הבושה לטוס: שבדים יעדיפו רכבת כדי לא לזהם
עוד ועוד מטיילים באירופה ובאמריקה מעדיפים להאריך את הנסיעה בשעתיים ולעשות אותה ברכבת במקום במטוס, רק לא לפגוע בסביבה
בבתי הספר יצאו לחופשת הקיץ, ועורכת הדין השבדית פיה ביורסטרנד, בעלה ושני ילדיהם מעמיסים על כתפיהם תרמילים, מוכנים לעלות על הראשונה מבין רכבות רבות במסע הדילוגים שלהם בצפון אירופה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המשפחה הזו היא חלק מתנועה קטנה אבל הולכת וגדלה של אנשים באירופה ובצפון אמריקה שנמנעים מנסיעה במטוסים משום שהם פולטים כמויות גדולות של גז חממה. אף שמומחים מבהירים שהמאבק בשינויי האקלים יצריך פעולה נרחבת ומשמעותית יותר מצד ממשלות ברחבי העולם, יש אנשים שעושים בינתיים את מה שהם יכולים כדי לעזור במאבק הזה – כולל שינוי הרגלי נסיעה של שנים.
הטרנד הזה בולט במיוחד בשבדיה, שם פעילי איכות הסביבה כמו הנערה גרטה טונברג קראו למטיילים שלא להתעלם מהמחיר הכבד הכרוך בטיסות – הזיהום הרב. "אפילו אני, שכבר לפני עשר שנים הייתי מודעת לבעיית האקלים, לא חשבתי על טיסות כפי שאני חושבת עכשיו", אומרת ביורסטרנד בעודה ממתינה על הרציף בתחנת ניקופינג, במזרח שבדיה. "לא ידעתי שהאפקט שיש לטיסה גדול כל כך, אז לכל מקום טסנו".
חברות התעופה טוענות כי טיסות אחראיות רק ל-2% מפליטת גזי החממה מעשה ידי אדם וכי המטוסים שנעשים יותר ויותר יעילים משתמשים כעת באותה כמות של דלק-לנוסע כמו מכונית מלאה למחצה. ובכל זאת, הירידה במחירי הטיסות מאפשרת לאנשים רבים יותר לטוס לעתים קרובות יותר, ופירוש הדבר שהפליטה מהמטוסים גדלה.
בשנת 2013 פלטו מטוסים מסחריים 710 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני. ארגון IATA מעריך שהשנה תגיע הכמות ל-972 מיליון טונות, יותר מהפליטה של מדינה תעשייתית כמו גרמניה כולה. המספרים אינם כוללים גורמים נוספים שלדברי מדענים מגבירים את ההשפעה שיש לגז חממה הנפלט בטיסה. התפקוד של מטוסים מהבחינה הזו גרוע במיוחד בהשוואה לרכבות, במיוחד במדינות כמו שבדיה, שבהן רכבות יכולות להסתמך במידה רבה על אנרגיה מתחדשת.
בדרכה של גרטה
הדרך של ביורסטרנד מתחנת ניקופינג לבירת דנמרק קופנהגן שווה 2.4 ק"ג של פחמן דו-חמצני לאדם. אותה דרך במטוס שווה יותר מ-118 ק"ג לאדם. הדרך ברכבת ארוכה כמעט פי שניים – חמש שעות וחצי בנסיעה לעומת שלוש שעות בטיסה כולל קונקשן – אבל למשפחה של ביורסטרנד אין בעיה עם זה. לאוסקר בן ה-9 יהיה די זמן לנבור בספרי הקומיקס שלו, וגבריאל בת ה-11 תוכל לקרוא על מלחמת העולם השנייה או פשוט לצפות ביערות הירוקים ובאגמים של דרום שבדיה.
בשנה שעברה גרם גל חום לשריפות חסרות תקדים בשבדיה של העת המודרנית, והוא הזכיר לשבדים את ההשלכות שיש להתחממות הגלובלית גם על ארצם הנורדית העשירה. בערך בזמן הזה החלה טונברג, אז תלמידה בת 15 משטוקהולם, לקיים מחאה שבועית מחוץ לפרלמנט. המחאה שלה נתנה השראה להפגנות דומות של בני נוער וצעירים במקומות אחרים, וטונברג הפכה לסלבריטאית בקרב הפעילים למען איכות הסביבה בזכות נאומיה הכנים, השימוש החכם שעשתה ברשתות החברתיות ונכונותה לצאת לנסיעות רכבת ארוכות כדי להשתתף באירועים ברומא, בווינה או בלונדון.
בשבדיה ההתנגדות לנסיעה במטוסים זכתה לכינוי flygskam, ובעברית "הבושה מטיסות". "אני יכולה לראות את רגשות האשם גדלים", אומרת ביורסטרנד. "חלק מהעמיתים שלי מנסים שלא לדבר איתי על הטיסות שלהם למרחקים ארוכים". חברת הרכבות המרכזית של שבדיה, SJ, אומרת שבשנת 2018 חל גידול של 1.5 מיליון במספר הכרטיסים שמכרה לעומת 2017.
אמירות נגד הבִּיוּש של הטסים מגיעות ממקורות לא צפויים. כך למשל אנדרס לברמן, מדען ממכון פוטסדאם לחקר השפעת האקלים, סבור שפעילי האקלים אינם צריכים להתמקד רק בסוגיית הטיסות, שלדבריו משמשת כרגע כ"נער הפוסטר" של הפעילים. לדבריו דרך יעילה יותר להפחית את הזיהום תהיה להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות לקבל החלטות שיש להן השפעה ארצית או עולמית.
בינתיים, אפילו פיה ביורסטרנד אינה מוכנה לוותר לחלוטין על עלייה למטוס מדי פעם. בשנה שעברה, כמו סקנדינבים רבים הצמאים לשמש, יצאה משפחתה לשתי טיסות ארוכות טווח וביקרה בנמיביה. "ארה"ב, אפריקה או דרום מזרח אסיה", היא מסבירה, "לשם כבר קשה להגיע ברכבת".
לפנייה לכתב/ת 
