בעלי העסקים הקטנים כבר הפסידו בבחירות: "שהמדינה תשלם"
העובדים ייהנו מיום שבתון בשכר מלא ב-17 בספטמבר - ובעלי העסקים דורשים פיצוי על ההפסדים שייגרמו להם וכן תובעים כי התשלום על יום השבתון לעובד יותנה באישור מימוש זכות ההצבעה. היום הם מוחים מול משרד האוצר: "אנחנו החמצן והעוגן של המדינה, בלעדינו הכול יקרוס; נחסום כבישים ונשבית מפעלים"
ללא קשר לתוצאות הבחירות הבאות, בעלי העסקים הקטנים כבר יודעים שיפסידו - זאת משום שהעובדים שלהם ייהנו מיום שבתון בשכר מלא. היום (ב') מחו המעסיקים מול משרד האוצר בדרישה לבטל כליל את יום השבתון או לשחרר מעבודה רק את מי שיצביע בפועל.
בעלי העסקים דורשים פיצוי על ההפסדים שייגרמו להם בגין הפסד יום העבודה, וזאת לפחות בסכום שניתן לעסקים בעוטף עזה אחרי הסלמה ביטחונית. לחילופין, הם דורשים שהתשלום על יום השבתון ב־1- בספטמבר יותנה במימוש זכות ההצבעה.
"אין סיבה לבטל יום עבודה בגלל בחירות. עובד יכול לסיים מוקדם את העבודה וללכת להצביע", הסביר אתמול נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי - והזהיר: "נפעל לשנות את המצב באמצעות חקיקה, ואם צריך נחסום כבישים ונשבית מפעלים. אי-אפשר להתעלם ממחאה של עשרות אלפי מעסיקים בישראל. נוצר מצב אבסורדי שאם העובד לא מגיע לעבודה הרי שהמעסיק מפסיד יום עבודה וגם המשק יוצא נפסד, ואם העובד מגיע לעבודה המעסיק נאלץ לשלם לו כפול".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש, טוען כי העלות של יום השבתון למעסיקים במגזר הפרטי עומדת על מיליארד שקלים וחצי, ויחד עם ימי השבתון שניתנו בבחירות באפריל ובבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר - העלות מגיעה לארבעה מיליארד שקלים וחצי בתוך פחות משנה.
במכתב ששלח ברוש ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוא ביקש שיימצא פתרון למצוקת המעסיקים והזהיר: "המגזר העסקי לא יוכל להמשיך ולספוג עלויות אלו וקיים חשש ממשי כי הן יגולגלו לעלויות המוצרים והשירותים הגבוהים ממילא בשל יוקר עשיית העסקים בישראל".
"שלושה ימי שבתון תוך 10 חודשים זה מצב חסר תקדים"
ההפגנה, שמאורגנת על ידי התאחדות התעשייה והמלאכה שבראשה עומד יוסי אלקובי, מוחה על יום השבתון השלישי שחל תוך פחות משנה: בבחירות לרשויות המקומיות, בבחירות לכנסת ה-21 וכן, בבחירות הקרובות לכנסת ה-22 שיחולו בספטמבר.
המפגינים מבקשים הקמת מנגנון שיפצה את העסקים הקטנים בגין ההפסדים מיום השבתון שנכפה עליהם בדומה לאופן הפיצוי של בעלי העסקים בעוטף עזה בימים של לחימה ומצב בטחוני רגיש. בנוסף מבקשים בהתאחדות כי תשלום השכר לעובדים ביום השבתון יהיה מותנה בהצבעתם בקלפיות.
עו"ד רוית גרוס, מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה שהייתה נוכחת בהפגנה, סיפרה ל-ynet: "באנו להפגין היום על מצב חסר תקדים. במהלך 10 חודשים אנחנו עוברים שלוש מערכות בחירות, 3 ימי שבתון שאנחנו צריכים לשלם אותם על חשבוננו. ביום השבתון העסקים נאלצים להפסיק את קו הייצור שלהם ובנוסף לשלם לעובדים את יום השבתון. אנחנו מבקשים שהמדינה תישא בתשלומים של יום השבתון הזה או לכל הפחות תתנה את יום השבתון באישור הצבעה.
"כל עובד שהלך להצביע, יביא עמו אישור ויקבל את הכסף". לדברי גרוס, העוול הזה מצטרף לשורה ארוכה של עוולות שבעלי העסקים סופגים: "עסקים זעירים סובלים כל השנה מעלויות מטורפות של ארנונה, חשמל ומים ואף אחד לא מקשיב לנו. עכשיו הוסיפו חטא על פשע ואנחנו צריכים לשלם על יום השבתון".
"אנחנו החמצן והעוגן של המדינה, בלעדינו הכול יקרוס"
עדי פרץ, בעל בית עסק לדפוס בתל אביב שהגיע להפגין, אמר: "לא ייתכן שבשנה אחת יהיו שלושה ימי שבתון. הרזה מממן את השמן? כמה אנחנו יכולים לשאת בעלויות הגבוהות האלה? זה נמאס. אנחנו מצפים שמדינת ישראל תחוקק חוק ותשנה את האבסורד הזה שיום השבתון לא יהיה על חשבון בעלי העסקים. אנחנו בסך הכול רוצים להתפרנס בכבוד.
לדבריו, ב-2018 נסגרו 44 אלף עסקים בגלל הקשיים שהמדינה מערימה: "זה לא שאנחנו חיים בעסקים רווחיים והכל צומח ופורח. העסקים גם ככה נמצאים בקשיים ואנחנו מצפים שהמדינה תמצא מנגנון לפצות את בעלי העסקים על היום הזה. לא ייתכן שבשביל שעה שבן אדם הולך לבחור צריך לסגור את כל קו הייצור. מי שלא הולך להצביע, לא יהיה זכאי לתשלום על היום הזה".
אורלי דקר, בעלת מפעל קוסמטיקה באשדוד, סיפרה: "אנחנו מפגינים כי אנחנו צריכים לדאוג לכלכלה ולפרנסה למשפחה שלנו". לטענתה, אין צורך בתשלום יום שלם ביום השבתון. "יש הרבה אנשים שאין להם זכות בחירה. אם היו 90 אחוזי הצבעה הייתי מורידה את הכובע ואומרת שזה ראוי שיהיה יום שבתון, אבל אנחנו רואים שאנשים לא הולכים להצביע אלא יוצאים לטייל; אני כמעסיקה מוכנה לקחת את העובדים שלי לקלפי ולהחזיר אותם לעבודה". אנחנו לא אויבי הציבור, אנחנו החמצן והעוגן של המדינה. בלעדינו הכול יקרוס".
מטרת יום השבתון בבחירות הכלליות היא להעלות את שיעור ההצבעה ובשנה האחרונה הוחל לראשונה יום שבתון במשק גם בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בסוף אוקטובר. למעשה, ביום שבתון בעלי העסקים מחויבים לשלם שכר של יום עבודה רגיל לעובדים שלא מתייצבים לעבודה ושכר כפול לעובדים שמתייצבים לעבודה בין אם יצאו להצביע ובין אם לא יצאו להצביע.
בהתאחדות המלאכה והתעשייה ביקשו לבחון בהשלכות של יום שבתון שלישי בתוך שנה על מגזר העסקים הזעירים. לטענתם, מאחר שפניותיהם לראש הממשלה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני לא נענו, התקבלה ההחלטה להפגין מול משרד האוצר.
לפנייה לכתב/ת 
