תנובה מורידה מהמדפים את "חלב משק" הידידותי לסביבה

תנובה מורידה מהמדפים את "חלב משק" ומפסיקה את ייצורו. לדברי תנובה, הצרכן הישראלי לא מוכן לשלם יותר תמורת מוצר שיבטיח את איכות הסביבה.

ושוב: מחסור בחמאה ברשתות השיווק

תנובה תמכור ישירות לצרכנים: השיקה אתר למכירת מארזי מוצרים

תנובה זכתה במכרז להקמת חממת פודטק בקריית שמונה

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הפרויקט היה אמור לפתוח את עידן הקיימות בתנובה לפרוץ דרך לקטגוריה חדשה, אך למרות השקעה של כעשרה מיליוני שקל בשלוש השנים האחרונות הוא נכשל. כשיצאו לדרך בנובמבר 2016 דיברו בתנובה על חזון עתידי יומרני להעברת כל מוצרי החלב ל"חלב משק", ובשלב ראשון על כיבוש 3%־5% משוק החלב. זה לא קרה.

חלב משק(צילום: סטודיו ברוך נאה)

"לצערי הרב אנחנו נאלצים להוריד את המוצר כי הצרכן הצביע ברגליים", מודה ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב. "אחרי השקעות רבות בניסיון לבנות לו קהל צרכנים נאמנים. קיימת חוסר נכונות של צרכנים לשלם יותר ואפילו כשמדובר בפרמיה נמוכה יחסית, תמורת התועלות לפרה, לקיימות ולבריאות הסביבה". גרוס שון הייתה זו שיזמה את הפרויקט והובילה אותו ואף שיכנעה את אייל מליס, מנכ"ל תנובה, שלא האמין בו כל כך.

"חלב משק" שונה מחלב רגיל בגלל התזונה השונה של הפרות הכוללת תוסף תזונה המבוסס על זרעי פשתן ומכיל אומגה 3. כתוצאה מכך פוחתות בכ־20% כמויות גז המתאן שפולטות הפרות (גז הפוגע בשכבת האוזון), ותוחלת חייהן מתארכת. כמו כן, גדלה כמות האומגה 3 בחלב הסופי.

את תוסף המזון סיפקה לתנובה חברת ולורה הצרפתית המספקת אותו לרפתות בצרפת ובמדינות אחרות באירופה וזוכה לגיבוי הרפתנים, הרשויות והרשתות. החלב, שמקורו בפרות המוזנות בזרעי פשתן נחשב באירופה, ובצרפת במיוחד, לסיפור הצלחה ואף מיוצרים ממנו מוצרים שונים ובהם חמאה, גבינות ועוד.

תנובה חתמה על הסכם עם ולורה אחרי שהשתכנעה בעיקר בתועלת לקיימות ואחרי ניסוי בן שנה וחצי ברפתות של שני משקים – הרדוף והבונים. היציאה לדרך לוותה בקמפיין מסיבי תחת הסיסמה "טוב לפרה, טוב לנו". בניגוד לצרפת, שבה אין עליו תוספת מחיר, הצרכן הישראלי נדרש לשלם תוספת מחיר ולשלם תמורת 6.2 שקלים לליטר, יקר ב־8% מחלב 3% הסטנדרטי שבפיקוח.

פערי המחירים התגלו כחסם, רפתנים נוספים לא השתכנעו להצטרף לפרויקט, ובחודשים האחרונים נותרה רק הרפת של הרדוף. הדימוי שתנובה ניסתה לייצר לחלב המיוחד כמוצר טוב יותר לסביבה ולאדם לא עבד. הטיעונים לתועלות השונות של החלב נתקלו בביקורת ונטען שאין מספיק מחקרים לאישושם, ושכמות השומן והקלוריות הגבוהות בהשוואה לחלב הסטנדרטי מבטלות את התועלות שבתוספת הקטנה יחסית של אומגה 3. המוצר דישדש במכירות ונותר יאפי, בעיקר תל־אביבי.

"סחבנו את המוצר כי האמנו בו. ניסינו לדחוף מכירות בפעילות ובמבצעים, אבל זה לא עבד. למרות שאנחנו נאלצים להורידו, אני גאה בהשקעות שלנו. אלה מהלכים שחברה כמו שלנו צריכה לעשות. אולי נצליח עם מוצר דומה בעוד שנה או שנתיים, ואולי מוצר מן הסוג הזה לא מתאים לישראל", מסכמת גרוס שון.