בגולן ובגליל יחלו לגדל קינואה: "יבול פי 2 מהממוצע"
חוקרים ממכון מיגל מצאו כי כמות היבול של הקינואה לדונם בצפון כפולה מהממוצע העולמי. " צמח הקינואה עמיד לתנאים קיצוניים של רוח, קור, בצורת, ברד ומליחות", אמר אחד החוקרים
בתום מחקר שארך שלוש שנים, יחלו חקלאים בגליל ובגולן לגדל קינואה. החוקרים גילו כי כמות היבול לדונם בארץ כפולה מאשר הממוצע העולמי. במכון המחקר מיגל בקריית שמונה, שביצע את המחקר, מעריכים כי בתוך שנתיים יוכפל שווי שוק הקינואה בישראל מ-13 מיליון שקל לשנה ל-26 מיליון ואילו הצריכה תגדל פי עשרה - מ-200 גרם לנפש בשנה ל-2 ק"ג לנפש.
מקור הקינואה - צמח ממשפחת הירבוזיים - בהרי האנדים שבדרום אמריקה. בשנים האחרונות נחשף העולם המערבי לאיכויותיו התזונתיות של הקינואה. גרגרי הצמח הינם בעלי ערך תזונתי גבוה ביותר ועל כן קיבלו מעמד של "מזון עלית" (Super Food). הם אינם מכילים גלוטן, ועל כן מתאימים גם לחולי צליאק כתחליף למוצרים שמקורם בחיטה.
המחקר נערך במהלך שלושת החורפים האחרונים על ידי חוקרי מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, בהובלתו של ד"ר ליאור רובינוביץ'. במסגרת המחקרים נזרעו קווי קינואה רבים במספר מועדי זריעה באתרים שונים ברחבי הגליל והגולן. תוצאות המחקרים מצביעים על כך שתנאי הגידול בצפון הארץ מצוינים.
"יבול הגרגרים בקווים השונים שנזרעו בגליל ובגולן היה גבוה במיוחד ועלה על 600 ק"ג לדונם בממוצע רב שנתי, לעומת 300 ק"ג לדונם ממוצע היבול העולמי", אמר ד"ר רובינוביץ'. "יתרון בולט בגידול הצמח הוא שהוא אינו זקוק כמעט להשקיה. צמח הקינואה עמיד לתנאים קיצוניים של רוח, קור, בצורת, ברד ומליחות, והשונות הגנטית הרבה בין קווי הצמח השונים אפשרה את התאמתו לתנאי קרקע ואקלים מגוונים ברחבי העולם. אני צופה כי במהלך השנה הבאה לא מעט חקלאים יחלו בבחינה של גידול הצמח".
הכלכלן של מיגל, ג'ניה וייסנברג, אמר כי שוק הקינואה העולמי צומח בקצב מהיר. ב- 2012 עמד המסחר העולמי על 30 אלף טון ואילו בשנת 2018 הגיע לכ-100 אלף טון, כאשר ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי מהוות כ- 80% מסך המסחר העולמי. המחיר העולמי (לא המחיר לצרכן) של הקינואה עומד היום על כ-2.5 דולר לק"ג.
עם פוטנציאל השטחים לגידול קינואה בישראל שעשוי להגיע ל- 10,000 דונם, ורמת תפוקה ממוצעת של 500 ק"ג לדונם, פוטנציאל הגידול עשוי להגיע לכדי 5,000 טון שרובו לייצוא. הרווח לחקלאי, מעריך וייסנברג, צפוי להיות מרשים בהשוואה לגידולי שדה אחרים.
על פי התוכניות, בעוד הגרגרים מיועדים למאכל אדם, שאר הצמח ישמש מספוא לבהמות. אם לא די בכך, מחקר חדש שאותו מוביל ד"ר רובינוביץ בשיתוף עם ד"ר אופיר בנימין, מהחוג למדעי המזון, במכללה האקדמית תל-חי, בוחן את האפשרות שהקינואה תשמש מקור חלבון מן הצומח שממנו ניתן יהיה להכין תחליפי בשר, כפי שהדבר נעשה כיום עם סויה. לאחרונה זכו החוקרים במענק מחקר מארגון ה- GFI העולמי.
לפנייה לכתב/ת 
