שתף קטע נבחר
 

מגדל תצפית מלפני 2,700 שנה נחשף על ידי צנחנים

המגדל איפשר תצפית טובה אל הרי חברון, שפלת יהודה ואזור אשקלון. ברשות העתיקות אמרו כי מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי

מגדל תצפית מימי ממלכת יהודה, ככל הנראה מימי שלטונו של חזקיהו המלך, המתוארך ללפני יותר מ-2,700 שנה, נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכו חיילי צה"ל ואנשי רשות העתיקות בבסיס צנחנים בדרום הארץ. החפירה נעשתה במסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע", המובל על ידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל, בשיתוף משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

 

מגדל התצפית העתיק    (צילום: רשות העתיקות)

מגדל התצפית העתיק    (צילום: רשות העתיקות)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

המגדל, שהוקם במאה ה-8 לפני הספירה על נקודה גבוהה בשטח כשמידותיו באותן הימים היו מוערכות ב-3.5 על 5 מטרים, איפשר תצפית טובה אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון. בנייתו נעשתה באמצעות אבנים גדולות במיוחד, שמשקלן של חלקן מגיע ל-8 טונות, והשתמר לגובה של כ-2 מטרים.

 

סער גנור ו-ולדיק ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי בית ראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, ששכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה. ייתכן שמגדל התצפית היה אחד ממגדלי השאת המשואות".

 

האתר שבו נמצא המגדל העתיק (צילום: רשות העתיקות)
האתר שבו נמצא המגדל העתיק(צילום: רשות העתיקות)

 

הפעילות במגדל העתיק נפסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, בשנת 701 לפני הספירה. החפירות הארכיאולוגיות גילו שפתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס, כנראה, לאחת מהערים הבצורות הסמוכות.

 

מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי ידוע כי מסעו של סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה, בו נחרבו 46 ערים וכ-2,000 כפרים וחוות. גיא סלעי, מנהל מיזם "צבא ההגנה לטבע", סיפר כי 150 טירונים ומפקדים מחטיבת הצנחנים השתתפו בחפירות, כולל טירוני הסיירות, בפעילות שהתפרסה על פני כמה חודשים. "צה"ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצוות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית", אמר סלעי.

האתר שבו נמצא המגדל העתיק (צילום: רשות העתיקות)
האתר שבו נמצא המגדל העתיק(צילום: רשות העתיקות)

האתר שבו נמצא המגדל העתיק (צילום: רשות העתיקות)
האתר שבו נמצא המגדל העתיק(צילום: רשות העתיקות)

 

סג"מ רועי, מפקד צוות טירונים בצנחנים, אמר כי "החפירה הארכיאולוגית הייתה שבירת שגרה מבחינתי, ראיתי את החיילים נהנים מעבודת כפיים שיש לה ערך מוסף. זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בחפירות. החיבור לאדמה והעובדה שהיו שם לוחמים יהודיים בעבר, גרמו לי לתחושת שליחות. זה גם היה חיבור לשטחי האש שלנו- חזרה למקום שבו התאמנו".

 

גם במקרא נזכרות המשואות ("מַשְׂאֵת"), פעמים רבות, כך לדוגמה בסיפור פלגש בגבעה שמתואר השימוש במשואות עשן: "הַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר: וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה׃ וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן ־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רשות העתיקות
מגדל התצפית והחיילים
צילום: רשות העתיקות
מומלצים