פרישת מנכ"לית דיסקונט: האם תקרת השכר דחפה אותה החוצה?

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

מנכ"לית בנק דיסקונט פורשת מתפקידה

לילך אשר-טופילסקי - מנכ"לית בנק דיסקונט

דיסקונט מסכם רבעון ראשון: הרווח הנקי זינק ב-27% ל-405 מיליון שקל

חוק שכר הבכירים, שנכנס לתוקף ב-2017, קבע כי במגזר הפיננסי לא ניתן להעניק שכר הגבוה יותר מפי 35 מהשכר הנמוך בחברה, כלומר בפועל מגבלה שנתית של 2.5 עד 3 מיליון שקל לשכר המנהלים. אמנם מדובר בשכר נאה, שלצד התואר "מנכ"ל בנק" קורץ ללא מעט אנשים מוכשרים במערכת הפיננסית ומחוצה לה, אך החוק יוצר עיוות חריג בין רמות השכר במגזר הפיננסי לשאר המגזרים במשק.

אשר טופילסקי לא רק שתרוויח הרבה יותר בתפקידה החדש כשותפה בקרן פימי, אלא שגם לא נדע מהו שכרה (הימור שלנו: פי כמה לעומת השכר בדיסקונט), שכן בניגוד לפיקוח ההדוק על השכר בבנקים, בקרנות השקעה אין רגולציה בנוגע לשכר.

לילך אשר טופליסקי(צילום: שאול גולן)

אשר טופילסקי אינה היחידה. רק באחרונה סער השוק סביב חבילת השכר הנדיבה שיקבל אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס עד לאחרונה, בתפקידו כמנכ"ל שיכון ובינוי. ולפניו רביב צולר, המנכ"ל המוערך של ביטוח ישיר, עזב לטובת כיל, הרחק ממגבלות השכר. החוק אולי לא מבריח מנהלים מוכשרים מהענף, כפי שאיימו בבנקים, אבל הוא בהחלט מקשה על שימורם של מנהלים מוערכים עם ניסיון מוכח.

חוק שכר הבכירים, החל רק על המגזר הפיננסי, לא נוצר יש מאין: לאורך שנים נעשו ניסיונות להגביל את חגיגות השכר במגזר שנהנה מלקוחות שבויים ותחרות נמוכה. אלא שהמנהלים בו לא הבינו את הרמז והמשיכו ליהנות מחבילות שכר מרופדות ומרגיזות, שהכשירו את הקרקע לקביעת החוק.

במערכת הפיננסית יודעים שאין סיכוי שהחוק יבוטל, ויסתפקו שם בתיקונים שירככו מעט את המגבלה, או ייצרו הבדלה בין שכר בגוף פיננסי קטן לגדול, אבל זה תלוי בזהות שרי האוצר והמשפטים הבאים והאם אלה יסכימו להוביל מהלך לא פופולרי באווירה הציבורית היום.