שביתת נשים בשווייץ: שורפות חזיות לצדק מגדרי
ברחבי שווייץ נטשו היום נשים את העבודה בדרישה לשוויון בשכר ולמיגור ההטרדות המיניות. במדינה שבה קיבלו נשים זכות הצבעה רק ב-1971, הן טוענות שלא מספיק נעשה לתיקון הפערים. הגברים התומכים התבקשו להישאר בבית, לטפל בילדים ולבשל אוכל למפגינות
נשים ברחבי שווייץ נטשו היום (ו') את מקומות עבודתן, שרפו חזיות והפגינו בדרישה לביטול פערי השכר המגדריים, שוויון רב יותר מול גברים ומיגור תופעות ההטרדות המיניות והאלימות נגדן.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המחאה הנרחבת, שזכתה לכינוי "שביתת הנשים", מגיעה 28 שנים אחרי שכחצי מיליון נשים יצאו לרחובות שווייץ והפגינו למען שוויון מגדרי, ב-1991. ההפגנות ההן נערכו 20 שנה אחרי שנשים בשווייץ קיבלו לראשונה זכות הצבעה, ב-1971, ועשור אחרי שהשוויון המגדרי עוגן שם בחוק.
ברשת BBC ציינו שבמחאה הקודמת, לפני שלושה עשורים, לנשים לא היה כלל ייצוג בממשלה, וזכות לחופשת לידה לא הייתה מעוגנת אז בחוק. בזמן שעבר מאז הן השיגו את הזכות הזו, וכמה נשים כיהנו כשרות.
עם זאת, לטענת מארגנות המחאה הפערים עדיין גדולים. כך, למשל, לאור העובדה שפערי השכר עומדים על 20%, הן עודדו את המפגינות לצאת מהעבודה בשעה 15:30, וכך להפחית את מספר שעות העבודה שלהן בשיעור הסמלי של 20%. חלק מהמפגינות דורשות להעלות את השכר ספציפית עבור עובדות משק בית, מורות, ומטפלות – מקצועות שלרוב נשים הן העוסקות בהם.
המחאה היום הוכרזה בין היתר בעקבות ביקורת שמתחו ארגוני הנשים במדינה על מהלך שהובילה הממשלה שאמור היה לצמצם את פערי השכר המגדריים. הצעד, עם זאת, קבע שהכללים הקשוחים יותר על חברות שלא משלמות שכר שווה יחולו רק על כאלו שבהן מועסקים יותר מ-100 עובדים. לטענת ארגוני הנשים, הגבלה זו הופכת את הצעד לחסר משמעות.
בימים שלפני המחאה כבר כבש את הרשתות החברתיות בשווייץ ההשטאג Frauenstreik#, "שביתת נשים" בגרמנית, ו-GrèvedesFemmes# בצרפתית. אירועים תוכננו ברבות מהערים הגדולות, בהן ברן, סיון ולוזאן.
כבר בחצות התאספו מאות נשים בקתדרלה של לוזאן וצעדו ממנה לעבר מרכז העיר – שם הן העלו באש לוחות עץ והשליכו לעבר האש עניבות וחזיות. קומץ מפגינות טיפסו על הקתדרלה וצעקו ממנה במשך כשעה.
מארגנות "שביתת הנשים" עודדו את המשתתפות להימנע מקניות, מטיולים וממסעדות, בניסיון לבטא את חשיבותן של הנשים לכלכלה. כמה חברות הביעו את תמיכתן בשביתה, ומגדל רושה, גורד השחקים הגבוה ביותר בשווייץ, הואר אמש בצורת סמלה של תנועת המחאה, אגרוף קמוץ בתוך הסמל הנשי של ונוס, עיגול ומתחתיו צלב.
אחת ממארגנות המחאה ב-1991, פאולה פרו, התראיינה ל-BBC ואמרה כי תצטרף למחאה של היום. "הסיבה שלי לא השתנתה מאז הפעם הקודמת – צדק מגדרי", אמרה פרו. "אני לוקחת חלק בשביל כל הנשים שלא יכולות, או שאולי אינן אמיצות מספיק לעשות את מה שהן רוצות לעשות בחייהן", אמרה לרשת מפגינה אחרת, ניקול בת ה-24.
יש גם לא מעט גברים שתומכים בשביתת הנשים. עם זאת, המארגנות קראו להם שלא להשתתף בהפגנות עצמן, ובמקום זאת להישאר בבית, לטפל בילדים ולהכין אוכל לנשותיהם המפגינות. "אני גבר, אבל יותר מכל אני בן אדם ואני רוצה זכויות שוות בעולם האמיתי לכולם", אמר קלמנס, גם הוא בן 24.
לפנייה לכתב/ת 
