מאני טיים: מסע הקניות של בית"ר ירושלים

ביום שישי האחרון סגר משה חוגג את העסקה הגדולה ביותר בתולדות בית"ר ירושלים, הרכישה של מיכאל אוחנה מהפועל באר־שבע תמורת סכום מטורף של שמונה מיליון שקלים.

חוגג לא מתקרב אמנם לתקציב השיא בכדורגל הישראלי שהציב ארקדי גאידמק בקיץ 2006, 193 מיליון שקל, אבל הוא מתקרב אליו בצעדי ענק מבחינת השקעה במועדון. כבר עתה הגיעה בית"ר לתקציב של כ־75 מיליון שקל ונראה כי הוא עוד יטפס ל־80 מיליון ויהיה השני בגודלו בליגת העל אחרי מכבי ת"א (120 מיליון). בעונה שעברה בית"ר העמידה תקציב של 64 מיליון שקל, כשחוגג הוציא מכיסו 57 מיליון, כולל סכום הרכישה שהעביר לאלי טביב בסך 26 מיליון.

רוצה להיספר לצד גולדהאר וברקת. חוגג(צילום: אוהד צויגנברג)

הלוואה וחיסכון. דווקא בקיץ שבו הקבוצות הגדולות הולכות על עסקאות טרייד (מכבי חיפה ובני־יהודה), קליטת שחקנים משוחררים (נתניה עם רועי קהת ואלמוג כהן), התנהלות מצומצמת תחת חוקי הפייר־פליי (מכבי ת"א) או קיצוץ משמעותי בתקציב עם הבאת שחקנים חופשיים וזרים בסכומים סבירים (באר־שבע) – המדיניות של חוגג שונה: הוא בעד לרכוש את הכישרונות הגדולים בליגה בסכומי עתק. בשבועות האחרונים הוציא חוגג על הסעיף הזה כ־25 מיליון שקל, סכום כפול מתקציב השחקנים הכולל של חלק גדול מקבוצות ליגת העל.

חוגג הציע כבר על מנור סולומון שלושה מיליון אירו וסורב, אבל על פי תפיסתו הוא רואה במהלך הזה מעין הלוואה, גישה שלקוחה מתורת ניהול סיכונים שהביא מעסקיו הפרטיים. הוא לא חושב שהוא הפראייר של הליגה ומסביר: "מיכאל אוחנה ישחק אצלנו שנתיים או שלוש ואמכור אותו, ואז אקנה עם הכסף הזה שחקן אחר. הצעירים שקניתי נחשבים במאזן כנכסים, וזו לא השתוללות. שחקן בגיל 30 זו התחייבות, אי־אפשר למכור אותו לאף אחד, רק תשלום על שכר. במצב הכי גרוע אמכור את אוחנה בעוד שנתיים במיליון אירו, ואז הוא שירת אותי שנתיים תמורת מיליון אירו. השקעה לא מספיק טובה, אבל עדיין בסדר".

(שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום)

חוגג רוצה להיות אחד הבעלים הגדולים בליגה, ברשימה אחת עם מיץ' גולדהאר, יעקב שחר ואלונה ברקת, ולכן למשל סירב בניגוד למדיניות עבר במועדון לשחרר את דוד קלטינס למכבי ת"א, שפנתה אליו רשמית.

מבחן בחיבור. העונה שעברה הייתה אחת הגרועות של בית"ר בשנים האחרונות, אבל זה לא מנע מחוגג להישאר נאמן לדרישה המקצועית שלו, לשחק כדורגל אטרקטיבי. הוא דרש זאת מגיא לוזון שפוטר אחרי שבעה מחזורים וגם מניר קלינגר שהחליף אותו. הסגל נבנה אמנם בשיתוף פעולה עם אנשי המקצוע, אבל בהשראתו של הבעלים. השאלה הגדולה תהיה מידת החיבור בין השחקנים שהיו כוכבים בקבוצות קטנות יותר (קריית־שמונה, חדרה, נתניה, אשדוד), היכולת שלהם לשתף פעולה ולשחרר את הכדור. ברשתות החברתיות רצות כבר בדיחות על כך שבית"ר תצטרך לשחק עם מספר כדורים כשיש לה דריבליסטים כמו פלומן, גרסיה, אוחנה, מוחמד, ורד וקינדה. המאמן רוני לוי אמר על כך, כי ברמת הטכניקה שיש כיום בבית"ר קל יותר ליצור קבוצה אטרקטיבית, אבל מתוך הבנה שהמטרה תהיה להניע את הכדור ולא להחזיק בו יותר מדי, אחרת ייווצר פקק של כישרון בלי תועלת.

כולם הולכים על טריידים, חוגג מוציא כספים. עם אוחנה(צילום: מתוך פייסבוק)

כל ההנחות בטלות. בית"ר לא חיזקה רק את סגל השחקנים, אלא גם את הצוות המקצועי שהוא הימור גדול. יוסי בניון יקבל 400 אלף שקל בשנה כמנהל מקצועי, רוני לוי 700 אלף שקל (200 אלף יותר מקלינגר), עוד סכומים גבוהים שחוגג מוציא, אבל הוא מטיל עליהם אחריות כבדה. הבעלים עדיין חושב שמכבי ת"א פייבוריטית לזכות באליפות, אבל הוא הבהיר לבניון וללוי כי לדעתו הסגל שהעמיד לרשותם לא נופל ברמת הכישרון מזה של ולדימיר איביץ', והמשימה שלהם היא לחבר אותו ולמצות את הפוטנציאל שגלום בו.

בית"ר רוצה לצרף מגן שמאלי ובלם (אוראל דגני ואיתן טיבי על הפרק), וחוגג משוכנע כי בית"ר תיתן הפעם פייט אמיתי. "לא בגלל התקציב, אלא בזכות איכות השחקנים והבנייה הנכונה", הוא הסביר. בניון משתף את חוגג בכל מהלך, אבל הוא נותן את המילה האחרונה במועדון מבחינה מקצועית. עלי מוחמד היה המטרה המרכזית של בניון בקיץ הזה, ואוחנה היה כל הזמן על הכוונת של חוגג. הבעלים לא מתכוון לתת לבניון וללוי הנחות, הוא מצפה לתוצאות מיידיות. "אין פה הפעם סבלנות או עניין של זמן, הבאתי רכש משמעותי שלא זכור כמותו בליגה", הוא מבהיר להם.

גם הצוות המקצועי התחזק. רוני לוי(צילום: אנורתוסיס פמגוסטה)

מועצת ההימורים. למרות ההצהרות של חוגג, הרכישות האחרונות שלו - המשך ישיר לאלה של פלומן וקינדה בינואר - הן בעיקר הימור, שחקנים שלא עברו בקבוצות גדולות ועתה צריכים להוביל אחת כזו. לוי גרסיה שחקן מוכשר מאוד, אבל בקריית־שמונה הירבה להיפצע והציג רק ניצוצות, גדי קינדה עדיין לא פרץ, פרדי פלומן הראה יכולות בחצי העונה שלו בטדי, והיחיד שמגיע עם קבלות הוא עלי מוחמד, אבל גם הוא שיחק "רק" בנתניה. אוחנה היה פצוע בתקופה האחרונה וגם לפני כן לא מילא תפקיד מרכזי בבאר־שבע. חוגג לא מתרגש: "אוחנה אחד השחקנים המוכשרים שיצא לי לראות, הוא עוד לא מימש את הפוטנציאל. יהיה מרגש לשמוע שוב את השם אוחנה בטדי, אלי אוחנה התעקש שהוא יקבל את המספר 11. מיכאל לא שיחק שנה ויש סיכון בהבאתו, בטח בסכום הזה, אבל זה סיכון מחושב. הוא חזק, בן 23, מקצוען, עשה שיקום בלונדון".

עולה גם השאלה כיצד שחקני הרכש החדשים ישתלבו בשלד הנוכחי, שכולל את ורד, קלטינס, דן איינבינדר ואנטואן קונט, המגן הימני הטוב ביותר בליגה שחוזר אחרי פציעה ארוכה.

לא מעט סימני שאלה. פלומן וקונט(צילום: אורן אהרוני)

שאננות האוהדים. בקיץ שעבר, קצת אחרי שבית"ר עברה מטביב לחוגג, שבר המועדון את

השיא מתקופת גאידמק והגיע לכמעט 8,000 מנויים. השנה, למרות מסע הרכש האדיר, העניינים יגעים ועד כה נמכרו כ־1,800 כרטיסי מינוי בלבד. לבית"ר יש אולי את מספר האוהדים הגדול בארץ, אבל הם רוכשים כרטיסים באופן מסורתי רק כמה שעות לפני משחקים. "תרבות המנויים צריכה לעבור שינוי", אומר חוגג. "אנחנו המועדון שעשה את הרכש הכי משמעותי. אוהדים צריכים להשיב הערכה לא רק בטוקבקים, אלא להגיע לאצטדיון ולעזור לנו". המטרה שלו היא להגיע ל־10,000 מנויים העונה בטדי.

רוצה לסחוף את האוהדים. חוגג ביציע בטדי(צילום: עוז מועלם)