כך הרגה הלגליזציה בקליפורניה את החקלאי הקטן
אחרי הפיכת הקנאביס לחוקי בקליפורניה - ענקית גידול המריחואנה של ארה"ב - התאגידים הגדולים הסתערו על השוק החדש והמבטיח. לדברי ותיקי התחום, דווקא החוק שבא לשים קץ לפשיטות על חוות ולכליאת חקלאים, הביא למפלתם
שנה וחצי לאחר הלגליזציה בקליפורניה, ענקית הגראס של ארה"ב, ומגדלי המריחואנה הקטנים במדינה לא מאמינים שזה קורה להם. כבר במשאל העם שנערך על "הצעת חוק מספר 64", רבים מהם התנגדו להפיכת התחום לחוקי. כעת, לדבריהם, הם סובלים לא רק מהמיסוי, ירידת המחיר והצורך לעמוד בשורה של תקנות, אלא מכך שלשוק נוספו תאגידי ענק שרוצים נתח מהענף המגלגל מיליונים - ודוחקים אותם החוצה.
יו"ר רשות ני"ע מזהירה: "חברות הקנאביס עלולות להיות בועה"
אהוד אולמרט נכנס כמשקיע ויועץ עסקי בחברת הקנאביס יו ניבו
עלות שכרו השנתי של אהוד ברק בחברת הקנאביס אינטרקיור - 7.8 מיליון שקל
בלית ברירה, חוואים רבים שבעבר גידלו קנאביס בהיחבא, תוך חשש מפשיטה משטרתית, ממשיכים לפעול גם כיום מבלי לקבל היתר. רשויות האכיפה, מצידן, ממשיכות לפשוט על החוות האלה, להחרים יבול ולערוך מעצרים. כך, למשל, מחוז הומבולדט שבצפון המדינה הוא אזור גידול ותיק, וחוואים רבים בו ממשיכים לגדל קנאביס ולשווק אותו בשוק השחור. מי שטרחו לקבל היתרים, מדווחים כי הכנסתם התכווצה משמעותית. האתגרים בפני החוואים במחוז, במיוחד באזורי היערות וההרים, הם רבים. בגלל תנאי השטח, הכנת החוות והחממות עשויה לעלות עשרות אלפי דולרים, ואיננה משתלמת.
הומבולדט הוא חלק מ"משולש האזמרגד", לצד המחוזות טריניטי ומנדוסינו, שכלכלתו מתבססת על גידול מריחואנה. במחוז ישנו השיעור הגבוה בעולם של אזרחים מגדלי קנאביס, ובמשך עשורים, המשטרה די הניחה להם לנפשם. חוואים גידלו את החומר הרחק בהרים, והשוטרים לא טרחו לערוך פשיטות.
הבעיה של התושבים הייתה פשיעה, וריבוי מקרים של שוד ורצח - כשהמשטרה ממשיכה שלא להתערב. בענקית הטלוויזיה נטפליקס אפילו עשו על זה סדרה: "הר הרציחות", בו קיפדו את חייהם עשרות בעלי חוות ועובדיהן. באזור מדווח על מספר ההיעלמויות הגדול ביותר בקליפורניה - מעל 700 לכל 100 אלף תושבים.
ולמרות הכל, כשהחל תהליך הלגליזציה, תושבי משולש האזמרגד הצביעו נגדו במשאל העם. עם הפשע הם כבר יסתדרו כפי שעשו תמיד, אמרו, עם המיסוי והתקנים והפקחים, פחות. בספר "ארץ המריחואנה" (MarijuanaLand) של ג'ונה רסקין, ענה חקלאי לשאלה אם יתמוך בלגליזציה בקליפורניה: "אני אוהב את המצב כמו שהוא עכשיו. אין לי עניין שגידול מריחואנה יהפוך לתאגיד. לא רוצה להיות חלק ממערכת מזדיינת שתיקח לי מיסים על היבול. תעיפו מהמריחואנה את המיסים, תעיפו ממנה את הממשל. גם אם ההצעה תעבור, הדוד סם ימשיך לדפוק לנו על הדלתות, לעצור אותנו ולגזול מאיתנו את היבול. זין על זה".
"לא סתם הצבעתי נגד"
ובכל זאת החוק עבר. אלכס (47), תושב המחוז שהתנגד למהלך, חש על בשרו מה קרה לאחר מכן. 24 שנה התפרנס יפה מחוות הגראס שלו, ומאז הלגליזציה, הוא בצרות. בהתחלה דווקא ניסה לקבל היתר גידול. "לא הייתה לי ברירה", הוא אומר. "משרד השריף שעד אז די הניח לנו - מעולם לא היו לי ולאף אחד אחר בעיות איתו - התחיל לפשוט על החוות. הם הרסו יבולים שלמים שגדלו בלי היתר".
לדבריו, "חברים שלי הפסידו המון כסף כי כל היבול נגרס. לא רציתי לחיות בפחד שהם יגיעו אליי, אז התחלתי את התהליך. אבל אז התברר לי שעליי לעמוד בתקנים בלתי אפשריים מבחינתי - למשל, לשנות את תעלות הניקוז לגודל מסוים, להשתמש בדשן מיוחד, לבנות גישה לכיסאות גלגלים אף שאין לי עובדים נכים.
"הדרישות היו מטורפות ויקרות, אז החלטתי לוותר על ההיתר, ולהמשיך לגדל במחתרת. ואז, לפני שלושה חודשים, המשטרה פשטה על העסק שלי והשמידה את כל היבול. אחרי 24 שנים שהתפרנסתי מזה, אני צריך עכשיו להתחיל לחפש עבודה. לא סתם הצבעתי נגד. ידעתי מה יקרה".
"ערימת רישיונות"
אלכס הוא לא היחיד. חוואים רבים בקליפורניה מסכימים שהלגליזציה רק פגעה בעסקים. עיקר הבעיה היא ההתמודדות מול החברות הגדולות. אף שהמחוקק הגביל בתחילה את מגדלי המריחואנה ל-16 דונם, כדי לאפשר לקטנים לגדול בהדרגה, זה לא מנע מהעסקים הגדולים לרכוש עשרות דונמים. הם דאגו לקבל עשרות היתרי גידול באזור אחד, וכך עקפו את המגבלה. לתופעה הזאת יש שם: "ערימת רישיונות". בעוד שבמחוז הומבולדט מגדל מריחואנה ממוצע מחזיק שני רישיונות גידול, במחוז סנטה ברברה הדרומי, שבו מרוכזים רוב ענקי גידול הגראס של קליפורניה, מדובר ב-12 רישיונות.
ג'וש דל רוסו (46) מנהל בסנטה ברברה כ-180 דונם. היה לו מזל: משקיעים שהתרשמו מניסיונו בענף נכנסו לשותפות איתו, קנו חווה ענקית ששימשה לגידול פרחים, והקימו בה חממה, שם צומחים מעל 60 אלף צמחי קנאביס. "לצערי, רבים מחבריי בתחום נאלצו לעזוב אותו", הוא מודה. "הם לא הצליחו לעמוד בתחרות מול החברות הגדולות. מדובר במשקיעים עם הרבה מאוד כסף, שאין להם בעיה לקבל את כל הרישיונות ולעמוד בכל התקנות. לדעתי, בשנים הקרובות לא יישארו מגדלים קטנים, והחברות הגדולות ישלטו בתעשייה".
לטענת חקלאים רבים, דווקא החוק שבא לשים קץ לגידול הבלתי חוקי, לפשיטות על חוות ולכליאת חוואים - הביא למפלתם. "גם אני התנגדתי לחוק במשאל, ולא בגלל המיסים", אומר דל רוסו. "הוא פשוט לא כתוב טוב, ולא ידידותי למגדלים הקטנים, אלא רק עוזר לגדולים. בגלל זה יש עכשיו המון חדשים בעסק. הם קפצו על ההזדמנות להיכנס לשוק, וזה בא על חשבונם של המגדלים הקטנים".
בריאן (42) ישב בכלא שלושה חודשים בעקבות גידול לא חוקי לפני שעבר החוק. כשיצא, חזר לגדל, וקיווה לטוב. אחרי הלגליזציה, החליטה המדינה לתת היתרי גידול לכל אותם מגדלים שישבו בכלא. "מצחיק שקודם עצרו ואסרו אותי כי גידלתי גראס, ואחר כך המדינה עודדה אותי לעשות בדיוק את זה", הוא אומר. "ועוד יותר מצחיק, שאחרי שקיבלתי את הרישיון, נשארתי בעסק פחות משנה ופשוט הרמתי ידיים. אם אין מאחוריך חברה גדולה אין לך סיכוי להישאר בעסק. החברים שלי, מגדלים קטנים כמוני, כבר עזבו ברובם. מי שנשאר, ממשיך לגדל ולמכור ב'שחור', אחרת פשוט אין אפשרות להתפרנס".
והשוק השחור אכן משגשג, במקום להתכווץ בעקבות הלגליזציה. כך במחוז מנדוסינו הצפוני לסן פרנסיסקו פשטה לאחרונה המשטרה על חווה שייצרה 230 ק"ג קנאביס ביום. באפריל הוחרם שמן קנאביס בשווי כחמישה מיליון דולר. גם מושל קליפורניה, גווין ניוסם, הודה לאחרונה כי "יש הרבה כסף בשוק השחור, והמצב רק הפך לחמור יותר".
"השלב השני במהפכה"
אם זה לא מספיק, בניגוד לתחזיות לפיהן הייתה המדינה אמורה לגרוף אשתקד 643 מיליון דולר מהמיסוי על קנאביס, כפי שהבטיח המושל הקודם ג'רי בראון, המדינה קיבלה רק 345 מיליון דולר. הסיבה: חוואים רבים ממשיכים לפעול בשחור, או פשוט עזבו את העסק.
בינתיים, תאגידי הקנאביס מגלגלים מיליונים. Harvest Health, בעלת רשת חנויות קנאביס, הכריזה לאחרונה על רכישת Verano Holdings בכ-850 מיליון דולר. לדברי נועם ניב, איש עסקים שהיה מעורב בעסקה ומקים "קרן הקנאביס" בלוס אנג'לס, הוא לא מופתע מנסיגתם של המגדלים הקטנים. "השוק כולו נמצא בתחילת השלב השני במהפכת הקנאביס - שלב הקונסולידציה", הוא אומר.
לדבריו, אם השלב הראשון התמקד בהכרת השוק, חדירה למדינות שבהן אושרה לגליזציה והגדלת תפוקות הייצור, כעת יש מיזוגים של חברות מובילות שינסו להשיג נתח מרבי - אם דרך קואליציות ואם בקניית מתחרים. התהליך הזה של 'בליעת הקטנים' מתחיל כבר בשלב הגידול, ועובר דרך רישיונות, ייצור, מכירות ומשלוחים".
כדי להתמודד עם הכרישים, מגדלים קטנים בקליפורניה מצאו פתרון: פיתוח קואופרטיבים. אמנם למבנה הזה יש גם חסרונות עבורם, אבל לדברי תומכיו, באמצעות התאגדות, בעלי חוות קטנות ובינוניות יוכלו להציע אספקה יציבה למפיצים ולקמעונאים, לחלוק משאבים ולהפחית עלויות תפעול.
אחד מתומכי הרעיון הוא דניאל פינק, בעלי חווה במחוז נוואדה, ומייסד חברת גראס וואלי, בת שמונה חברים, הצפויה לגדל השנה קנאביס בשטח של כ-6,500 מ"ר. לדבריו, "אם נוכל לשווק את המוצר שלנו באופן קולקטיבי, נוכל להשיג שטח מדף גדול יותר. בעזרת הכוח של הקואופרטיב, נוכל לגשת לקמעונאים ולמפיצים ולהציע אספקה עקבית ופיקוח איכותי. המטרה היא לאחד את כל חוות הגידול יחד ולעבוד בשיתוף פעולה, וכך, להשיג נתח שוק גדול יותר".
לפנייה לכתב/ת 
