נפרדים מנחמה ריבלין: "פעלה בצניעות, ברגישות חברתית, בחום, בלי רעש"
רעיית הנשיא נחמה ריבלין שהלכה לעולמה ערב יום הולדתה ה-74 פעלה רבות למען שילוב בעלי מוגבלויות, למען אסירות, נפגעות תקיפה מינית ולמען בעלי חיים. מכריה מתארים אישיות אמיצה שלא שפטה אחרים: "היא חיבקה אותך לא חשוב אם אתה ילד על הספקטרום האוטיסטי - או חתן של פרס". הלווייתה תיערך מחר ב-18:00 בהר הרצל
אנשי בית הנשיא הורידו בצהריים (שלישי) את דגלי המשכן לחצי התורן כאות אבל על פטירתה של נחמה ריבלין, יום לפני יום הולדתה ה-74. ריבלין תובא מחר אחר הצהריים למנוחות בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. מכריה וחבריה של נחמה, כמו גם ישראלים שונים שפגשו בה לאורך השנים, מספרים על אישה אוהבת אדם, שוחרת טבע ואמיצה. ארונה של נחמה ריבלין יוצב מחר החל מ-14:00 בתיאטרון ירושלים, והציבור מוזמן לעבור על פניו ולחלוק לה כבוד אחרון. משם ייצא מסע הלוויה אל חלקת גדולי האומה בהר הרצל, שם ייאמרו דברי הספד. ההלוויה תחל ב-18:00.
"היא הייתה אישה פתוחה מאוד, ישירה מאוד, ובעיניי גם אמיצה", סיפר האמן יאיר גרבוז על חברתו בעשרות השנים האחרונות, עמה היה נפגש בעבר על בסיס יומי. "היא לא שפטה אנשים לפני שהוכיחו לה משהו אחר. היא תמיד התייחסה באופן ענייני ועם הרבה הומור", הוסיף גרבוז, וביחס לפער האידיאולוגי ביניהם אמר כי "נחמה מעולם לא סיווגה אנשים".
סופדים לנחמה: "נלחמה בגבורה ובתעצומות נפש על חייה"
ציורי ילדי גן ושוקולדים: המחוות לנחמה ריבלין לפני מותה
הפסיכולוגית והסופרת ציפי גון-גרוס הכירה את ריבלין גם כחברה בוועדת השופטים בפרס אשת הנשיא לשירה. "היא קראה את כל הספרים של המועמדים. היא הייתה אישה מדהימה והיה בה חום אמיתי עמוק. לא נפנופי ידיים וחיוכים שמישהו מדביק על הפנים".
גון-גרוס חלקה עם ריבלין מכנה משותף נוסף. בעלה המנוח, ד"ר מירון גרוס, נפטר לפני כשנתיים מאותה המחלה שריבלין סבלה ממנה. "במכון הריאות של בילינסון היה אירוע שנתי למושתלי ריאות. לפני כמה שנים היא הגיעה ודיברה מאוד יפה על הקושי של בעיית הנשימה שלה, על התקווה שההשתלה נותנת ועל גדלות הנפש של התורמים.
"החום שהיא זכתה לו", אמרה גון-גרוס, "ממלניה טראמפ ועד לאחרון האנשים בקהל, היה הקרנה של החום שבקע ממנה. הייתה תחושה שהאישה הזאת מחבקת אותך, לא חשוב אם אתה ילד על הספקטרום האוטיסטי או חתן של פרס".
פרופסור מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות של בילינסון שטיפל בנחמה ריבלין, אמר: "זהו יום עצוב לכל עם ישראל, לנו כאן בבית החולים בילינסון ולי באופן אישי על פטירתה של נחמה ריבלין. היא הייתה פציינטית שלי במשך 12 שנים. היא נזקקה לחמצן בשנים האחרונות, אבל ליוותה את בעלה בכל הנסיעות שלה בחו"ל וללוות אותו. נחמה הייתה בשבילי לא רק פציינטית, אלא גם חברת נפש".
נחמה ריבלין הייתה ידועה כפעילה בולטת למען בעלי מוגבלויות. בשנת 2015 כתבה ב"ידיעות אחרונות" כי "לכולנו יש מגבלה, נראית או שאינה נראית. גם לי. ויחד עם זה, אסור לנו לתת ללקות או למגבלה, לאופן שבו אנחנו נראים, הולכים או נשמעים, להסתיר את האדם שבתוכנו.
"יש היום בישראל בעלי עסקים ומעבידים לא מעטים שמשלבים בעלי מוגבלויות במקום העבודה. יש אנשים עם מוגבלויות שמשולבים במוסדות החינוך ובצה"ל. זה לא מספיק. יש לשלב עוד ועוד בעלי מוגבלויות בקהילה. צריך לתת עדיפות למקומות עבודה שישלבו אנשים עם מוגבלויות, במגזר הציבורי והפרטי. אנשים עם מוגבלות צריכים להשתלב בכל מקום ובכל תחומי החיים. כן, גם אצלנו בבית הנשיא".
עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, הכיר את נחמה ריבלין בחמש השנים האחרונות וגילה, לדבריו, שוחרת טבע של ממש. "נחמה הייתה אוהבת טבע ישראלי בכל רמ"ח איבריה. היא גילתה עניין ומעורובות בפרויקטים של שמירת טבע בכל רחבי הארץ, ונתנה את תמיכתה ואת כל תשומת הלב בסוגיות שונות".
בלבן מספר כי אחת הצביאות היפות ביותר בעמק הצבאים של עיריית ירושלים קרויה על שמה של אשת הנשיא. "היא עודכנה על כל המלטה של הצביאה נחמה", סיפר והוסיף: "החברה להגנת הטבע עצובה כי איבדנו שומרת טבע אמיתית ובעלת ברית נהדרת".
רננה מאיר, בתה של דפנה מאיר ז"ל שנרצחה בפיגוע בעתניאל, התארחה בעבר בבית הנשיא ונפגשה עם נחמה באירוע למפשחות אומנה. "לא הכרתי אותה לפני המפגש, אבל שמעתי עליה המון. היא ניגשה אלינו ואמרה לנו שהיא זוכרת את הסיפור שלנו ושהיא אוהבת ומעריכה. זה היה חיבוק ממש אימהי".
דובר צה"ל מסר כי "הרמטכ"ל אביב כוכבי, חברי המטה הכללי, מפקדי וחיילי צה"ל מרכינים ראש עם פטירתה של הגברת נחמה ריבלין ומשתתפים באבלם הכבד של נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין ובני משפחתו. הגברת ריבלין ביקרה ברבים מבסיסי צה"ל ותרמה לרווחת חייליו, פתחה את ביתה וליבה בפני חיילי וחיילות צה"ל וגילמה את הישראליות היפה בעשייתה הברוכה למען הכלל. צה"ל אהב אותה ויחסר אותה".
יעל שמעוני, שעבדה במחלקה לזאולוגיה באוניברסיטה העברית יחד עם ריבלין במשך כ-30 שנה, אמרה כי "נחמה הייתה מביאה תמיד את העוגות הטובות שלה. הייתה אישה מדהימה. היה לה כלב שהיא הייתה מסתובבת איתו. היא הייתה טיפוס מיוחד".
בשירות בתי הסוהר, שריבלין התנדבה במסגרתו בכלא הנשים "נווה תרצה", מסרו כי ממלא מקום נציב בתי הסוהר וסוהרי שב"ס כואבים את לכתה של רעיית הנשיא ומסרו כי "נחמה הייתה חברה של שירות בתי הסוהר ובעיקר חברה טובה של בית הסוהר 'נווה תרצה'. היא השתתפה במספר פרויקטים לשיקום אסירות מתוך אמונה שיש לקבל כל אדם באשר הוא אדם, וגם אם טעה - יש לתת לו הזדמנות לשיקום.
"הגברת ריבלין נכחה במספר הופעות של התיאטרון הקהילתי של אסירות 'נווה תרצה' והשתתפה בפרויקט 'אמהות וילדיהן'. עצם נוכחותה והאכפתיות שהפגינה העניקו לאסירות תקווה והעבירו לאנשי הסגל את המסר כי יש לעבודתם משמעות ערכית. רוחב לבה, צניעותה והאמונה ברוח האדם ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן רב".
שדולת הנשים בישראל הוסיפה כי "כמו כל דבר אחר שנגעה בו, גם הפמיניזם של נחמה ריבלין נעשה בצניעות ובלי רעש. היא ניהלה פרויקט לשיקום אסירות בנווה תרצה - עבודת קודש שמעט מדי מאיתנו ידענו עליה, עם נשים שרובן הגדול הן נפגעות גילוי עריות ואלימות מינית. היא ליוותה אימהות שכולות, הצטרפה למחאה נגד אלימות מגדרית ומינית ועמדה תמיד לצד מה שטוב ונכון. 'ככה אני ולא ישנו אותי', היא אמרה אחרי שנכנסה לבית הנשיא, ואנחנו מודות לה שלא השתנתה. זכינו בנחמה ריבלין כמודל של מנהיגות נשית ושל אהבת אדם. מותה כואב ומוקדם מדי. יהי זכרה ברוך".
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, ציינה: "נחמה ריבלין הייתה אישה בעלת רגישות חברתית יוצאת דופן ושותפת אמת של איגוד ומרכזי הסיוע במאבק למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. את הפמיניזם שלה עשתה בשקט אבל בנחישות גדולה. במבטה החומל היא ראתה את מי שהחברה השאירה מאחור, והושיטה יד. רוח אהבת האדם והחמלה שהביאה יישארו בלבנו לתמיד".
ריבלין נולדה ב-5 ביוני 1945 במושב חירות שבשרון. את בעלה, לימים נשיא המדינה, הכירה ב-1970 במסיבה, והשניים נישאו כשנה לאחר מכן. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים.
בחודש מרץ השנה עברה נחמה השתלת ריאה בבית החולים בילינסון. את הריאה קיבלה בתרומה משפחתו של יאיר יחזקאל חלבלי ז"ל, צעיר בן 19 שטבע באילת. משפחתו החליטה לתרום את איבריו להצלת חיים. תשעה ימים לאחר ההשתלה עברה הליך כירורגי נוסף כדי לתמוך בהשתלה.
הנשיא לא מש ממיטתה של רעייתו ועוזריו קיימו תורנות במשך 24 שעות ביממה על מנת להיות לצידה. נחמה סבלה מכאבים עזים והייתה צריכה ללמוד לנשום מחדש. במהלך הליך השיקום יצר עבורה הצוות הרפואי אשליה שהיא מחוברת לבלון חמצן ובמשך כמה שעות נשמה בכוחות עצמה. כשהתבשרה על "התרגיל" שעשו לה, התקשתה להאמין.
בתחילת מרץ חלה החמרה במצבה של ריבלין עקב קוצר נשימה חריף על רקע לבבי. היא הורדמה והונשמה. הנשיא, שקיבל את הבשורה במהלך ביקור ממלכתי בקנדה, החליט מיד לקצר את נסיעתו ולחזור לארץ כדי להיות לצידה.