אחרי 18 שנה: אישה שרצחה את בעלה המתעלל תשוחרר ממאסר
הפרקליטות לא התנגדה - וועדת השחרורים קבעה כי דלאל דאוד, שריצתה עד כה 18 שנות מאסר על רצח בעלה המתעלל, תשוחרר מהכלא: "העמדה השתנתה מהקצה אל הקצה". עשרות הפגינו מחוץ לבית המשפט
ועדת השחרורים קבעה היום (ד') כי דלאל דאוד, שהורשעה ברצח בעלה המתעלל ונשלחה ל-25 שנות מאסר, תשוחרר מהכלא אחרי שריצתה 18 שנות מאסר. דאוד צפויה להתשחרר מחר להוסטל שיקומי.
עוד לפני התכנסות הוועדה הבוקר, הודיעה הפרקליטות כי לא תתנגד לשחרור ומסרה כי "הוועדה אשר התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה".
עוד ציינו כי "הפרקליטות מסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר למשך 5 שנים מיום השחרור, המצאות האסירה באגף פתוח של שיקום קבוצתי והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק".
כחמישים מפגינות ומפגינים, בהם חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) וסגנית ראש העיר תל אביב חן אריאלי, הגיעו לבית משפט השלום ברמלה והמתינו עם שלטי מחאה שעליהם נכתב "שחררו את דלאל" ו"אחותינו דלאל את לא לבד" מחוץ לדיון. עם קבלת ההחלטה נשמעו קריאות שמחה מחוץ לבית המשפט.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה לפני הדיון כי "המשטרה, הרווחה, מערכת הבריאות ומערכת המשפט - הרשויות בישראל הפקירו את דלאל דאוד. המאסר שלה לא התחיל ביום שבו נכלאה - הוא התחיל בחמש השנים הארוכות שבהן ספגה אלימות רצחנית ומעשי אונס יומיומיים, כשעשרות תלונותיה ותחינותיה לעזרה נדחו פעם אחר פעם.
"לכולנו ברור שבנסיבות הקיצוניות בהן הייתה נתונה, 18 שנות מאסר הן די והותר. כיום אפילו החוק מכיר בכך, וקוצב את העונש לעד 15 שנות מאסר - אבל עבורה, הוא נחקק מאוחר מדי", אמרה. בשבוע האחרון התנהל קמפיין ברשתות החברתיות שבמסגרתו הקריאות פעילות ופעילים חברתיים את העדויות של דאוד על האלימות שספגה מבעלה.
עו"ד רויטל בן שבת כץ, שייצגה את דאוד יחד עם עורכי הדין מנחם רובינשטיין ומורן סעדון, מסרה: "נעשה צדק. דלאל מאוד התרגשה, מאוד הופתעה. היא משתחררת מנווה תרצה אל ההוסטל. היא תתחיל את החיים שלה. היא אמרה שהיא מאוד מתרגשת ושקשה לה מאוד לעכל את הבשורה. יש תחושה שנעשה צדק, גם בשבילה וגם צדק ציבורי".
דאוד הורשעה ב-2002 ברצח בעלה עלי שאירע חמש שנים קודם לכן לאחר מסכת התעללות שספגה מצידו, ונידונה למאסר עולם. השניים נישאו ב-1992, ולאורך מערכת היחסים סבלה דאוד מאונס ומאלימות פיזית ונפשית מצדו.
היא הגישה 26 תלונות למשטרה ולרשויות הרווחה. ארבעה ימים לאחר לידת בנה, ניסה עלי להפשיט אותה ולקיים איתה יחסי מין בכוח אל מול ילדיהם. דאוד, מצדה, טענה כי הרגה אותו כי נאלצה להגן על חייה.
נשיא המדינה שמעון פרס קצב ב-2014 את עונשה ל-25 שנות מאסר. לפני שנתיים הורה הנשיא ראובן ריבלין להקדים את כינוס ועדת השחרורים בעניינה, אך זו התכנסה רק באוקטובר 2018 ודחתה את הבקשה, בעקבות התנגדות שירות בתי הסוהר והוועדה למניעת אלימות במשפחה במשרד הרווחה, בטענה כי לא עברה הליך שיקום מספק.
למעשה, ההחלטה של ריבלין אפשרה לדאוד להגיש לוועדת השחרורים בקשה לניכוי שליש ממאסרה. דאוד אף נפגשה בכלא עם רעיית הנשיא ריבלין, נחמה ריבלין ז"ל. לאחרונה היא אף כתבה לה מכתב, אך זו לא הספיקה לקרוא אותו בטרם הלכה לעולמה.
לפנייה לכתב/ת 
