הקיץ האיראני: הלחץ על טהרן גובר - ובישראל נערכים
בתרגיל הרב-זרועי השבוע בחן צה"ל את המענה העדכני שהכין המטכ"ל למקרה שאיראן תממש אינטרס ליזום חיכוך מלחמתי באמצעות שלוחותיה. כשנתניהו אמר לצד הרמטכ"ל "אל תנסו אותנו", זה לא היה אקט של בחירות. אף שאין מידע על צעד איראני כעת, ישראל צריכה להיות מוכנה לעימותים בהיקף גדול בצפון ובדרום - וכך היא תעשה זאת
בקהילת המודיעין העריכו כבר בתחילת השנה הנוכחית שהקיץ הזה עלול להיות חם, אפילו חם מאוד. היה ברור שביוני-יולי הלחץ הכלכלי האמריקני על איראן בשיאו וכי הלחץ הזה עלול לקלוע את המשק של הרפובליקה האיסאלמית למצב מצוקה שבגללו אולי ייצאו המונים לרחובות ויאיימו על שרידות משטר האייתוללות.
טראמפ: "תקיפה צבאית באיראן עדיין על הפרק"
טראמפ ביטל תקיפה באיראן: "הייתה לא-מידתית"
פרשנות: מה גרם לטראמפ לסגת מתקיפה באיראן?
היה ברור שמול איום כזה ההנהגה בטהרן ומשמרות המהפכה לא יישבו בחיבוק ידיים, ויפעילו כל ערוץ שאפשר יהיה באמצעותו לעקוף ולמסמס את הסנקציות וכל מנוף שבאמצעותו אפשר יהיה ללחוץ על ארה"ב לבטל את הסנקציות.
בישראל הבינו שאחד המנופים הללו שהאיראנים שוקלים כדי ללחוץ באמצעותו על ממשלו של דונלד טראמפ הוא עימות פעיל אבל מוגבל בהיקפו מולנו שיתנהל באמצעות שלוחיהם: חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות ואנשי משמרות המהפכה בסוריה ובעיראק, וכן הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וחמאס בעזה. אין כעת מידע שזה עומד לקרות, אבל יש בישראל היערכות לכך.
לאיראנים לא תהיה בעיה לממש את האיום, כיוון שגם אם יתפתח למלחמה כוללת - רוב הסיכויים שהוא לא יסבך אותם בעימות ישיר עם ארה"ב או עם ישראל. העימות יתנהל רחוק משטחה של איראן והאבדות בנפש של חיילים ואזרחים איראניים יהיו מינימאליות.
ישראל, לעומת זאת, תספוג אבדות בנפש ונזק חומרי רב כתוצאה ממטחים מסיביים והרסניים של טילים ורקטות שישוגרו מלבנון, מסוריה ומעזה על העורף. במקביל יהיו מתקפות קרקעיות על יישובי הגבול הישראליים בחסות "הקליינטים" של איראן, ואם בתגובה תצא ישראל למלחמת מגן - גם זה לא אסון - שלוחיה של איראן בלבנון, בסוריה ובעזה ישלמו את המחיר.
מאז עלייתו לשלטון ב-1979, הוכיח משטר האייתוללות בטהרן שאנשיו הם אמנים בהפעלת שילוב בין מנופי לחץ צבאיים ומדיניים, ישירים ועקיפים, באופן שמשרת את יעדיה האסטרטגיים של איראן. בהתאם לפרקטיקה הזו, החליטו באחרונה בטהרן שמדינות האיחוד האירופי הן החוליה החלשה במחנה המערבי ולכן הן המנוף העיקרי שאותו תפעיל איראן כדי להשיג את היעד האסטרטגי שלה - להסיר מעליה את הסנקציות האמריקניות מבלי לוותר על הסעיפים החשובים לה בהסכם הגרעין עם המעצמות (JCPOA) ומבלי להפסיק לפתח טילים ארוכי טווח.
ה"אלגוריתם" להשגת המטרה
באיראן יש מחלוקת בין ה"ניצים" (משמרות המהפכה ואנשי דת שמרנים הנתמכים על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי) לבין המתונים (הנשיא חסן רוחני, שר החוץ מוחמד זריף ואחרים) בשאלה מהו התמהיל הנכון בין אמצעים אלימים ודיפלומטיה ציבורית וחשאית כדי להשיג את המטרה האסטרטגית. בסופו של דבר, ה"אלגוריתם" להשגת המטרה שעליו החליט המנהיג העליון מורכב מהשלבים הבאים:
- בשלב הראשון נתנה איראן אולטימטום לאירופים לפצות אותה על הנזקים הכלכליים שהסנקציות שהטיל טראמפ גורמות לה. האיחוד האירופי ניסה להיענות לדרישה אבל נכשל בגדול כיוון שהחברות האירופיות הגדולות נכנעו ללחץ האמריקני והפסיקו לסחור עם איראן. לכן עברו האיראנים לשלב הבא.
- בשלב השני, שהחל לפני שלושה שבועות, ביצעו גורמים הקשורים באיראן ובכללם הכוח הימי של משמרות המהפכה והמורדים החות'ים בתימן פיגועים נגד מכליות נפט שהובילו נפט מסעודיה ומאיחוד אמירויות המפרץ לאירופה ולאסיה. החות'ים הפציצו ממל"טים מתקני נפט סעודיים. המטרה הייתה לערער את היציבות הביטחונית באזור המפרץ ולאיים על ייצוא הנפט ממדינות המפרץ הערביות.
כך יוצרים האיראנים איום על סעודיה, בעלת בריתה של ארה"ב הזקוקה כעת יותר מתמיד לרווחי הנפט, ובה בעת הם גורמים לעליית מחירי הנפט בשוק העולמי שמוביל להזרמת כסף לקופה הממשלתית המתרוקנת במהירות בטהרן.
במקביל, איראן מאיימת שתפסיק לעמוד בהתחייבויותיה לפי הסכם הגרעין. לא מדובר בחריגות של ממש או בפריצה ישירה לנשק הגרעיני שיקוממו נגדה את האירופים והרוסים, אלא בחריגות קלות שאינן יכולות להיחשב כהפרה מהותית אך די בהן כדי לגרום לאירופים לחשוש שבקרוב ייאלצו גם הם לנקוט סנקציות נגד טהרן שיפגעו בעקיפין גם בכלכלתם ואולי גם יביאו את ארה"ב, ישראל והסעודים לנקוט פעולה צבאית נגד פרויקט הגרעין האיראני.
- בשלב השלישי באלגוריתם הזה מגיע תורנו. ההסלמה המבוקרת, שאיראן שוקלת להצית באמצעות שליחיה מצפון ומדרום-מערב לישראל, נועדה בסופו של תהליך לגרום לחשש באירופה בפרט ובזירה הבינלאומית בכלל מפני מלחמה כוללת שאוטוטו עומדת להתלקח במזרח התיכון. האירופים וענקי התעשייה האסייתים משוכנעים שמלחמה כוללת במזרח התיכון תגרום למחירי הנפט והגז בשוק העולמי להרקיע שחקים, וכתוצאה מכך עלול להתפתח שפל כלכלי עולמי שיזיק לכלכלה האירופית כשם שיזיק לבעלות בריתה האחרות של ארה"ב ולפרטנריות הסחר העיקריות שלה ועקב כך לכלכלת ארה"ב.
טראמפ לא רוצה חיילים אמריקנים בארונות
האירופים, שדעתם ממילא אינה נוחה מפרישת טראמפ מהסכם הגרעין שהם חתומים עליו, ישתמשו בנימוק זה כדי ללחוץ על הנשיא האמריקני לרופף את משטר הסנקציות על איראן. טראמפ עשוי להיענות להם כיוון שגם הוא אינו רוצה - ואומר זאת בגלוי - מלחמה עם איראן ואפילו מלחמה במזרח התיכון שארה"ב אינה מעורבת בה ישירות.
אפשר להבין אותו. הוא רוצה להביא את האיראנים לשולחן המשא ומתן שבו יתוקן הסכם הגרעין ולא להביא הביתה, בארונות, חיילים אמריקנים שנשלחו להגן על מכליות נפט סעודיות במצרי הורמוז. צילומי חיילים אמריקנים שנפגעו במילוי תפקידם במפרץ הפרסי לא יועילו, בלשון המעטה, לקמפיין הבחירות של טראמפ לתקופת נשיאות שנייה.
לאיראן יש אפוא אינטרס ממשי בזמן הנוכחי ליזום חיכוך מלחמתי עם ישראל, שילחיץ את האירופים, שיפעילו לחץ על טראמפ להקל בסנקציות על טהרן, שתתרצה ותשב לשולחן המשא ומתן ובידה הבטחה מראש שלא ידרשו ממנה לוותר על תביעותיה להעשיר אורניום בכמויות גדולות ולפתח טילים בליסטיים - "חד גדיא" בנוסח המפרץ והבזאר הפרסי 2019.
המסקנה המתבקשת מניתוח זה היא שישראל צריכה להיות מוכנה הקיץ לעימותים בהיקף גדול בצפון ובדרום, בין אם יבואו כתוצאה מיוזמה איראנית או שיתפתחו כתוצאה מאירוע או שרשרת אירועים בשטח שאיש לא צפה ולא חזה מראש.
לכן, מיד עם כניסתו לתפקיד, קבע הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי תאריך יעד: בסוף יוני, תחילת יולי, הצבא צריך להיות במוכנות מיטבית למלחמה בשתי זירות וחצי ובארבע חזיתות: לבנון וסוריה בזירה הצפונית, עזה בזירה הדרומית ויהודה ושומרון כזירת לחימה משנית שאם תהיה בה הסלמה - צה"ל יידרש לבלום אותם בסיוע שב"כ ובאמצעות סדר כוחות מצומצם יחסית המבוסס על אנשי מילואים.
בתרגיל הרב-זרועי הגדול של צה"ל שנערך השבוע, בחן הצבא את המענה המבצעי העדכני, האסטרטגי והטקטי שהכין המטכ"ל למקרה שהאיראנים ושלוחיהם יממשו את המהלכים האלימים שהם זוממים נגדנו בצפון ובדרום. זה היה אימון מסכם ומבחן מעשי לכשירות המבצעית ולמוכנות של צה"ל למלחמה בחזיתות הצפוניות.
תפישת ההפעלה והכשירות המבצעית בחזית העזתית תורגלו ונבחנו בתחילת האביב. על הדרך שיגרה ישראל באמצעות התרגיל מסר מרתיע לאיראנים. "אל תנסו אותנו", אמר ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו אחרי ששמע את סיכום התרגיל וכשהרמטכ"ל כוכבי עומד לצדו. עד כמה שאני יכול לשפוט זה לא היה אקט של בחירות ואפשר בהחלט להניח שהפעם יש כיסוי מעשי לצ'ק הרטורי.
ועוד משהו: בתרגיל, שהוא מהגדולים שעשה צה"ל אי פעם ואשר הכנתו נמשכה שנה שלמה, הוכיח הפיקוד הבכיר בהנהגת הרמטכ"ל שהוא יודע לגבש במהירות תורת הפעלה מבצעית מעודכנת, להטמיע אותה בקרב מפקדי היחידות ואז להציב לעצמו רף מוכנות ניתן למדידה, ולעמוד בלוח זמנים להשגתו. זו תופעה חיובית שראויה לציון.
הדבר החשוב ביותר: התמרון הקרקעי המהיר והקטלני בתמיכת כל גורמי האש ובראשם חיל האוויר עומד במרכז תורת ההפעלה הצה"לית וכבר תורגל השבוע - מהרמה הפלוגתית ומעלה. מאז מלחמת לבנון הראשונה צה"ל כמעט שלא ביצע תמרון יבשתי בהיקף נרחב וגם לא תרגל אותו. היו טענות בצה"ל ומחוצה לו שהטנק והנגמ"ש כבר חדלו להיות מרכיב עיקרי בקרב היבשה וכי האש המדויקת תפסה את מקומם.
כך נוון בצה"ל כושר התמרון היבשתי וצי הטנקים צומצם לממדים קטנים עד כדי סכנה. במלחמת לבנון השנייה התברר עד כמה חסרה לצה"ל היכולת הזו, שהיא בסופו של דבר שיטת הלחימה היעילה להתמודדות גם עם לוחמי גרילה שנעלמים ומשגרים רקטות וטילי קרקע-קרקע ממקומות מסתור.
הדגש על ה"קטלניות" של התמרון היבשתי
הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט עשה רבות, כמו קודמו גבי אשכנזי, כדי להחזיר לזרוע היבשה של צה"ל את יכולות התמרון העוצמתי והמהיר. כוכבי הוסיף נדבך תפישתי חשוב כששם עם כניסתו לתפקיד את הדגש על ה"קטלניות" של התמרון היבשתי. הוא קבע שהמטרה של התמרון אינה כיבוש שטח והחזקתו כמו בעבר אלא השמדה סיטונית של יכולות לחימת האויב ועל ידי כך להשיג הכרעה גם של "צבאות הטרור" שלוחמיהם פועלים בשיטות גרילה בחסות אוכלוסייה אזרחית.
המונח "קטלניות" מטעה. המטרה אינה להרוג בסיטונות לוחמי אויב. ספירת גופות אינה המדד להצלחה. המטרה היא לגלות ולזהות לפני הקרב ובמהלכו את מרב הלוחמים, את מערכות הנשק (כולל טילים ורקטות) ואת התשתיות החשובות של האויב, ולפגוע בהם בצורה סיטונית לפני שהם פוגעים בנו ולפני שהם נעלמים ונטמעים באוכלוסייה האזרחית.
קצב ויעילות השמדת המטרות מכל הסוגים יביאו כמעט בוודאות להכרעה בקרב ובמערכה. אבל התכלית הזו אינה פשוטה להשגה. בראש וראשונה צריך מערך מודיעיני גדול ומתוחכם מאוד בשדה הקרב ומחוצה לו - כולל יכולות סייבר - שיאפשרו לאתר מאות "נכסים" של האויב בתא שטח נתון ולהפוך אותם בתוך זמן קצר לנקודות ציון מדויקות.
אחר כך צריך להגיע מהר ולהיות נוכח בעומק השטח של האויב עם מערכות נשק וגורמי אש זמינים, שיפגעו במטרות האלו תוך דקות ספורות לפני שהן נעלמות וחדלות להתקיים. הטכנולוגיה הצבאית מאפשרת זאת כבר היום, אבל עוד לא באופן שמאפשר שימוש משמעותי. השאלה היא אם צה"ל יצליח להטמיע את הטכנולוגיות האלה וליישמן במלחמת "הבליץ" שכוכבי שואף לנהל בפעם הבאה.
ניצחון אפקטיבי
שני דברים הכרחיים לניצחון צבאי אפקטיבי: שלילת היכולות מהאויב לחדש את הלחימה לטווח זמן ארוך ופגיעה חמורה ומאריכת ימים במוטיבציה שלו לעשות זאת. לכן, לא עוד לחימה תודעתית שהאש המדויקת מנגד היא האמצעי העיקרי שלה והיא פוגעת זמנית במוטיבציה של האויב, אלא תנועה מהירה ורצופה אל יעדים שנקבעו מראש והשמדה תעשייתית של יכולות לחימת האויב.
אם הדרג המדיני לא ינסה לנהל את הלחימה כפי שעשה הקבינט ב"צוק איתן" אלא רק יקבע את היעד והתכלית האסטרטגיים ויניח לצה"ל לפעול - יש סיכוי טוב שבפעם הבאה צה"ל ישיג הכרעה ברורה וניצחון. הסיכוי לנצח ולקצר את הזמן שבו ייפלו טילים על העורף יוכפל אם צה"ל יקבל אישור מהדרג המדיני להנחית מכה מקדימה על האויב בפתיחת מלחמה. אבל לשם כך, בתקופה שלפני המלחמה, מדינת ישראל צריכה לצבור מספיק לגיטימציה בינלאומית שתאפשר לדרג המדיני להורות לצה"ל ליזום את מהלך הפתיחה להנחית מכה כזו.
היכולת לגלות, לזהות ולרכוש אלפי מטרות עדיין לא מושלמת. גם מערכות הנשק שיכולות להגיב תוך דקות וחצאי דקות לגילוי מטרה ולהשמיד אותה לפני שהיא נעלמת עדיין אינן נמצאות בשימוש צה"ל בעת הנוכחית.
לכן, כדאי להיזהר ולא להיסחף בהערכת יתר של יתרון הקטלניות שכוכבי דוחף בכל כוחו בתמרון הקרקעי של צה"ל. עם זאת, חשוב מאוד הביטחון שכוכבי נותן לדרג המדיני ביכולתו של צה"ל להיכנס לתמרון קרקעי מוגבר, מהיר וקטלני בלבנון, בסוריה וברצועת עזה - אם צריך, במקביל.
השאלה היא אם הקבינט וראש הממשלה יגלו את אותה נחישות וביטחון ביכולותיו של צה"ל גם במלחמה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
