שתי ברירות לגירעון: מהלכים אמיצים - או קטסטרופה כלכלית
אחרי התחזיות הקודרות של קרן המטבע וה-OECD, שיעור הגירעון קפץ, הוחלט ללכת לבחירות חוזרות, ובנוסף - ראש הממשלה הודיע כי תקציב הביטחון יגדל, והסיבה לכך נותרת חסויה. אם הממשלה לא תנקוט בצעדים אמיצים עם הקמתה, היא עלולה להוביל את ישראל להורדת דירוג האשראי ובסוף גם למיתון ולאבטלה. פרשנות
לפני שבועות ספורים פירסמו קרן המטבע הבינלאומית וארגון המדינות המפותחות, OECD, תחזיות קודרות ביחס לאומדני הגירעון שישראל מצויה בדרך אליו בהמשך 2019. בקרן המטבע נקבו בסכום של 50 מיליארד שקל, שהם 3.5% מהתוצר. גם ב־OECD חזו גירעון של 3.5%, ואף הביעו חשש שהשיעור יהיה גבוה יותר אם הממשלה לא תבצע מיד פעילות להקטנת הוצאות והגדלת הכנסות ממיסים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פצצת הגירעון: מגדל הקלפים של נתניהו וכחלון החל לקרוס
משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%
קרבות הבוץ של סוגיית הגירעון
ואולם, מאז אירעו 4 התפתחויות משמעותיות, שכלכלני אותם ארגונים לא יכלו להביא בחשבון:
- הגירעון בתקציב קפץ לשיעור מדאיג של 3.8% כבר בסוף מאי, הרחק מסוף השנה האזרחית.
- הוכרזו עוד בחירות לכנסת, מה שיגרום להוצאת עוד כ־2 מיליארד שקל, ולהקפאת אפשרות לבצע מהלכים כלכליים רחבי היקף עד סמוך מאוד לסוף השנה.
- כעדות המעורבים במו"מ שנכשל בסופו של דבר להקמת הממשלה, הדרישות של המפלגות בהסכמים הקואליציוניים נעות סביב 10 מיליארד שקל. התחזית היא שהדרישות הללו ממש לא יצומצמו לאחר הבחירות הנוספות בספטמבר.
- ולבסוף: רה"מ נתניהו החליט שיש להגדיל מיידית את תקציב הביטחון בעוד יותר ממיליארד שקל, בשל עניין ביטחוני שלא ניתן למסור עליו פרטים אפילו לממשלה ולכנסת. ויותר מכך: לאחרונה הוא הודיע שלצד תוואי הגידול בתקציב הביטחון ב־30 מיליארד שקל ב־15 השנים הקרובות, יהיה צורך להוסיף לתקציב הביטחון, בפריסה לשנים אחדות, עוד 3־4 מיליארד שקל - כבר מתקציב המדינה לשנת 2020.
בתקציב המקורי לשנת 2019 נחזה גירעון של כ־40 מיליארד שקל. הגידול בגירעון מ־2.9% ל־3.8% כבר הביא את הגירעון לתוספת של מעל 10 מיליארד. בכך גדל הגירעון כבר לכ־51 מיליארד שקל. חישוב פשוט מגלה שבלי להתחשב ב"נומרטור" - הכולל את התחייבויות הממשלה לשנים הבאות על פי הוצאות הידועות כבר כעת, כמו תוספת מיליארדים לתשתיות, בעיקר בתחום התחבורה - יתקרב הגירעון בשנתיים הבאות יותר ל־65 מיליארד שקל מאשר ל־50 מיליארד.
כך, לא תהיה ברירה ויידרש לבצע כמה מהלכים מהירים עם הקמת הממשלה:
- ראש הממשלה שייבחר יצטרך להבהיר לשותפים הקואליציוניים במילים ברורות שאין כסף בקופה ולצמצם את דרישותיהם, ובוודאי לא להגדיל את הממשלה בעוד שמונה שרים, מעבר לחוק היסוד הקובע כי בממשלה יכהנו 18 שרים ובנוסף ראש ממשלה.
- הגדלת תקציב הביטחון תצטרך להיעשות בפריסה ארוכה במיוחד, ליותר מ־15 שנה.
- יהיה צורך להעלות מיסים, לבטל פטורים ולגבות איגרות חדשות, כמו אגרות גודש בכבישים (למשל לפי שעות כניסה לערים הגדולות).
- לצמצם בהוצאות כל משרדי הממשלה, תוך קבלת המלצת האוצר מהעבר לסגור משרדים מיותרים, כמו משרד התפוצות, המשרד לענייני ירושלים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד המודיעין, ואולי אף לסגור משרדים שפעם היו אגפים בתוך משרדים אחרים, כמו משרד התיירות.
- אי־נקיטת מהלכים אמיצים מיד עם הקמת הממשלה החדשה, עלולה להוביל את ישראל לקטסטרופה כלכלית של ממש, להורדת דירוג האשראי ובסוף גם למיתון ולאבטלה. בסרט הזה היינו כבר בעבר יותר מפעם אחת, וזה היה מאוד לא נעים.
לפנייה לכתב/ת 
