נתניהו הציג שימוע שנדחה שנתיים; היועמ"ש: התקיים תוך חודש
בתגובה לסירוב לדחות לו את השימוע, הביא ראש הממשלה דוגמה לשופט שהוחלט להעמידו לדין - והשימוע לכאורה לא התקיים כבר שנתיים. משרד המשפטים דחה את הטענה: "השימוע התבצע בכתב תוך חודש". היום הציב היועמ"ש אולטימטום לנתניהו: אשר שתגיע לשימוע, או שאוכל להגיש אישום כבר בשבוע הבא
משרד המשפטים ענה הערב (יום ה') לראש הממשלה בנימין נתניהו, שטען כי הסירוב לבקשתו לדחות את השימוע היא "ריצת אמוק לא ברורה" והביא דוגמה למקרה של שופט שקיבל הודעה על העמדה לדין ושימוע בעניינו לכאורה לא התקיים במשך שנתיים. במשרד המשפטים דחו את הטענות: "במקרה המדובר התבצע שימוע בכתב תוך חודש ממועד ההודעה".
נתניהו הגיב בצהריים לסירוב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות את השימוע שלו עקב הבחירות: "היום פורסם מקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה הודיע כבר לפני שנתיים על העמדה לדין של שופט, בכפוף לשימוע בעבירות בנייה - והשימוע עדיין לא התקיים. שנתיים!".
נתניהו הוסיף: "אז בתיק פעוט של עבירות תכנון ובנייה דוחים שימוע בלמעלה משנתיים ובמקרה של שלושה תיקים נגד ראש הממשלה, תוך תקופת בחירות, מסרבים לדחות אפילו בכמה חודשים. זאת ההגדרה של אי-צדק. זה בוודאי מעורר תמיהה".
על כך ענו במשרד המשפטים כי "בהמשך לטענה שפורסמה היום כאילו היועמ"ש לממשלה הודיע על הגשת כתב אישום נגד שופט מכהן בעבירות בנייה לפני כשנתיים ועד היום השימוע לא התקיים, הרינו להבהיר את העובדות: לפני שנתיים אכן נשלחה הודעה לשופט זאיד פלאח ולרעייתו כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות בנייה במבנה תעשייתי בעיר עכו שחלק ממנו נמצא בבעלותם, והדברים פורסמו ברבים. בניגוד לנטען, השימוע באותו עניין כבר נעשה, בדרך של טיעונים בכתב, שהועברו מטעמם של בני הזוג פלאח בתוך כחודש ימים ממועד ההודעה על הזימון לשימוע".
עוד נאמר בתגובת משרד המשפטים: "היות שמדובר בעבירת בנייה, המשך הטיפול בתיק נעשה באמצעות המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין). ההליכים בתיק אכן התארכו, עקב עומסי עבודה בפרקליטות, ובהתחשב ברף החומרה הנמוך יחסית של החשדות, כאשר בינתיים ניתן היתר בדיעבד לבנייה ולשימוש במבנה. מכל מקום, חוות הדעת בעניין כבר הועברה לדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות והחלטה סופית בתיק תימסר בקרוב".
במכתב התשובה של עוזר היועמ"ש נשלח לפרקליטו של נתניהו, נכתב למעשה כי עליו להודיע עד יום שני בשבוע הבא אם בכוונתו להגיע לשימוע במועד שקבע מנדלבליט, או שמנדלבליט יוכל להגיש נגדו כבר כעת כתב אישום.
"נשוב ונבקש כי תאשר במכתב חוזר כי בכוונתך להופיע בשימוע במועדים שנקבעו", נכתב. "לנוכח משלוח מכתבך שבסימוכין רק בחלוף 14 הימים בהם ביקשנו מלכתחילה כי תעשה זאת, נבקש כי המענה הסופי יינתן עד יום 10.6.2019. יובהר כי ככל שמרשך יודיע כי הוא אינו חפץ בשימוע, או שלא יאשר את ההשתתפות בהליך השימוע, יקבל היועץ המשפטי לממשלה החלטה סופית בעניינו על בסיס חומר הראיות הקיים בפניו".
במערכת המשפט מעריכים כי נתניהו יעתור לבג"ץ בשל סירובו של מנדלבליט לדחות את מועד השימוע. מוקדם יותר מסר היועמ"ש כי עמדתו היא ש"דין העתירה להידחות על הסף". זאת, לדבריו, "בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט במועד השימוע, שכן מדובר בסוגיה פרוצדוראלית המצויה בלב שיקול הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים".
נתניהו ביקש את דחיית השימוע בשל פיזור הכנסת וקיום הבחירות ב-17 בספטמבר, וביקש כי ההליך יידחה "למועד סביר" לאחר הבחירות. "היועץ המשפטי לממשלה שקל את הדברים, ולאחר שקילת מכלול השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים מצא, כי בנסיבות העניין אין הצדקה להיעתר לבקשה ולשנות מהמועדים שנקבעו לקיום השימוע", נמסר מטעם מנדלבליט.
מנדלבליט, שהציע לנתניהו לתאם את מועד השימוע כבר בסוף חודש פברואר, הסכים לדחיית המועד מ-10 ביולי, אך כאמור, סירב לדחייה נוספת.
גורמים בפרקליטות הבהירו בסוף חודש מאי, באופן חד-משמעי, כי לדרמה הפוליטית סביב פיזור הכנסת וההליכה לבחירות לא תהיה כלל השפעה על לוח הזמנים המשפטי בהליך הפלילי נגד ראש הממשלה. הגורמים הבהירו כי מדובר בשני צירים שאינם מצטלבים וכי כבר נקבע מועד שימוע לנתניהו.
לדבריהם, המועד הזה לא יידחה ולו ברגע אחד. "נתניהו ידע גם לפני הבחירות הקודמות שפניו לשימוע", הם הבהירו. "כעת אפילו יש לו תאריך לשימוע אך הוא עדיין החליט להתמודד, לכן זה עניין שלו. אין לזה שום קשר והשימוע לא יידחה ולו ביום אחד". עניין נוסף שמעסיק את הפרקליטות בימים האחרונים הוא העובדה שפרקליט המדינה שי ניצן, גורם מאוד משמעותי בתיקי נתניהו, יסיים את כהונתו בסוף השנה. אותם גורמים הדגישו שגם ניצן ישתתף בשימוע.
לפי הודעת היועץ המשפטי, השימוע יתקיים כאמור בתחילת חודש אוקטובר. ייתכן ותתקיים ישיבה נוספת לשימוע בשבוע השני של אוקטובר. לאחר מכן יהיה לפרקליט המדינה חודש ימים וחצי לגבש את עמדתו ולהניחה בפני היועמ"ש. בסופו של דבר, זו תהיה ההחלטה של היועץ עצמו.