחות או יותר - השפעה אסטרטגית; זאת בשעה שליכולת האסטרטגית של החזק – למשל חיל האוויר ו"דוקטרינת הדאחייה" – תהיה השפעה טקטית בלבד על החלש, לאור טכניקות ההתגוננות וההסתתרות של חיזבאללה.

 

 

התזה של סובלמן מבהירה היטב מדוע ישראל מורתעת: יש לצד החזק רק מה להפסיד. אך התזה לא מסבירה מדוע נסראללה מורתע מאז קיץ 2006. אם לחיזבאללה מובטח הישג אסטרטגי במחיר של פגיעה טקטית, מדוע לאורך כל השנים הוא לא נוטל את הסיכון הזה? ככל הנראה, נסראללה לא היה בטוח ביכולתו לייצר הישג אסטרטגי ותמונת ניצחון, ומנגד, הוא הפנים את דוקטרינת הדאחייה.

תימוכין לכך שחיזבאללה לא הבשיל להשגת יתרון אסטרטגי נמצא בסוגיית המנהרות, ההברחות השיטתיות של רקטות מאיראן ופרויקט דיוק הטילים. ההשקעות של הארגון בתחומים אלה נועדו לשבור את אי-השוויון האסטרטגי בין חיזבאללה לבין ישראל, ולאפשר לו הישג מערכתי, תמונת ניצחון בגליל על רקע שוויון בהרתעה אסטרטגית: רקטות מול חיל האוויר, תל אביב מול ביירות.

 

במצב תודעתי של שוויון אסטרטגי כזה, מה ימנע בעתיד מנסראללה לתקוף לפנות בוקר מושב מנומנם בגבול הצפון ולהשיג תמונת ניצחון משכנעת? התשובה היא הספק המקנן בנסראללה: האם תל אביב אכן מאוימת בהרס אורבני כמו ביירות? האם בסיסי חיל האוויר, נתב"ג ותשתיות אסטרטגיות בישראל אכן מטווחים כיאות? האם כוחותיו ערוכים להתמודד עם עוצמות צה"ל? והאם צמרת חיזבאללה תשרוד?

 

לאחר גילוי המנהרות נחלש מצבו האסטרטגי של חיזבאללה מול ישראל. נפגעה יכולתו להשיג בהפתעה יתרון קרקעי מערכתי ותמונת ניצחון. אפשר שהגילוי היה בבחינת שובר שוויון יבשתי, כפי שפרויקט הדיוק הינו שובר שוויון אווירי.

 

בתנאי המאבק בין ישראל לבין חיזבאללה, מערכה א-סימטרית היא ברכת הקללה. חיזבאללה מורתע כי הוא לא מצליח להשיג שוויון אסטרטגי ואין בכוחו להבטיח תמונת ניצחון. לפיכך, ההרתעה הישראלית כלפי חיזבאללה חייבת להיות אסטרטגית וטקטית, התקפית ומגננית. כל עוד מאזן הכוחות יישמר באי שוויון אסטרטגי וטקטי, לא נראה את האויב מגיח מהריסות המלחמה, מנער את האבק ופושק את אצבעותיו ב-V.

 

  • ד"ר שמואל חרל"פ הוא איש עסקים

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים