התוכנית להורדת מחירי הפירות: תמיכה ישירה בחקלאים
מנכ"ל משרד החקלאות העביר לשר ולמנכ"ל העתידיים המלצות מפורטות לשינוי מבנה הענף ומעבר לשוק חופשי. לדבריו, משקי הבית יחסכו כך 2.3 מיליארד שקל בשנה מההוצאה על תוצרת חקלאית. החקלאים תומכים, אבל חושבים שאלה "חלומות באספמיה"
האם מהלך ביטול המכסים והמועצות החקלאיות יקום לתחייה בממשלה הבאה? מחירי הפלפלים בשמיים, הפירות מתייקרים משנה לשנה, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו בקרוב - ומנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שפורש מתפקידו, מעלה שוב על הפרק מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הרשתות גוזרות קופון? הפירות יקרים גם ישירות מהחקלאי
התייקרות הפירות והירקות: "המחירים בשמיים - צריך לשקול היטב מה לקנות"
מאז המחאה החברתית מחירי הפירות זינקו ב-70%
תמיכה כזאת נהוגה גם בארה"ב ובאירופה, ואמורה לבוא במקום תמיכה עקיפה שנהוגה בישראל בדמות מכסות, מכסים ומועצות חקלאיות. לפי בן אליהו, התמיכות העקיפות הן בהיקף של 2.1 מיליארד שקל בשנה.
מהלך או מילים ריקות?
בן אליהו שלח מכתב ובו המלצה לשר ולמנכ"ל העתידיים של המשרד לקדם את ההצעה. מדובר בהמלצה בלבד שכן "בתקופת ממשלת מעבר לא ניתן לשנות מדיניות", הוא כתב.
בענף טוענים שבקרב חקלאים יש תמיכה בשינוי, אך לא מדובר במהלך שהבשיל ולכן מדובר במילים ריקות. הנושא עומד על הפרק כבר שנים, אך במשרד החקלאות לא עושים די כדי לקדמו, במשרד האוצר לא עוסקים בראייה ארוכת טווח של הענף - ובינתיים, החקלאים סופגים מכות גם מהמדינה וגם מהרשתות.
"כשהממשלה רוצה לגרום להתייעלות בענף חקלאי או להביא להורדת מחירים במוצרים מסוימים, היא מחליטה לצמצם מכסות ומכסים, והנפגעים הישירים מכך הם החקלאים המגדלים את אותם המוצרים. כל שינוי כזה גורם לחוסר ודאות עסקית שמשפיע על החקלאים, על גורמי המימון ועל הצרכנים", נכתב.
לאחר השינוי, מוסבר, התמיכה הישירה תהווה הסכם ארוך טווח "שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה, מה שיתרום לתחושת ודאות עסקית". המשמעות היא שבן אליהו לא מכוון למהלך שינוי חוק, שכן חוק אינו יציב וניתן לשינוי, אלא להסכם יציב וארוך טווח של החקלאים עם הממשלה.
כתוצאה מהשינוי מעריכים במשרד שהוצאת משקי הבית בישראל על תוצרת חקלאית תקטן בכ־2.3 מיליארד שקל בשנה. עוד צוין כי "באמצעות ההסכם תתקבל תוספת תקציב של 2־1.5 מיליארד שקל, שתאפשר מימון נושאים שתקציבם לוקה בחסר, ותסייע לענפים שייפגעו מהמעבר לתמיכה ישירה".
כבר ב-2016 הצהירו שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו על "רפורמה היסטורית" ו"סוף למכסים, למכסות ולמועצות" והבטיחו מעבר למדיניות תמיכה ישירה, אך נראה שזה לא קורה. לאחרונה מבקר המדינה ביקר את משרד החקלאות, על כך שהפעולות שהוא יוזם מקודמות באיטיות ולא מגיעות לשלב הסיום.
חקלאי אמר ל"ממון": "לפני עשרות שנים, המדינה תיכננה את החקלאות באמצעות מכסות ייצור, מכסים, מועצות גידול, מכוני מחקר ושר חקלאות פעיל. צרכנים חזרו הביתה עם שקיות מלאות פרי וירק, לא שילמו הרבה ונהנו משפע. מתישהו המדינה הפסיקה לתכנן את השוק, חתכה בתקציבי התכנון והחקלאים הפכו ליצואנים. התמיכה העקיפה קוצצה, הורדו מכסים, הסופרים נמלאו בעגבניות מטורקיה ובתפוחים מארה"ב, אך המחירים לא יורדים לטווח ארוך. המדינה חייבת לחזור ולתכנן אקטיבית את השוק. תמיכה ישירה זו גם דרך, אבל מי שחושב שאפשר בלי לתכנן את השוק טועה מרות".
דרוש מודל תכנון חדש
לפי אבשלום (אבו) וילן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, "בן אליהו חולם חלומות באספמיה. אם הוא יודע להבטיח את התמיכה הישירה במסגרת הסכם ארוך טווח ולא במסגרת חקיקה יש על מה לדבר, אבל שר האוצר לא מוכן ללכת לכיוון וברשות המסים מתנגדים". לדבריו, גם מומחים טוענים שמעבר לתמיכה ישירה הוא מסובך. "כל חקלאי צריך לבוא עם רו"ח ועו"ד ולהתווכח עם המדינה מה לגדל. במקומות בהם אין מועצות יש גופים שבכל זאת מסדירים את הענפים. צריך למצוא מודל אבל איש לא נכנס לדיון הזה. הוא עוד לא עבר את שלב כתיבת הרעיון".
לדברי מנכ"ל מועצת הצמחים צבי אלון, "ערבוב פעילות מועצות הייצור עם יוקר המחיה הוא שילוב 'מין שאינו במינו'. כל פעילויות המועצה תורמות להתייעלות הייצור ולהוזלת הפירות והירקות לצרכן".
לפנייה לכתב/ת 
