הדילמה של האליטה הלהט"בית

הקהילה היא אחד המיעוטים החזקים בישראל, אבל עד עכשיו היא התרחקה ממאבקים של מיעוטים אחרים. המתקפה על בג"ץ מחייבת לשנות כיוון

נועה סתתפורסם: 04.06.19 , 11:56

אילוס אילוסטרציה מיקרופון דגל ה גאווה להט

(צילום: shutterstock)

חודש הגאווה שמצוין מהשבוע ברחבי הארץ הוא מחד תקופה של מאבק ומאידך חגיגה של מגוון, עושר תרבותי, משפחתי וקהילתי, אבל השנה, יותר מאי פעם, הקהילה הגאה ניצבת בפני הכרעה סביב האופי של המאבק שלה. לאורך השנים הייתה מחלוקת פנים-קהילתית בנוגע להיקף המאבק: האם עלינו להתמקד בזכויות הלהט"ב בלבד, או לראות את המאבק הקהילתי כחלק ממאבק רחב יותר על זכויות מיעוטים?

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הקהילה הגאה היא מיעוט מיוחד: מצד אחד אנחנו עדיין סובלים מאפליה, מהשפלה ומשיח שנאה כחלק משגרת חיי היום יום שלנו ושל ילדינו, וחשופים לאלימות, חלקה קשה, במצעדים ובמקומות המפגש שלנו. מצד שני, כפי שגורסת אחת מהסיסמאות המובילות של המאבק, אנחנו נמצאות ונמצאים בכל מקום. האליטה של הקהילה הגאה מחוברת למבני הכוח העוצמתיים ביותר בחברה - באקדמיה, בכלכלה ובתקשורת.

חיבורים אלה הופכים את הקהילה לאחד מהמיעוטים החזקים בחברה הישראלית, עם פוטנציאל השפעה רחב בהרבה מעיסוק במבנה משפחתי גאה. למרות זאת, ארגוני הקהילה נטו לבחור לעסוק באופן בלעדי בנושאים הקשורים לזכויות חבריהם וחברותיהם.

בחירה זו נובעת גם מתוך רצון להיות נגישים לחברי הקהילה שנמצאים בכל מקום - דתיים כמו חילונים, בהתנחלויות כמו בתל אביב, בקרב תומכי הימין כמו בשמאל - וגם מתוך התפיסה שאי-זיהוי פוליטי יאפשר לקהילה להגיע להישגים בתחום השוויון גם בקרב מפלגות המתנגדות לזכויות מיעוטים אחרים. בחירה זו של מיעוט מופלה מחד אך בעל פריבילגיות מרובות מאידך, לעסוק רק בזכויות שלו, היא מפוקפקת מבחינה מוסרית.

בשנים האחרונות נראה שהבחירה משרתת את הקהילה פה ושם. אף שהמדיניות הממשלתית המשיכה להפלות אותנו, ח"כים ממפלגות הקואליציה היו מעורבים ברבים מהמאבקים הקהילתיים - ואף השיגו התקדמות בתחומים שונים.

הרבה נועה סתת

ניתן לומר כי ההתעלמות שלנו משחיקת הדמוקרטיה וממאבקיהם של מיעוטים אחרים שירתה אותנו בטווח הקצר, אך בחודשים האחרונים ברור שגם התועלת הפוליטית של האסטרטגיה הזו מתגלה כמשענת קנה רצוץ.

המהלכים שקידם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המו"מ הקואליציוני לריסוק סמכויות בית המשפט העליון יסיגו את הקהילה עשרות שנים אחורה מבחינת הזכויות שלנו, של המשפחות שלנו, של הקהילות שלנו. גם לאחר פיזור הכנסת, השאיפה של גורמים בימין לפגוע בעצמאות בתי המשפט נותרת בעינה. לשאיפה זו יש משמעות אחת לעתיד הקהילה: אין אפשרות פוליטית ריאלית - קל וחומר מוסרית - שבה זכויות של מיעוטים אחרים ירמסו, בעוד הזכויות שלנו יהיו מוגנות.

בחודש הגאווה הזה הפעמונים מצלצלים לנו. זוהי השעה שבה על הקהילה הגאה לשלב כוחות ולהתגייס למאבק רחב למען הדמוקרטיה בישראל. תם זמנו של המאבק המצומצם. בלי בג"ץ לא יהיה לנו שוויון.

מוטל עלינו, קהילת הלהט"ב, לרתום את היכולות הקהילתיות המפוארות שבנינו למאבק למען מערכת המשפט. רק החיבור למאבק הכללי יוכל למנוע אסון לדמוקרטיה הישראלית, ובתוכה לקהילה שלנו.